ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מלחמת "חרבות הברזל"
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- נושאים שונים
כשמודיעים למשפחה על נפילת בנה, הנוהל המעשי בצה"ל הוא לשאול אם המשפחה מעוניינת בשימור זרעו של המת לצורך אפשרות של הולדה עתידית. מבחינה חוקית חשוב לציין שהמצב כיום הוא שאם הנפטר היה נשוי או בזוגיות עם בת זוג קבועה, היא יכולה להשתמש בזרע. ואולם אם הנפטר היה רווק, אין אפשרות להשתמש בזרע, אלא אם כן יש ראיה שהוא היה מעוניין בילדים. נשאלת השאלה מה עמדת ההלכה ביחס לפעולת שימור הזרע ולשימוש בו, והאם הדבר מומלץ, מותר או אסור.
כשבאים לדון בשאלת שימור זרע אחרי המוות ושימוש בו, יש לחלק את השאלות לכמה נושאים: האחד, שאלות הלכתיות, ובכללן אם ניתן לקיים מצוות פרייה ורבייה אחרי פטירה, אם יש איסור הנאה מן המת בשימוש בזרע, ואם יש איסור ניוול המת בהוצאה של הזרע מהגוף לאחר המוות. נושא אחר הוא שאלות אתיות־מוסריות, ובכלל זה שאלות של "יתמות מתוכננת", של "משא ההנצחה", ומאידך גיסא - אם ניתן לקיים מצוות גמילות חסדים עם המת בשימוש בזרע זה. כמו כן מתעוררות שאלות בדבר ייחוס הוולד. ננסה לדון בנושאים אלו בקצרה, תוך הצגת הדעות השונות בעניין.
חשש לניוול המת
מצוות פרייה ורבייה – מוסכם על הפוסקים שאין קיום מצוות אחרי פטירתו של אדם, וממילא אין כאן סיוע לנפטר לעשות מצווה (בעניין זה, ראו מאמרו של הרב ד"ר מרדכי הלפרין בעניין בבית הלל ט). בנוגע לאיסור הנאה מן המת, קיים איסור ליהנות מהנפטר, ובכלל זה גם מתאי גופו. ואולם לא ברור שעצם שאיבת הזרע והשימוש בו להולדת ילד נכללים בגדר "הנאה אסורה".
איסור ניוול המת – גם אם לא נהנים מחלקים מהמת, עצם נטילת חלקים מגופו של המת נחשבת לניוולו, והיא אסורה מן התורה. אם מדובר רק בשאיבת נוזלים או דם, יש מן הפוסקים שכתבו שהיא אינה נכללת באיסור ניוול המת. ואולם בפועל כיום אין מסתפקים בשאיבת זרע מהאשך, אלא כורתים את כל האשך במקרים כאלו, דבר שמעורר חשש כבד וממשי לאיסור ניוול המת. אומנם כאשר מדובר במקרה שבו הנפטר גילה בבירור לפני פטירתו שהוא מעוניין בכך, יש סוברים שלא חל אז איסור של ניוול המת (בעניין זה ראו בהרחבה במאמרו של הרב ליאור שגב בתחומין מד, 'לקיחת זרע ממת לצורך הולדה', שכתב שכשאין גילוי רצונו של הנפטר, לכל הדעות חל איסור ניוול המת, ואילו אם הוא גילה שנוח לו בכך, הדבר תלוי בשאלה מהו המקור לאיסור ניוול המת - חיוב קבורה או מצוות "ואהבת לרעך כמוך". אם האיסור נובע מחיוב הקבורה, כמו שאדם לא יכול לצוות שלא יקברוהו, כך הוא לא יכול לצוות שינוולו אותו. ואולם אם זה מצד "ואהבת לרעך כמוך", כשהוא רוצה בכך הדבר מותר).
