הוצאת זרע מן המת ושימוש בו

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

משפחה חברה ומדינה
מאמרים אקטואליים
מלחמת "חרבות הברזל"

קטגוריה משנית

משפחה חברה ומדינה
הבית היהודי
נושאים שונים

360

5 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

בשמחת תורה תשפ"ד פתח ארגון הטרור חמאס במתקפה רצחנית על אזרחי מדינת ישראל. במתקפה זו נרצחו יותר מ־1,200 אזרחים וחיילים ונחטפו יותר מ־250. בתגובה פתחה מדינת ישראל במערכה צבאית לכיבוש רצועת עזה. מאז התרחבה המערכה לחזיתות נוספות, והיא נמשכת גם בימים אלו. לצערנו הרב, כמו בכל מלחמה, ישנם נופלים.
כשמודיעים למשפחה על נפילת בנה, הנוהל המעשי בצה"ל הוא לשאול אם המשפחה מעוניינת בשימור זרעו של המת לצורך אפשרות של הולדה עתידית. מבחינה חוקית חשוב לציין שהמצב כיום הוא שאם הנפטר היה נשוי או בזוגיות עם בת זוג קבועה, היא יכולה להשתמש בזרע. ואולם אם הנפטר היה רווק, אין אפשרות להשתמש בזרע, אלא אם כן יש ראיה שהוא היה מעוניין בילדים. נשאלת השאלה מה עמדת ההלכה ביחס לפעולת שימור הזרע ולשימוש בו, והאם הדבר מומלץ, מותר או אסור.
כשבאים לדון בשאלת שימור זרע אחרי המוות ושימוש בו, יש לחלק את השאלות לכמה נושאים: האחד, שאלות הלכתיות, ובכללן אם ניתן לקיים מצוות פרייה ורבייה אחרי פטירה, אם יש איסור הנאה מן המת בשימוש בזרע, ואם יש איסור ניוול המת בהוצאה של הזרע מהגוף לאחר המוות. נושא אחר הוא שאלות אתיות־מוסריות, ובכלל זה שאלות של "יתמות מתוכננת", של "משא ההנצחה", ומאידך גיסא - אם ניתן לקיים מצוות גמילות חסדים עם המת בשימוש בזרע זה. כמו כן מתעוררות שאלות בדבר ייחוס הוולד. ננסה לדון בנושאים אלו בקצרה, תוך הצגת הדעות השונות בעניין.

