ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מלחמת "חרבות הברזל"
- הלכה מחשבה ומוסר
- כתבי הראי"ה קוק
- אורות המלחמה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
וחלקו נכתב, ביקשו מהרב להגיע לכינוס של אגודת ישראל, הוא לא הסכים. בסופו של דבר מבחינה רפואית הוא היה צריך ליסוע, והוא נסע, ונתקע בשווייץ במלחמה, ושם הרב צבי יהודה והרב קוק למדו, ושם הוא כתב אורות מאופל, כשהיה הרבה אופל בעולם, והחלקים שיש לפנינו מהתקופה הזו זה א"י, המלחמה, וישראל ותחייתו, אלו הפסקאות שנכתבו כשהרב היה בחו"ל בזמן מלחמת העולם הראשונה.
סעיף א': "כשיש מלחמה גדולה בעולם מתעורר כח משיח. עת הזמיר הגיע, זמיר עריצים, הרשעים נכחדים מן העולם והעולם מתבסם, וקול התור נשמע בארצנו. היחידים הנספים בלא משפט, שבתוך המהפכה של שטף המלחמה, יש בה ממדת מיתת צדיקים המכפרת, עולים הם למעלה בשורש החיים ועצמות חייהם מביא ערך כללי לטובה ולברכה אל כלל בנין העולם בכל ערכיו ומובניו. ואח"כ בתום המלחמה מתחדש העולם ברוח חדש ורגלי משיח מתגלים ביותר, ולפי ערכה של גודל המלחמה בכמותה ואיכותה ככה תגדל הצפיה לרגלי משיח שבה. מלחמת עולם של עכשיו צִפִּיה נוראה גדולה ועמוקה יש בה, מצורף לכל גלגולי הזמנים והוראת קץ המגולה של התישבות ארץ ישראל. בדעה גדולה, בגבורה עצומה, ובהגיון עמוק וחודר, בתשוקת אמת וברעיון בהיר, צריכים לקבל את התוכן הנשא של אור ד' המתגלה בפעולה נפלאה בעלילות המלהמות הללו ביחוד. "בעל מלחמות זורע צדקות, מצמיח ישועות, בורא רפואות, נורא תהלות, אדון הנפלאות, המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית, אור חדש על ציון תאיר ונזכה כולנו מהרה לאורו".
הרב פה עושה חיבור בין התופעה של מלחמה בעולם, לבין התופעה של הופעת המשיח. בצורה הראשונית היינו אומרים שאלו תופעות שרחוקות אחת מהשנייה. הבסיס של הסעיף הזה מבוסס על דברי חז"ל: "אמר רבי אלעזר בר אבינא אם ראית מלכיות מתגרות אלו באלו צפה לרגלו של משיח תדע שכן שהרי בימי אברהם, על ידי שנתגרו המלכיות אלו באלו באה הגאולה לאברהם" (בראשית רבה (וילנא) פרשה מב סימן ד (פרשת לך לך)).
לכאורה היינו אומרים שאלו שתי תופעות שלא נוגעות אחת בשנייה, התופעה של מלחמה היא משום שיצר לב האדם הוא רע, יש נטיות שליליות באדם, והן מתפתחות באופן כזה שיש חברות שמתנהגות באופן פראי ואלים, עד שזה עולה לרמה של מדינות, כמה חמולות ביחד שמתקוטטות ולא מצליחות לדבר ביניהן ולא מצליחות להגיע לעמק השווה, ואז חוקי הג'ונגל מתחילים לחגוג במציאות, והאלים תוקף, והחלש מנסה להתגונן, פעם זה חזק ופעם זה חזק, והרוע מתגלה בעולם.
לא היינו אומרים שמלחמה זה פתח למשהו חדש שעומד להיות בעולם, כי בהיסתוריה באופן טבעי יש מלחמות, שליטים משתמשים בכוח שלהם לנצל את הנתינים שלהם. באופן רגיל אדם לא עושה מלחמות, כי הוא יודע שיש מזה פגיעה מאוד גדולה, אבל הרבה פעמים השליטים לא כמו דוד המלך שאכפת להם מהאזרחים שלהם, ולכן לא אכפת להם לייצר מלחמות, כי לא אכפת להם מהאזרחים שלהם.
לעומת זאת, התפיסה הרגילה של משיח שיש בעולם מלחמה בין הטוב לבין הרע, והמשיח בא להכריע את הרוע בעולם, ועניינו הוא להביא את העולם למקום הכי טוב. עיקר המשיח זה לא המלחמה, אלא הזה שאנחנו נמצאים בעולם שמתנהג בעולם שמתנהג בצורה יצרית והרסנית, והמשיח כולו טוב, והוא בא להופיע בעולם את החיות והטוב, ועיקר הכוח של המשיח הוא משום שהעולם מנותק מהאידיאות המנותקות, מהמבט הנצחי העליון, והוא בא לעשות שהעולם לא יתנהג ע"פ הסתכלות קטנונית, אלא שהוא יתנהג ע"פ האידיאות המתוקנות. המשיח בא להביא תקווה לעולם, שלום. המשיח לכאורה הוא הפוך בדיוק מהמלחמה.