"יתמות מתוכננת" – הרב נחום אליעזר רבינוביץ' זצ"ל הורה (בתשובה למכון פוע"ה) שלהביא לעולם ילד שאין לו אב מלכתחילה זהו עוול גדול. אומנם לפעמים קורה, לא עלינו, שהאב נהרג והילדים יתומים, אך לא ראוי ליצור מצב כזה מלכתחילה. אומנם מול זה עומד רצונם של ההורים או של בת הזוג של הנפטר לראות המשכיות, אך אין זה ראוי להביא אושר לאחד על חשבון אחר.
"משא ההנצחה" – בשו"ת במראה הבזק (ח"ד סי' קכט) העלו בעיה אתית נוספת: העול הפסיכולוגי על ילד שיתברר לו שהוא נולד לצורך הנצחתו של אדם אחר, ולא מכיוון שרצו אותו כאדם בפני עצמו, עלול להיות כבד מנשוא. הוא בעצם משמש כ"אנדרטה חיה". מאידך גיסא, הרב ד"ר מרדכי הלפרין (במאמר שפורסם בקובץ בית הלל ט, ולאחר מכן בהרחבה בספרו 'רפואה, מציאות והלכה' סי' כה) טען שייתכן שיש בהולדה כזו משום גמילות חסד עם הנפטר, במיוחד אם הוא גילה את דעתו שהוא חפץ בכך. הוא הסתמך גם על דברים שאמר הרב זלמן נחמיה גולדברג (והתפרסמו באסיא סה-סו עמ' 47), שיש מקום ללמוד מסוגיית ייבום, שיש נחת רוח לאדם שמעמידים לו צאצאים לאחר מותו. ואולם הרב אשר וייס (בית הלל י) דחה את דבריו בחריפות, וכתב שלא שייך לומר שיש מצוות גמילות חסדים בדבר כזה, ושאין ללמוד מדין ייבום, שכן אין אנחנו דורשים את טעמו של הכתוב.
שאלת ייחוס הוולד
כל הדיון עד כאן היה בהנחה שילד כזה אכן מתייחס מבחינה הלכתית אחרי אביו, גם אם התחלת ההיריון הייתה אחרי פטירתו. אולם גם סוגיה זו שנויה במחלוקת: מוסכם על הפוסקים שאם אדם היה נשוי ונפטר ללא צאצאים, באופן שאלמנתו תהיה זקוקה לייבום או לחליצה, אין היריון שהתחיל אחרי פטירתו פוטר אותה מייבום או חליצה. הסיבה לכך היא שלא ייתכן שברגע הפטירה האישה תהיה חייבת בייבום או חליצה, ולאחר מכן (אפילו אחרי כמה שנים) פתאום ייעשה מעשה שיפטור אותה למפרע. הדבר נכון במיוחד בהתחשב בכך שמדין תורה האופציה המועדפת היא ייבום, דהיינו נישואים לאחי הנפטר (בזמן הזה לדעת רוב הפוסקים לא נוהגים ייבום אלא רק חליצה, מסיבות שונות).
אם כך עלול להיווצר מצב שבו האישה תינשא לאחי בעלה בייבום, וייוולדו לה ילדים ממנו. אם נגיד שהולדת ילד מזרע הנפטר (אפילו לאישה אחרת) תפטור אותה למפרע מייבום, ההלכה אומרת שכשאין חובת ייבום – יש איסור חמור מאוד של כרת בקשר זוגי בין אישה לאחי בעלה, והילדים מקשר כזה ממזרים. כיצד ייתכן שדבר שבזמן שהוא נעשה היה מצווה, הופך למפרע לאיסור חמור וגורם לממזרות? לכן צריך לומר שהיריון כזה לא ישנה את הדין המקורי של חובת ייבום או חליצה.
הרב שאול ישראלי זצ"ל (שו"ת חוות בנימין ח"ג סי' קז) למד מדין הייבום לשאר דיני הייחוס, דהיינו שכמו שילד כזה לא פוטר מחובת ייבום או חליצה, כך הוא לא נחשב כלל לבנו של בעל הזרע, ואינו אסור להינשא לקרובותיו מאביו, לא יורש אותו וכדומה. לעומת זאת הרב שלמה זלמן אוירבך זצ"ל (שו"ת מנחת שלמה תניינא סי' קכד) כתב שמדובר בדין מיוחד של ייבום וחליצה, אבל לכל שאר העניינים הילד הזה נחשב לבנו של בעל הזרע (להרחבה ניתן לראות שו"ת שאגת כהן ח"א סי' יא).
