ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- חקת
והיה שם עשיר אחד, שבא לבקש תרופה עבור ביתו שהייתה חולה מאוד, ונתן לו הבעל שם טוב תרופה לפי הבנתו. אולם, בפועל התרופה גרמה להחמרה גדולה במצבה של הבת החולה, עד שהגיעה לסכנת חיים.
ובא אותו עשיר אל הבעל שם טוב בתלונה - מה עשית לביתי? הרי בגלל התרופה שלך היא בסכנה גדולה?
בעקבות הדברים הללו, הלך הבעל שם טוב לחדרה של הבת החולה, וראה שהיא בסכנה גדולה, אבל כיוון שהסתלקו ממנו מדרגותיו הרוחניות, לא יכול היה לפעול בכוח צדקותו, והיה בצרה גדולה.
ואז - פנה הבעל שם טוב כאיש פשוט אל ה', ומעומק ליבו אמר בתפילה - 'אנא ה'! ישראל בן שרה בצרה גדולה, חנני נא אך הפעם הזאת, ושלח רפואה לילדה הזאת'.
והתרפאה הילדה!
ובאמת, יש כאן עניין גדול, שכדאי לכולנו לקחתו לחיים. לפנות אל ה' בתחינה פשוטה מעומק הלב!
ובזה תתורץ קושיא גדולה בפרשתנו.
לאחר ארבעים שנה במדבר, מתה מרים, והבאר הניסית מפסיקה לתת מים. באותה שעה, נקהלים העם על משה ואהרון, ותלונה גדולה בפיהם - למה הבאת את קהל ה' אל המדבר הזה למות...?
תלונה זו תמוהה מאוד. הרי מדובר כאן באנשים, שבמשך 40 שנה שותים מים בדרך נס, וכבר פעם אחת משה בדבר ה' יצר להם באר קבועה, אז למה הם חושבים שהפעם ה' לא יתן להם מים? זה נס שכבר קרה פעם אחת, ולמה שלא יקרה פעם שניה?
ונראה שהתשובה היא לפי כיוון שמבוסס חלקית על בעל העמק דבר בפרשתנו. ה' הנהיג את עם ישראל ארבעים שנה במדבר בדרך ניסית, אך בשנה האחרונה לקראת כניסתם לארץ החל להנהיגם באופן חלקי בדרך הטבע, כדי להרגילם לכך שבארץ ישראל יתנהגו רק בדרך הטבע.
לכן, כשמתה מרים, הפסיקו המים. והעם חשש שעכשיו כבר הכל בדרך הטבע, וממילא לא יהיו מים נסיים, והחל להתלונן.
אך באמת גם בארץ ישראל כשאין מים, הרי צריך להתענות ולהתפלל על עצירת גשמים, ואז ה' מביא מים. לפיכך, ציווה ה' על משה שידבר אל הסלע, שזה כעין תפילה, וכך ילמד את עם ישראל שבארץ ישראל מתפללים אל ה' ויש מים.
ובאמת, תפילה זו הייתה צריכה להיות כביכול כתפילת האיש הפשוט בארץ ישראל, שזועק ומתחנן אל ה', ולא מצד כוחותיו המיוחדים והמופלאים שלא משה. אבל משה השתמש בכוחותיו המיוחדים, היכה במטהו בסלע, ויצאו מים בדרך נס, והוחמצה ההזדמנות ללמד את העם את כוח התפילה הפשוטה.
לפיכך, לא זכה משה להיכנס ולהנהיג את עם ישראל בארץ ישראל, כי הנהגתו הייתה בדרך נס ולא בדרך טבע ותפילה הפועלת ישועות, כדרכה של ארץ ישראל.
ויהי רצון, שנזכה להתפלל אל ה' תפילה פשוטה מעומק עומק הלב, וישמע ה' תפילתנו ויושיענו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