אם המשיח בא בדרך נס, לכאורה אין אף קשר בין המלחמות שהיא הופעה טבעית ואנושית, לעומת המשיח שהוא גילוי של עולם מתוקן, עליון, מחוץ לקופסה. מלחמה זה המקום שאין שם נס, והמשיח בא לגאול את העולם מההתנהגות היצרית, הקטנונית, ובא לגאול את העולם משעבוד לטבע. ולכאורה המשיח הוא אנטיתזה לתופעה של המלחמה, כשהמשיח יבוא הכל יהיה טוב ונפלא, זה על פני הדברים.
הרב בא ואומר שאולי יש צד שהמשיח זו הופעה שהיא מעל ומעבר מההופעה של המלחמות, חז"ל אומרים, צפה לרגלי משיח, יכול להיות שהמשיח מגיע בזמן של תיקון גדול, אבל יש את הרקע, יצירת המרקם של העולם, שזו האפשרות של המשיח לבוא, זו הכנה למשיח. עיקר האור של המשיח זו הופעה של התורה של המשיח, משהו מרומם שלא קשור להופעה של המלחמות.
הרב בסוף הפסקה מסכם אותה, כשהרב מביא תפילה ופסוק בסוף פסקה, צריך לדקדק למה הוא מביא דווקא אותה. את התפילה הזאת אנחנו אומרים בשחרית, וגם בברכת התורה. למה הרב לא הביא את הישועות שמופיעות בברכת התורה? בפשטות, בברכת יוצר כתוב במפורש על המלחמות, בברכת התורה כתוב שה' פועל ישועות, בברכת יוצר כתוב מצמיח ישועות, זה משהו יותר תהליכי.
יש צד בגאולה שהיא באה להופיע את הצד הניסי, המרומם, העליון, זו גאולה שמתוארת שהיא באה כנס, ממידת הרחמים, שקשורה לבחירה שהקב"ה בוח בעם ישראל, הופעה א-לוקית מרוממת וגדולה, "קול ה' בכוח, קול ה' בהדר".
בברכת יוצר המאורות מדובר על תופעות טבעיות, ותוך כדי הברכה על יוצר המאורות אנחנו באים ואומרים, מה ברכת יוצר המאורות באה לעורר לנו? שלא נחשוב שעולם הטבע הוא טבוע, תקוע, ואין בו השגחה, לא, המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית, האור הא-לוקי מופיע גם דרך ההנהגה הטבעית. ושם הכניסו לנו שגם המשיח הוא לא בא רק בצורה עליונה וניסית, הוא בא בצורה של הופעה בטבע. ההשלכה הראשונה שזה תהליך, זה לא קורה ביום אחד, וזה לא רק בעם ישראל, זה יכול להיות במלכויות אחרות שמביאות לישועה.
מה תקוע בעולם? היצרים הטבעיים, ההתנהגויות הטבעיות, הן תוקעות את העולם, העולם לא מתקדם לכאורה. אבל בהתבוננות, העולם לא תקוע, העולם מתקדם, יש מהלך שהעולם נהיה מתוקן יותר. יש תהליכים, התקדמות, יש סדר היסתורי שהעולם הולך ונהיה מתוקן יותר, מבוסם יותר, הטוב הולך ומתחזק, והרע הולך ומתכווץ. זו התפיסה שהרב בא להסביר בפסקה כאן.
כשיש מלחמה גדולה בעולם, לא מדובר על כל מלחמה, אם יש סתם מלחמות, זה לא נקרא מלחמה גדולה, זה באמת ביטוי לכך שהעולם תקוע, וזה לא קשור לצפה לרגליו של משיח. במלחמות קטנות זה לא רלוונטי.
מה שנוגע לשינוי שהוא בכל העולם, זה קשור לתכנית: "והארץ....ורוח א-לוקים מרחפת על פני המים", רוחו של משיח. בכל מלכות יש בירורים, וזה נחשב מלחמות גדולות, שתופסות את כל העולם, איזו ממלכה שולטת בכיפה, זה אומר שיש איזה יצר, שאמור לצוף, וצריך להתגבר עליו ולדחות אותו מהעולם. מלחמת העולם הראשונה היא נקראת מלחמה גדולה בעולם.
ההגדרה השנייה של מלחמה גדולה, למה הים התיכון נקרא הים הגדול? כי הוא קשור לא"י. ככה גם כל המלחמות שנוגעות באופן ספיציפי לעם ישראל, זו נקראת מלחמה גדולה, בדר"כ זו מלחמה שסביב א"י. יכול להיות שגם מסעי הצלב, הנצרות נלחמה במי שלא מאמין בנצרות, יכול להיות שזו גם נחשבת מלחמה גדולה.