מחלוקת הרב ישראלי והרב אוירבך עסקה בזרע שנלקח מהנפטר בעודו בחיים. בתשובה שנשלחה למכון פוע"ה (פורסמה בשו"ת פוע"ה ח"ב – פוריות, יוחסין וגנטיקה), טען הרב יעקב אריאל שליט"א שייתכן שדווקא במקרה כזה יש מחלוקת ביניהם, אולם כשמדובר בזרע שניטל לאחר הפטירה, לכל הדעות הנולד לא יתייחס אחרי אביו.
אם אכן נכונים דברים אלו, אזי גם הצדדים להקל במקרה של הבעת רצון מפורשת של הנפטר קודם מותו אינם ברורים. הרי אם הילד אינו נחשב לבנו של הנפטר, ודאי שאין כאן קיום של גמילות חסדים עימו. לכל היותר יש כאן גמילות חסדים עם הורי הנפטר (שמעוניינים בהמשכיות לבנם המת, ומן הסתם פחות מעניינת אותם שאלת הייחוס ההלכתי), ומול איסורי ניוול המת והשאלות ההלכתיות כבדות המשקל של "יתמות מתוכננת" ושל "משא ההנצחה", קשה עם כל הכאב להמליץ על בחירה זו.
בימים אלו הוגשה הצעת חוק של חברת הכנסת מיכל וולדיגר מסיעת הציונות הדתית, שנכתבה בשיתוף מכון פוע"ה. ההצעה מגבילה את הנטילה והשימוש בזרע הנפטר רק למצב שבו הוא השאיר הנחיות ברורות. להשארת הנחיה כזו יש כמה יתרונות: כפי שכתבנו בגוף המאמר, לחלק מהשיטות אין חשש של ניוול המת כשהנפטר גילה רצונו שנוח לו בכך. ממילא, כשיש הוראות ברורות שהושארו על ידי הנפטר, אין גילוי רצון גדול מכך, ואין צורך בהסתמכות על השערות ואסמכתאות חיצוניות.
נוסף על כך, יש בכך מניעת קונפליקט קשה מנשוא להורים, בהחלטה כה משמעותית בשעת קבלת הודעה על נפילת בנם, אלא פעולה על פי רצון הנפטר. אם יש לנפטר בת זוג, קיימת לה זכות וטו, וזאת כדי למנוע קונפליקט בין ההורים לבין בת הזוג. אם כן הצעת החוק מתכללת גם את טובת הילד שעתיד להיוולד. נסיים בתפילה שהקב"ה יאמר לצרותינו די, ושהדיון בשאלה זו יהפוך להיות תיאורטי בלבד וללא השלכות מעשיות.
בתאריך כ"א תמוז, 17 ביולי, ייערך בכנסת כנס של השדולה לפריון ולידה "והחי ייתן אל ליבו" בנושא נטילת זרע מנפטרים ושימוש בו, בהשתתפות רבנים, משפטנים, משפחות חללים ואנשי מקצוע.
הכותב הוא מנהל המחלקה למחקר הלכתי וספרות במכון פוע"ה וראש כולל הדיינות בישיבת 'ברכת משה' במעלה אדומים
מתוך העיתון 'בשבע'
הרב אריה כץ
רב משיב במכון פועה.

הכנס העולמי ה - 21 לדיני ממונות פיקוח נפש מול שיקול חברתי בתכנון תקציב
הכנס העולמי ה -21 לדיני ממונות תשע"ב

הכנס העולמי ה - 20 לדיני ממונות דיני ירושה בנולד מהפריה חוץ גופית
הכנס העולמי ה - 20 לדיני ממונות תשע"א
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.