חשש לניוול המת
מצוות פרייה ורבייה – מוסכם על הפוסקים שאין קיום מצוות אחרי פטירתו של אדם, וממילא אין כאן סיוע לנפטר לעשות מצווה (בעניין זה, ראו מאמרו של הרב ד"ר מרדכי הלפרין בעניין בבית הלל ט). בנוגע לאיסור הנאה מן המת, קיים איסור ליהנות מהנפטר, ובכלל זה גם מתאי גופו. ואולם לא ברור שעצם שאיבת הזרע והשימוש בו להולדת ילד נכללים בגדר "הנאה אסורה".
איסור ניוול המת – גם אם לא נהנים מחלקים מהמת, עצם נטילת חלקים מגופו של המת נחשבת לניוולו, והיא אסורה מן התורה. אם מדובר רק בשאיבת נוזלים או דם, יש מן הפוסקים שכתבו שהיא אינה נכללת באיסור ניוול המת. ואולם בפועל כיום אין מסתפקים בשאיבת זרע מהאשך, אלא כורתים את כל האשך במקרים כאלו, דבר שמעורר חשש כבד וממשי לאיסור ניוול המת. אומנם כאשר מדובר במקרה שבו הנפטר גילה בבירור לפני פטירתו שהוא מעוניין בכך, יש סוברים שלא חל אז איסור של ניוול המת (בעניין זה ראו בהרחבה במאמרו של הרב ליאור שגב בתחומין מד, 'לקיחת זרע ממת לצורך הולדה', שכתב שכשאין גילוי רצונו של הנפטר, לכל הדעות חל איסור ניוול המת, ואילו אם הוא גילה שנוח לו בכך, הדבר תלוי בשאלה מהו המקור לאיסור ניוול המת - חיוב קבורה או מצוות "ואהבת לרעך כמוך". אם האיסור נובע מחיוב הקבורה, כמו שאדם לא יכול לצוות שלא יקברוהו, כך הוא לא יכול לצוות שינוולו אותו. ואולם אם זה מצד "ואהבת לרעך כמוך", כשהוא רוצה בכך הדבר מותר).
"יתמות מתוכננת" – הרב נחום אליעזר רבינוביץ' זצ"ל הורה (בתשובה למכון פוע"ה) שלהביא לעולם ילד שאין לו אב מלכתחילה זהו עוול גדול. אומנם לפעמים קורה, לא עלינו, שהאב נהרג והילדים יתומים, אך לא ראוי ליצור מצב כזה מלכתחילה. אומנם מול זה עומד רצונם של ההורים או של בת הזוג של הנפטר לראות המשכיות, אך אין זה ראוי להביא אושר לאחד על חשבון אחר.
"משא ההנצחה" – בשו"ת במראה הבזק (ח"ד סי' קכט) העלו בעיה אתית נוספת: העול הפסיכולוגי על ילד שיתברר לו שהוא נולד לצורך הנצחתו של אדם אחר, ולא מכיוון שרצו אותו כאדם בפני עצמו, עלול להיות כבד מנשוא. הוא בעצם משמש כ"אנדרטה חיה". מאידך גיסא, הרב ד"ר מרדכי הלפרין (במאמר שפורסם בקובץ בית הלל ט, ולאחר מכן בהרחבה בספרו 'רפואה, מציאות והלכה' סי' כה) טען שייתכן שיש בהולדה כזו משום גמילות חסד עם הנפטר, במיוחד אם הוא גילה את דעתו שהוא חפץ בכך. הוא הסתמך גם על דברים שאמר הרב זלמן נחמיה גולדברג (והתפרסמו באסיא סה-סו עמ' 47), שיש מקום ללמוד מסוגיית ייבום, שיש נחת רוח לאדם שמעמידים לו צאצאים לאחר מותו. ואולם הרב אשר וייס (בית הלל י) דחה את דבריו בחריפות, וכתב שלא שייך לומר שיש מצוות גמילות חסדים בדבר כזה, ושאין ללמוד מדין ייבום, שכן אין אנחנו דורשים את טעמו של הכתוב.

