ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג אברהם שפירא זצ"ל
התורה מלמדת אותנו בנוגע למחיית עמלק: "בחר לנו אנשים", ופרש"י שיהא כבוד תלמידך חביב עליך כשלך וכבוד חברך כמורא רבך. דווקא מחיית עמלך, החלה בגלל רפיון ידיים, "וילחם עם ישראל ברפידים". רפיון הידיים הוא חוסר החיבור בין אבות לבנים, ובין הרב לתלמידים, וכאן הוא התיקון לכך, על מנת לבלום את הרפיון יש לחדש את ההזדהות.
חז"ל אמרו, שאין אדם עומד על דעת רבו אלא לאחר ארבעים שנה, ומסופר על המהר"ם באנט, שהיה תלמידו של ר' משולם איגרא, כי באחד הימים כינס את תלמידיו לסעודה, ושאלוהו, מה פשר הסעודה היום, לא חודש ולא שבת, אמר להם: "היום זכיתי להבין ולרדת לסוף דעתו של רבי, לאחר כך וכך שנים, וע"כ אני עושה סעודה". ובזה מובן פרש"י, שמוסיף, וכבוד חברך כמורא רבך, וכוונתו, שבכל חבר טמון מתורת הרב, שצומחת ומתגדלת עד 40 שנה, וע"כ גם החיבור בין החברים הוא חלק מהמשך קבלת התורה מהרב, ובפורים ש"קיימו וקיבלו" יש דגש מיוחד של אהבת הרעים, שהוא חלק מקבלת התורה.
זכה הרב צבי יהודה זצ"ל להעמיד לגיונות של תלמידים, ועלינו לזכור כי עיקר העיקרים בחינוכו היה הדביקות בתורה, והאמונה בדברי תורה. ישנם שמצטטים את הרב צבי יהודה, וחושבים שע"י ציטטות הם תלמידיו, ישנם כאלה שגם את הציטטות קצת מתקנים ומשבשים בכדי שיתאימו לדעתם שלהם. גם הרא"ש במס' מועד קטן כותב, כי אין תלמידים מדייקים במסורת הדברים מפי רבן, [באחד המקרים שהביאו לרצ"י לפניו סיכום של שיעור, אמר להם: כך אני לא מדבר. זה סגנון שלך ולא שלי]. ולעומת זאת, מובא בתשובות רש"י פסק הלכה הכותב: "כי ואמנם אני נתלה באילן גדול, ואף כי לא שמעתי מפיו דבר זה, מ"מ ליבי וסברתי והבנתי מפיו יצאו, ואף הם לא מפי השמועה ואף לא מראיות התלמוד כי אם מהבנת ליבם". כך מעיד רש"י על היחס בינו לבין רבו.
צריך תורה בשלמותה, ואמונה בשלמותה, הרצי"ה זצ"ל דאג מאד לשני דברים מיוחדים, ומכוחם לשאר העניינים. הישיבה הק', וכתבי הרב זצ"ל - וכעי"ז מובא בהקדמת נפש- החיים, שר' חיים מוולוז'ין ציוה את בנו על קיום הישיבה ועל הוצאת ספריו. הרצי"ה מסר נפשו על כך, רוב ימיו עסק בסידור כתבי הרב, ובהרבצת תורה, ומכח זה זכה לפעול גדולות ונצורות בענייני ארץ ישראל, וכל דבר שישראל מסרו את נפשם עליה, נתקיימו בידם. אצל הרצי"ה ארץ ישראל נבע מתוך אמונה גדולה בתורה, וקיום דברי הנביאים, הוא זכה לראות מרחוק את המתחולל פה בארץ, והאמין כי עצת ד' היא תקום.
כל חיזוק בכל נושא שהוא, יבוא רק מתוך בית המדרש, מתוך דבקות בתורה ובמגידיה. אמנם מרבים להביא דבריו של הרצי"ה בענייני השעה, אבל שוכחים קצת להדגיש את התורה שלו, את החינוך שלו ואת הישיבה שלו. בגמרא (מסכת מגילה): "שאלו תלמידיו את רשב"י מפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל כליה באותו הדור, אמר להם: אמרו אתם!" וצריך בירור, הרי רצו לשמוע את דעתו של רשב"י, ואילו ידעו תשובה, לא היו שואלים, וההסבר הוא, כי רשב"י לימדם, כי כל סוגיא, ואפילו בעניין דרכי והשגחת ד' בעולם, צריך לימוד, צריך שקלא וטריא, זו סוגיא שלימה, וע"כ, כמו בלימוד, קודם כל, אמרו אתם, תחשבו ותתעמקו ולאחר מכן העניין יבורר.