מה ההבדל הגדול בין אם מדברים הופעה של משיח בצורה ניסית, לבין המשיח כתופעה של טבע. כשמדובר על הופעה ניסית, העיקר להופיע את הטוב, וממילא אתה מרומם את כל העולם לתופעה המופלאה שתהיה בתורתו של משיח, וכולם יהיו מוארים באור הזה. אבל זו קפיצת מדרגה, עד שלעולם יהיו את הכלים לקבל את האור, צריך לבנות את הדברים היותר בסיסיים, ובשביל זה צריך את רגלי משיח, שיכשירו את העולם לקבל את האור העליון הזה.
ברגלי משיח העיקר זה להתמודד עם הרע, לא הוספת האור. ההתמודדות עם הרע קשורה להכנת עניין המשיח בצורה טבעית, יש רוע בעולם, ועם זה אתה צריך להתמודד. ואלו המלחמות שמקדמות את עניין המשיח.
אני הולך לנחם רב מאוד מפורסם, הלכתי לבכות איתו, יותר נכון, והוא התחיל להשפריץ, הממשלה, כל מיני דברים. אמרתי לו, אני חושב שכולנו חטאנו, בישיבת מרכז הרב דיברו אותנו בלי סוף שהצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרשעה, אלא מוסיפים צדק, והעיקר הוא להוסיף טוב. ומפריע לי רוחנית שאנשים מתרכזים בעיקר במלחמה ברע, צריך בעיקר להתעסק בבניית הטוב.
כשאני לפעמים שומע את הרב ליאור, בנקודה הזאת שהוא מדגיש בעיקר את המלחמה בפראי המדבר, זו נקודה שהפריעה לי. צריך להדגיש בעיקר את הוספת הטוב. אין לנו משהו מיוחד נגד מוחמד, הערבי הפרטי, עיקר הנקמה נגד פיגועים זה בהוספת יישובים...בנינו נפש כזאת ששמה את הדגש על הופעת הטוב והאור. עיקר הגאולה הוא להופיע אור הגאולה העליון, תורתו של משיח. זה באמת ככה.
המלחמה הזאת במיוחד מדגישה לנו, אין מה לעשות, יתחילו להגיד, אחד ידרוש שצריך לעבור מציונות של חול לציונות של קודש, זה מה שהרב טאו הדגיש כשהוא בא לנחם אותנו, ממצב של פירוד למצב של אחדות. אני מזדהה עם הדרשות האלו, אבל לפני כל הדרשות יש פשט פשוט. מהו החטא ומהו העונש ומהו התיקון? אי אפשר להתעלם, שזה כ"כ חזק עד שזה מאחד את האומה, החטא ברור, אנחנו בא"י, שהיא יכולה לסבול רק את הטוב, ולא מסוגלת לסבול שיש רוע בתוכה, ואנחנו אפשרנו לרוע הזה להיות לידינו, בקרבינו, לצידנו, ועצמנו עיניים. אני מבין, זה הטבע האנושי, אני מעדיף לא להתעסק עם הרע. אבל פה זה חטא, שנתנו לרוע להיות בקרבינו, לצידנו, כולם טעו בדבר הזה.
ברגע שאתה נותן לרע להיות לידך, אז תחטוף מהרע. העדפנו לא להסתכל לרע בעיניים, והתיקון הוא מאוד פשוט, לא לאפשר לרע להיות בתוכינו. זה הפשט. הקב"ה אומר לנו, תעבור דרך התמודדות עם הרע, שתהיה לנו את היכולת להגיד, אנחנו צריכים להתמודד עם הרע, לכלות אותו, וכל המניעות המערביות, ונטיות נפש אנושיות, שלא מאפשרת לנו לדרוש את האמת הזאת. כבר מתנפלים על עם ישראל, זה תלוי בנו, שנהיה בטוחים בצדק הזה. ולא צריך בשביל זה כיפה. מי ששונא את הרע ורוצה את הטוב, הוא נמצא במקום הזה.
זה תיקון ברמה הכי טבעית, יש תיקון עליון של גאולה, ויש את התיקון הבסיסי, שאדם סולד מהרע, לא יכול לקבל את הרע, וכל כולו רוצה למגר את הרע. אני מרגיש שאני צריך לעשות תשובה, זה קשה לי. קיבוץ גלויות גורם את הבירור של הצדקות והרע, זה המקום שאנחנו נמצאים....
הרב ש. יוסף וייצן
רב היישוב פסגות ור"מ בישיבת בית אל.
נתיבות עולם - הרב ש. יוסף וייצן אהבת הדומה והשונה - הרחבת החיים והעשרתם
נתיב אהבת ה' למהר"ל, פרק א' (2)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