שאלת ייחוס הוולד
כל הדיון עד כאן היה בהנחה שילד כזה אכן מתייחס מבחינה הלכתית אחרי אביו, גם אם התחלת ההיריון הייתה אחרי פטירתו. אולם גם סוגיה זו שנויה במחלוקת: מוסכם על הפוסקים שאם אדם היה נשוי ונפטר ללא צאצאים, באופן שאלמנתו תהיה זקוקה לייבום או לחליצה, אין היריון שהתחיל אחרי פטירתו פוטר אותה מייבום או חליצה. הסיבה לכך היא שלא ייתכן שברגע הפטירה האישה תהיה חייבת בייבום או חליצה, ולאחר מכן (אפילו אחרי כמה שנים) פתאום ייעשה מעשה שיפטור אותה למפרע. הדבר נכון במיוחד בהתחשב בכך שמדין תורה האופציה המועדפת היא ייבום, דהיינו נישואים לאחי הנפטר (בזמן הזה לדעת רוב הפוסקים לא נוהגים ייבום אלא רק חליצה, מסיבות שונות).
אם כך עלול להיווצר מצב שבו האישה תינשא לאחי בעלה בייבום, וייוולדו לה ילדים ממנו. אם נגיד שהולדת ילד מזרע הנפטר (אפילו לאישה אחרת) תפטור אותה למפרע מייבום, ההלכה אומרת שכשאין חובת ייבום – יש איסור חמור מאוד של כרת בקשר זוגי בין אישה לאחי בעלה, והילדים מקשר כזה ממזרים. כיצד ייתכן שדבר שבזמן שהוא נעשה היה מצווה, הופך למפרע לאיסור חמור וגורם לממזרות? לכן צריך לומר שהיריון כזה לא ישנה את הדין המקורי של חובת ייבום או חליצה.
הרב שאול ישראלי זצ"ל (שו"ת חוות בנימין ח"ג סי' קז) למד מדין הייבום לשאר דיני הייחוס, דהיינו שכמו שילד כזה לא פוטר מחובת ייבום או חליצה, כך הוא לא נחשב כלל לבנו של בעל הזרע, ואינו אסור להינשא לקרובותיו מאביו, לא יורש אותו וכדומה. לעומת זאת הרב שלמה זלמן אוירבך זצ"ל (שו"ת מנחת שלמה תניינא סי' קכד) כתב שמדובר בדין מיוחד של ייבום וחליצה, אבל לכל שאר העניינים הילד הזה נחשב לבנו של בעל הזרע (להרחבה ניתן לראות שו"ת שאגת כהן ח"א סי' יא).
מחלוקת הרב ישראלי והרב אוירבך עסקה בזרע שנלקח מהנפטר בעודו בחיים. בתשובה שנשלחה למכון פוע"ה (פורסמה בשו"ת פוע"ה ח"ב – פוריות, יוחסין וגנטיקה), טען הרב יעקב אריאל שליט"א שייתכן שדווקא במקרה כזה יש מחלוקת ביניהם, אולם כשמדובר בזרע שניטל לאחר הפטירה, לכל הדעות הנולד לא יתייחס אחרי אביו.
אם אכן נכונים דברים אלו, אזי גם הצדדים להקל במקרה של הבעת רצון מפורשת של הנפטר קודם מותו אינם ברורים. הרי אם הילד אינו נחשב לבנו של הנפטר, ודאי שאין כאן קיום של גמילות חסדים עימו. לכל היותר יש כאן גמילות חסדים עם הורי הנפטר (שמעוניינים בהמשכיות לבנם המת, ומן הסתם פחות מעניינת אותם שאלת הייחוס ההלכתי), ומול איסורי ניוול המת והשאלות ההלכתיות כבדות המשקל של "יתמות מתוכננת" ושל "משא ההנצחה", קשה עם כל הכאב להמליץ על בחירה זו.
בימים אלו הוגשה הצעת חוק של חברת הכנסת מיכל וולדיגר מסיעת הציונות הדתית, שנכתבה בשיתוף מכון פוע"ה. ההצעה מגבילה את הנטילה והשימוש בזרע הנפטר רק למצב שבו הוא השאיר הנחיות ברורות. להשארת הנחיה כזו יש כמה יתרונות: כפי שכתבנו בגוף המאמר, לחלק מהשיטות אין חשש של ניוול המת כשהנפטר גילה רצונו שנוח לו בכך. ממילא, כשיש הוראות ברורות שהושארו על ידי הנפטר, אין גילוי רצון גדול מכך, ואין צורך בהסתמכות על השערות ואסמכתאות חיצוניות.
נוסף על כך, יש בכך מניעת קונפליקט קשה מנשוא להורים, בהחלטה כה משמעותית בשעת קבלת הודעה על נפילת בנם, אלא פעולה על פי רצון הנפטר. אם יש לנפטר בת זוג, קיימת לה זכות וטו, וזאת כדי למנוע קונפליקט בין ההורים לבין בת הזוג. אם כן הצעת החוק מתכללת גם את טובת הילד שעתיד להיוולד. נסיים בתפילה שהקב"ה יאמר לצרותינו די, ושהדיון בשאלה זו יהפוך להיות תיאורטי בלבד וללא השלכות מעשיות.
בתאריך כ"א תמוז, 17 ביולי, ייערך בכנסת כנס של השדולה לפריון ולידה "והחי ייתן אל ליבו" בנושא נטילת זרע מנפטרים ושימוש בו, בהשתתפות רבנים, משפטנים, משפחות חללים ואנשי מקצוע.

הכותב הוא מנהל המחלקה למחקר הלכתי וספרות במכון פוע"ה וראש כולל הדיינות בישיבת 'ברכת משה' במעלה אדומים
מתוך העיתון 'בשבע'

הרב אריה כץ

רב משיב במכון פועה.