בליקוט שו"ת החת"ם סופר (סימן מ"ה), כותב על תלמיד שקיבל על עצמו ללמוד משניות בעל פה, ובכך נשתבשו סדרי הלימוד, א"ל החת"ס עדיף לעשות התרת נדרים, בלי נדרים יותר טוב. "בלי משוגעסן" בדרך טבעית ובנחת, ללמוד צריך שמחה, בלי קבלות מיותרות. זו הדרכה אמיתית לנו ולכל אחד, החפצים לגדול בתורה.
תפקידנו לגדול בתורה, להיות דבקים ומזוהים עם הרב, ולהידבק במידותיו, כל חולשה בתורה יש לה תוצאות, אולם גם ניתן לתקן ולהתגבר, ובמיוחד בימי פורים "קיימו וקבלו".
אנו בתקופה גדולה. תקופה של ציפיה לישועה ממש. יש לנו ב"ה תורה שלימה, והדרכות שלימות מהרב זצ"ל ומר' צב"י זצ"ל, ובאמת מצער לשמוע כי הני טפשאי שקמים מפני ספר תורה, ולא מכבדים את הגברא רבא, ומנצלים את סיבוכי התקופה לפגוע ברב זצ"ל ובהרצי"ה זצ"ל, וגם על הגר"א לא פסחו, אין הדברים ראויים בכלל לתגובה, אלא רק מ"ש חז"ל, מיהו אותו אדם שלבסוף מבזה חכמים, וכו'.
זכינו, ואיש קדוש היה עובר תמיד עלינו. כל מעשיו היו מתוך תורה, ולא מילתא זוטרתא היא. חז"ל הקפידו על כך והספידו את יהושע בן-נון על כך שהעמיד חמה, ולא על גודלו בתורה, כשיש תורה יש גם תוקף של תורה.
מרדכי הצדיק לא יכרע ולא ישתחוה, בלשון עתיד, והביאור הוא, כמ"ש רש"י על התורה: אז ישיר לשון עתיד שהיו"ד מסמלת את המחשבה, עלה בלבו לשיר, וכן הוא אצל מרדכי, לא יכרע לא עלה על לבו בכלל להשתחוות להמן. ומרדכי היה בודד בדעתו, ואכן ראיתי כי כך כתוב בפרק דרבי אליעזר פרק ז', שמרדכי לא קיבל עליו להשתחוות להמן. והוסיף בעל הנתיבות, כי איך באמת מרדכי סיכן את כל היהודים? והסביר שם, כי נסתלקה ממנו הבחירה, כשהקב"ה מוביל מהלך, הוא מסלק את הבחירה ע"מ להביא לישועת ישראל.
וכך הוא לשון הגמ' בברכות, כלפי האומר לנהוג כלשון הפסוק: "אל תתחר במרעים", הוא זה שלבו נוקפו. ואין הכוונה שזה פגם, אלא להיפך, מכיון שיש לו נקיפות לב, שלא יתחר במרעים אבל מי שמהשמים מחזקים את לבו, ינהג כפי שיורוהו משמים.
עלינו לחזק את בית המדרש. איש את רעהו יעזורו, על התלמידים הצעירים לזכור, כי תמיד ישנם נסיונות, ישנם משברים וחולשות, אבל לפום צערא - אגרא. זו תקופה שצריכים להתגבר בה, כך הוא אצל הפרט, כך הוא אצל הכלל כולו, יש ביטוי של החת"ס האומר, ראיתי הרבה לבן רודף את יעקב, ומעט יעקב הרודף את לבן. כך הוא אצל הכלל, וכך אצל כל אחד ואחד. זכה הרצי"ה זצ"ל שגם תלמידי תלמידיו עסוקים בתורה, ושותפים בכאב הכלל, דבר המעיד על עדינות ואצילות הנפש, המחברת אותם אל כלל ישראל מתוך תורה!
הדברים מכוונים לחיזוק בית המדרש, לחיזוק הבחורים והאברכים. תפקידנו לגדל תלמידי חכמים, כל אחד לפי כוחו, יש לנו דרך ברורה וסלולה, ועם כל החולשות הפרטיות והכלליות ודבר אלוקינו יקום לעולם. זה העילוי הגדול ביותר לזכרו של הרצי"ה זצ"ל.
וזכותו של רבנו הרב צבי יהודה זצ"ל יעמוד לנו ולכל ישראל, לזכות ולראות בישועת ישראל, אמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
