ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מלחמת "חרבות הברזל"
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- שלח לך
ענו לו אנשי העיר, בגאווה בלתי מוסתרת, לך לבקר במוזיאון המפואר שלנו, שם מוצגים ציורים מרהיבי עין של ציירים גדולים בעלי שם עולמי. תראה ותתרשם!
הכפרי, שמעולם לא ביקר במוזיאון, קנה כרטיס במיטב כספו, ובציפייה דרוכה נכנס למוזיאון. הוא רצה לראות טוב, ולכן ניגש מיד אל התמונות, קירב את פניו, והחל לבחון את מראה עיניו. לאכזבתו, הוא ראה רק כתמי צבע חסרי פשר, והוא החל לצעוק: "רמאים! אין כאן שום אומנות מיוחדת! אלו סתם בדים מלוכלכים בכתמי צבע!"
מיד ניגשו אליו האחראים על המקום, וניסו להרגיעו. כששמעו את טענותיו, פרצו בצחוק ואמרו לו: "שוטה שבעולם. על תמונה לא מסתכלים ממרחק קצר כל כך. תתרחק מעט, ואז תבחן את התמונה במבט כולל, ומיד תראה עד כמה הציורים יפים ונפלאים!"
זהו משל על ההבדל בין המבט האנושי קצר הטווח והרואי למהלכים הגדולים והארוכים של ה', שרק אחרי זמן רב רואים איך הוא מנהיג את עולמו לטוב. וכבר אמרו בדרך רמז – "מרחוק ה' נראה לי", כשמסתכלים מקרוב המאורעות נראים רעים וחסרי סדר, אך כשמרחיקים מבט רואים את יד ה' המופלאה המסדרת את כל מאורעות העולם לטוב.
לאמירה זו חשוב מאוד שנתחבר בימים אלה של מבצע 'עם כלביא', משני כיוונים.
הראשון – עדיין אנו מצויים בתוך המאורעות, ולכן המבט שלנו עדיין קצר רואי, ובכל זאת דומה שהתמונה הולכת ומתהפכת מול עינינו.
לפני כשנתיים, הלכה והתהדקה סביב צווארנו טבעת הרשע האיראנית, שבנתה שורת איומים סביבנו – חמאס, חיזבאללה, סוריה, החות'ים ועוד ועוד, כולם חמושים במאות אלפי טילים ונשק נוסף, שהיוו סכנה עצומה לקיומינו. בנוסף – הלכו האיראנים ורקמו את תוכנית הגרעין, והרתיעו אותנו מלתקוף אותם מאימת הטילים הרבים שסביבנו, והמצב היה בכי רע.
והנה, בשמחת תורה התממש חלק מהאיום, ולצערנו הגדול חטפנו מכה קשה, האויב פרץ את גבולינו, ונהרגו יהודים רבים הי"ד. באותם ימים, בעיניים האנושיות ראינו רע גדול מאוד.
והנה, עברו קרוב לשנתיים, והתמונה הולכת ומתהפכת. בתוך הדינים הקשים, הסתתרו גם רחמים גדולים. המתקפה של החמאס קלקלה לאיראן את התוכנית הגדולה שלהם. במקום מתקפה מתוזמנת היטב של כל הכוחות הרעים שסביבנו, הם פעלו לבד, וכך ניצלנו מהפתעה ומכה קשה שבעתיים, לא עלינו.
ולהיפך, המתקפה של החמאס נתנה לנו לגיטימציה בין לאומית לפעול, וכך ציר הרשע הולך ומתפרק – חמאס, חיזבאללה, סוריה ואיראן הולכים ונופלים.
אמת, לצערנו הרב, יהודים רבים שילמו בחייהם הי"ד, וגם סבל רב נגרם לרבים, ואיננו יודעים חשבונות שמיים, אך כאן בעקבות דברי גדולי ישראל, עלינו להתבונן במבט של ציבור ולא של יחידים.
מלחמה היא מלחמת העם, מלחמת הציבור. בדרך כלל, פיקוח נפש דוחה כל התורה (למעט ג' עבירות החמורות), מפני שהצטווינו "וחי בהם – ולא שימות בהם". אך במלחמה מסכנים את הנפש, וכבר ניסו כמה מהפוסקים לבאר את טעם הדבר, ומרן הרב קוק (אגרות ראי"ה ג, תתקמד) ביאר שמלחמה היא ציבורית, וכיוון שהציבור ממשיך לחיות, הרי גם אם יש כאן פיקוח נפש של היחידים, מתקיים כאן "וחי בהם" של הציבור.
כולנו בני חלוף, ואיננו נצחיים, אך עם ישראל הוא נצחי, ובמבט נצח זה אנו הולכים ומתקדמים. אכן, כאב פרטי גדול, ונתפלל לה' שלא יביאנו לידי ניסיון, ושיהיה כמה שפחות, אך עלינו להתחזק ב"נצח ישראל לא ישקר".
וזה מביא אותנו לנקודה שניה נוספת. יש מי שלא מתאמצים להגן על עצמם מהטילים במידת האפשר – מקלט, ממ"ד או ההגנה המקסימאלית האפשרית. וכששואלים אותם – והרי חייבים אנו במצוות "ונשמרתם לנפשותיכם מאוד"? הם עונים – מבחינה סטטיסטית, יש סיכוי נמוך מאוד להיפגע. ומצאנו בהלכה, שמותר לאדם לקחת על עצמו סיכון קטן. המדד לסיכון קטן הוא סיכון שסוחרים מוכנים לקחת על עצמם כדי להרוויח כסף, והרי אם ישלמו לאנשים כסף כדי לעמוד מחוץ למקלט, רבים היו מוכנים להסתכן, סימן שזה סיכון נמוך.
וכאן אני מציע להסתכל מהזווית שבה פתחתי. הזווית הציבורית, שמסתכלת מרחוק ובמבט רחב. אמת, הסיכון של האדם הפרטי קטן, אבל בהסתכלות ציבורית אם ח"ו אנשים לא ימגנו את עצמם, יהיו מי שיפגעו. כך שמבחינה ציבורית יש כאן כמעט סיכון וודאי.
ואם יפגעו אנשים, הרי המורל של עם ישראל יפול, המורל של אויבינו יעלה ח"ו ויתמרץ אותם להילחם בנו, והמלחמה תהפוך ח"ו מניצחון להפסד. הרי ההנהגה נרתעה עד עכשיו מלתקוף את הגרעין האיראני גם בגלל השיקול של כמות הנפגעים, כך שזה משמעותי מאוד.
נמצא, שכל מי שמשתדל להתמגן, הוא שותף במלחמה, ומתעלה ממדרגת אדם פרטי למדרגת חלק מעם ישראל, עם הנצח.
כך אפשר להפוך את ההתמגנות מפעולה סתמית לפעולה של מצווה קדושה והתעלות גדולה.
שנזכה לגאולה וישועה שלימה מתוך רחמים וחסדים גלויים!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