20 דק'
שיעורים נוספים ברפואה
טיפול פוריות - עילה לגירושין?
מתוך כנס חידושים ברפואת נשים, מכון פוע"ה תשס"ט
י"ח טבת תשס"ט
31 דק'
הכנס העולמי ה - 20 לדיני ממונות
דיני ירושה בנולד מהפריה חוץ גופית
הכנס העולמי ה - 20 לדיני ממונות תשע"א
מלחמת "חרבות הברזל"
הוצאת זרע מן המת ושימוש בו
תמוז תשפ"ה
28 דק'
הכנס העולמי ה - 21 לדיני ממונות
פיקוח נפש מול שיקול חברתי בתכנון תקציב
הכנס העולמי ה -21 לדיני ממונות תשע"ב

מלחמת "חרבות הברזל"

44 דק'
מלחמת "חרבות הברזל"
מעלת הכרתת הרשעה כשלעצמה
הרב ש. יוסף וייצן | כ"א אלול תשפ"ה
39 דק'
מלחמת "חרבות הברזל"
הייחוד התחתון ותוצאותיו
אורות המלחמה, המשך סעיף י'
הרב ש. יוסף וייצן | י"ט שבט תשפ"ד
51 דק'
מלחמת "חרבות הברזל"
חיזוקים על רקע המלחמה
הרה"ג דוב ליאור | י"ח חשוון תשפ"ד
מלחמת "חרבות הברזל"
קינות על טבח שמחת תורה
הסידור המהיר | ח' אב תשפ"ד

מלחמת "חרבות הברזל"

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

עצרת ליחיאל
תורה של חסד במגילת רות
הרב שמעון קליין | תשנ"ז
חופה, חתונה ושבע ברכות
שבע ברכות
רבנים שונים | כסלו תשע"ז
אמונת עיתך
תשובות קצרות מאת מכון התורה והארץ
'באדיבות מכון התורה והארץ'
רבנים שונים | תשע"ד
ספר שופטים
סוד השערות
פרק ט"ז
הרב אלחנן בן נון | סיוון תשס"ט

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

30 דק'
אורות ישראל ותחייתו
תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
הרב משה גנץ | ד' חשוון תשפ"ז
עין אי"ה - הרב משה גנץ
משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
הרב משה גנץ | כ"ח אלול תשפ"ו
40 דק'
יסודות הש"ס
ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
הרב דוד ניסים זאגא | ד' חשוון תשפ"ז
נח
מגדולת הבריאה לעבודת הלב
הרב חיים בן שושן | ד' חשוון תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב אליעזר מלמד
הרב דוד חי הכהן
הרב חגי לונדין
הרב שלמה שושן
הרב חנן פורת ז"ל
הגאון הרב עובדיה יוסף זצ"ל
ר' יעקב כץ (כצל'ה)
הרב מרדכי גרינברג
הרב שמואל אליהו

43 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון תשפ"ז
40 דק'
יסודות הש"ס
ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
הרב דוד ניסים זאגא | ד' חשוון תשפ"ז
30 דק'
אורות ישראל ותחייתו
תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
הרב משה גנץ | ד' חשוון תשפ"ז
נח
מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
הרב חיים בן שושן | ד' חשוון תשפ"ז
עין אי"ה - הרב משה גנץ
משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
הרב משה גנץ | כ"ח אלול תשפ"ו
44 דק'
עין אי"ה - הרב משה גנץ
שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
הרב משה גנץ | ה' חשוון תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – נח
עלון מספר 622
עלון מספר 622
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
46 דק'
נח
משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
רביבים
חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
נח
מאמר נח פז
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשפ"ז
47 דק'
תפילות, קידוש וסעודות
הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
הרב משה בר ציון | ב' חשוון תשפ"ז
39 דק'
בבא מציעא
מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' חשוון תשפ"ז
1:04
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת נח תשפז – בחירות על פי ההלכה
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז
38 דק'
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ג' חשוון תשפ"ז
45 דק'
נח
פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
הרב יצחק חי זאגא | תשרי תשפ"ז
25 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ו
הרב אלי סטפנסקי | ג' חשוון תשפ"ז
34 דק'
מידות הראי"ה
תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
הרב ש. יוסף וייצן | א' חשוון תשפ"ז