ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק
איך אפשר לחנך לקיום התורה בשלמות ללא פשרות, ללא ויתורים, להיות זהיר במצוה קלה כבחמורה, ויחד עם זה לחנך לאהבת ישראל שלמה, שכוללת אהבת כל אחד מישראל, גם אלו שרחוקים מתורה ומצוות. האם אין כאן סתירה מיניה וביה. איך אפשר לכבד את המדינה, לראות בה אתחלתא דגאולה ויותר מזה, כאשר יש בה כל כך הרבה רחוקים. ובעיקר כאשר היא מונהגת ע"י עוזבי תורה ומצוות.
את החינוך הבלתי אפשרי הזה חינך מורנו ורבנו הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, שהוכיח שניתן וחובה לחנך לכל הערכים האלו יחד. כי התורה, העם והארץ תלויים זה בזה, אין קיום לאחד מהם ללא השאר.
שלמות של תורה
אהבת הארץ של רבנו הייתה ללא פשרות, ללא וויתור על משהו ממנה. אהבה זו נבעה מתוך ההכרה הברורה שויתור על חלקי ארץ הוא ויתור על התורה, וויתור על קיום האומה. הארץ, העם והתורה אחד הם, ופגיעה באחד מהם, מהווה פגיעה בכולם. גישה זו, לא נבעה מתוך מבט ראלי, פוליטי, מדיני, או בטחוני, אלא מאמונה תורנית עמוקה שארץ ישראל היא ארץ ה', ארץ החיים של עם ישראל, וכל פירוד וניתוק ממנה הוא פירוד מה', ופגיעת מוות ח"ו.
אהבת ישראל השלמה של מורנו ורבנו לקרובים ולרחוקים, לא נבעה מתוך טוב לב אנושי בלבד, ולא מתוך תפיסה לאומית חיצונית, אלא מעומק אמונה ותורה, מהכרה שלכל אחד מישראל, גם לעוזבי תורה יש נשמה אלוקית טהורה, והיא העיקר שבו, ולכן עתידה היא לנצח את חולשותיו החיצוניות החולפות. אהבת כלל האומה נבעה מתוך ההכרה שכלל ישראל הוא כגוף אחד חי, וגם אם חלק מן הגוף נגוע ומלא חולאים, הרי הוא אבר מאיברנו ובשר מבשרנו. גם אם חלק זה מתכחש לעובדת היותו חלק מכללות עם ה', התכחשות זו היא חלק ממחלתו-מחלתנו. אין אפשרות להפריד בין חלקי הגוף החי האחד. לפיכך יש לשאוף לתיקון שלם של הגוף כולו. תפיסה אחדותית זו, אהבת ישראל שלמה זו, אינה פוגמת חס ושלום באהבת התורה, כי כולה באה מתוך התורה.
מורנו ורבנו הרב צבי יהודה זצ"ל העמיד תלמידים הרבה הוא הוכיח שהשאיפה הגדולה והשלמה של אהבת התורה, העם והארץ, בלא ויתור על אחד מאלה למען האחרת, אפשרית היא לא רק ליחידי סגולה, אלא זו דרך לרבים. אלו אינם שאיפות נפרדות זו מזו - האהבה לעם כולו אינה ממעטת את הדבקות המלאה בתורה, והדבקות המלאה בתורה, לא ממעטת את השאיפה לשלמות הארץ. כל הערכים האלו אחד הם.
היחס למדינה
רבנו לימד אותנו שמדינת ישראל אינה רק מסגרת טכנית פורמאלית לקיום העם, מסגרת שאין לה ערך עצמי. הוא לימד אותנו שלעצם קיומה של המדינה יש משמעות אלוקית. הוא חינך אותנו שלא נחשוב שערכה של המדינה ייערך ויימדד לפי פעולותיה של הממשלה. לבל נחשוב שכאשר ממשלה מתנהגת כהוגן אזי יש למדינה ערך, ואם אין היא מתנהגת כהוגן אזי אין למדינה ערך. לעצם קיומה של המדינה יש ערך רוחני, אלוקי, בהיותה שלב משמעותי במהלך התגשמות חזון הגאולה.
קבוץ הגלויות, ישוב הארץ, שחרור הארץ משלטון גויים, החזרת הארץ לקדושת ישראל ושחרור עם ישראל מעול הגויים, כל התופעות האלו, שהן שייכות לעצם עניינה של מדינת ישראל, הנן מהלכי גאולה אלוקיים. חזרת עם ישראל לארצו ולעצמאותו, מביא ותביא את חזרת עם ישראל לתורתו ולאלוקיו.
בקורתו החריפה של רבנו על הממשלה לא הקטינה במאומה את הכרת ערכה של המדינה. הרב עשה הבחנה ברורה בין היחס לממשלה, הנמדד לפי מעשי הממשלה, לבין היחס למדינה, שהיא קודש. ממשלה באה וממשלה עוברת, וכה אמר רבנו - "אנחנו מצווים על פי התורה, ולא על פי הממשלה. התורה קודמת לממשלה, התורה הנה נצחית והממשלה הבוגדת הזאת היא עוברת ובטלה".
סוף דבר, הרב לא נבהל ממעצורים העומדים בדרכה של הגאולה. הוא ראה בעיכובים חלק מתהליך הגאולה הכולל גם משברים בדרך. הוא חינך להאמין ולראות את ישועת ה', לראות את פעולות ה', ולהיות פועלים עם הקב"ה כדברי הירושלמי (שבת פרק ו' ט'): "'כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל' אמר ר' ירמיה: עתידה בת קול להיות מפוצצת באהלי צדיקים ואומרת - כל מי שפעל עם אל יבוא ויטול
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
