ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק
הרב ראה מול עיניו באופן מוחשי את הגאולה השלימה וחי אותה. על כרוזיו חתם "בצפיית ראיית הישועה השלמה", וציפה להתקיימותה בימינו. לכן, כאשר עם ישראל הסכים לחלוקת ארץ ה', לבו בכה. לעומת המתייחסים לארץ בצורה שטחית, אנושית, הרב ראה בה ארץ ה' המיועדת לעם ה', ולכן היה קרוע כולו לגזרים.
רק "למחר או למחרתיים בא איש ברית קדשנו ר' יעקב משה (חרל"פ) זצ"ל, ויחדיו המתקנו סוד בחדר הקטן והקדוש של אאמו"ר הרב זצ"ל מזועזעים והמומים. לבסוף התאוששנו ואמרנו: "מאת ה' הייתה זאת היא נפלאת בעינינו". למרות החלקיות, הרב רואה בהקמת המדינה את יד ה'.
עברו תשע עשרה שנה. הרב צבי יהודה עומד במסיבת יום העצמאות, מוקף בתלמידיו הצעירים, ומשתף אותם בתחושות הראשונות שהיו לו בזמן הקמת המדינה. בתוך הסיפור הוא מרעים בקול:
"איפה חברון שלנו, האנחנו שוכחים את זה?! והיכן שכם שלנו ויריחו שלנו האם נשכחן?! וכל עבר הירדן שלנו הוא. כל רגב ורגב, וכל ד' אמות של ארץ ה', הבידנו לוותר איפה על מילימטר כאן?"
כעת הבכי אינו עצור. הרב צבי יהודה כבר לא יושב ודומם אלא שואג. הוא מוציא החוצה את רגשותיו הפנימיים, והם גואלים ופועלים, בתוקף גדול התורה הגואל. רק כמה שבועות עברו מאותו יום, ירושלים מתאחדת, והכותל, חברון, שכם ויריחו נכבשו וחזרו לרשות ישראל. התלמידים הצעירים זכו והשתתפו בכיבוש, ואף היו בעמדות מפתח בכיבוש הר הבית. הרב זכה לבא בעקבות תלמידיו ראשון אל המקום הקדוש. עמד שם והכריז: "הננו מודיעים לכל ישראל ולעולם כולו שבפקודה אלוקית חזרנו הביתה במעלות הקדש ועיר מקדשנו. ומהיום ואילך לא נזוז מכאן".
והנה דבר פלא! מאותו יום הרב צבי יהודה הולך ונעשה צעיר! באותו לילה התגלה אליו אביו הרב קוק זצ"ל, לא בדמות זקנתו ושיבתו אלא בדמות תוקף בחרותו שביום קרב. יש לו כעת תוקף ומרץ לפעול ולשנות. (כאשר תאר אותו המשורר בשיר "כישיש" הוא מחה בתוקף - "אינני ישיש").
עברו עוד כמה שנים. עברה מלחמת יום כיפור. הרב צבי יהודה כבר בן שמונים וארבע. והנה שוב על הפרק תכנית החלוקה. הפעם הממשלה הריבונית מציעה לערבים חלקים מהארץ והסכם שלום. עתה הרב צבי יהודה לא פורש לחדר הקטן והקדוש. הפעם הוא לא אומר בהשלמה "מאת ה' הייתה זאת". במקום זאת, הוא מזמן את ראשי המדינה ומכריז בפומבי, בישיבה: "כולנו חייבים ליהרג ולא לעבור! על יהודה ושומרון, על רמת הגולן תהיה מלחמה. זה לא ילך בלי מלחמה... זו עובדה! על גופותינו על איברינו כולם"! מה השתנה? מה נתן לו כעת כוח לפרוץ את הכאב הקטן והקדוש, ולהפוך אותו לזעם יוצר ומחולל??
נראה לי, שהתשובה לא נמצאת בתוך החלק הצר של האיש הרב. התשובה נמצאת בתלמידים! לרב צבי יהודה הייתה דבקות נפלאה בתלמידים - בניו. "אנכי והילדים אשר נתן לי ה' לאותות ולמופתים בישראל". התלמידים הצעירים "דור נעורינו הקדוש", הם שנתנו כח לרב להוציא את אמיתתו לאור העולם. "משבועתם של אבות - לכיבוש, של הבנים".
בזה התגלה כוחו לא רק כרב ששואב כח ממסורת התורה בסיני אלא בעיקר כמלך. מלך שמרגיש בתוכו את כוחות החיים של העם, עומד במרכזם ומנקז אותם כלפי מעלה. וכמלך, שמרגיש את עצם החיים הבריאים שזורים כעת בעם ישראל, הוא מכריז מלחמה. מלחמה שיש בה מסירות נפש ונכונות ליהרג, אבל, ודווקא מתוך כך: "הולך ומתגלה ומתרומם הכרוז הגדול הזה: אני קורא לעם ישראל קום וחיה!"
כאשר תלמידיו חייליו עולים על הקרקע, הוא נמצא בתוכם כמלך בצבא הוא רוצה שהדברים ייעשו באופן ממלכתי. לא מריבה קטנונית אלא קרב על המלכות מכח מסירות הנפש והאכפתיות של הצעירים, שמחובתם אל התורה וישוב הדעת שלו, הוא מרבה עוז לגלות היכן נמצא כעת התוקף של הממלכתיות הישראלית: "מתוך חולשה וקטנות חסרה בממשלה ההבנה, ולכן אין היא... להנהגת המדינה. לעומת זאת - בתוכנו מופיע רוח ה' עז אלוקי וגבורה פנימית... ומתוך הגדלות של נצח ישראל שלנו, אנחנו נבנה ונטע ונקיים את ארץ אבותינו בכל המובנים.
וככל שעובר הזמן... לאחר הסתלקותו לגנזי מרומים, הרב צבי יהודה ממשיך ומקבל עוז מתלמידיו הצעירים. הוא רואה את האכפתיות והמסירות ומתחזק בצפיית ראיית הישועה השלימה בפועל ממש. וכמובן שהוא שואף ומכוון את הכוחות לכיוון ממלכתי גדול ושלם - מינוי מלך כשר מבית דוד במה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
