ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חמץ, מצה וכשרות לפסח
- הלכות חמץ ומצה
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
מצוה לספר
אולי צרה מיוחדת או גזרה קשה, חלילה, היא שגרמה לר' לוי יצחק מברדיטשב לצאת בימי חג הפסח לרחובה של עיר. כשפגש את אחד הגויים שהכיר כסוחר נמרץ, שאל אותו ר' לוי יצחק האם ברשותו סחורה מוברחת, הסוחר הגוי הנמיך קולו ואמר כי יש ברשותו סחורה מוברחת בשפע: צמר, בגדים, ואפילו תבואה שהוברחה מהמדינה השכנה. לשאלת הרבי האם אינו מפחד כי הממשלה תתפוס אותו ותענישהו בחומרה, ענה לו הסוחר כי כדי להתפרנס שווה להסתכן מעט ובמיוחד לאור העובדה כי הוא בטוח ביכולתו להבריח ולסחור בסחורה מבלי להיתפס. הרב שמע והמשיך בדרכו. לאחר מספר רגעים פגש יהודי המהלך לתומו, הרב פנה אליו, ושאל אותו בלחישה - אולי יש בידו קצת חמץ? היהודי הצטמרר כולו וענה כי חלילה לו מלהחזיק חמץ בפסח וכי הוא מופתע מעצם העלאת השאלה. הרב הודה לו והמשיך בדרכו, וחזר על שאלתו לכמה יהודים שפגש בדרך כשמכולם קיבל תשובה זהה לתשובת הראשון. לאחר ששאל כעשרה יהודים ונענה כי איש מהם אינו מחזיק חמץ, נשא עיניו לשמים ואמר בקול מלא תחינה: "ריבונו של עולם, ראה מה בין הגוי לבין היהודי, הממשלה אסרה על הברחת סחורה, והעמידו לצורך כך שוטרים רבים מספור על מנת לתפוס את העובר על החוק, ואף על פי כן הגוי מבריח את סחורתו. ואילו היהודי שיודע כי התורה מצווה: 'תשביתו שאור', לא יעלה בדעתו להחזיק חמץ, וזאת למרות שאין שוטרים המפקחים על כך. האם לא ראויים בניך האהובים לראות בישועות הנזקקות להם בעת הזו?"
דמות מיוחדת במינה היה הרב שמשון שטוקהאמר הי"ד מחשובי רבני וארשא. במחנה ההרג בו שהה היווה מופת ליהודים כיצד לעבור ימים מחרידים אלו בשפיות. בהתקרב חג הפסח בשנה האחרונה למלחמה, היה ברור לכולם כי אין שום ברירה וכי יהיו חייבים לאכול חמץ בחג, הצער היה רב אך כמובן שלא היתה שום ברירה. אולם הרב שמשון עצמו נמנע מלהכניס לפיו פירור כל שהוא של חמץ. שכניו לצריף הפצירו בו שיאכל אחרת עלול למות חלילה, וכי ברור כי ההלכה מתירה לאכול במקרה כזה חמץ בפסח. הרב ענה להם כי אכן מותר לאכול חמץ במצבם אולם חשוב שבין אלפי היהודים במחנה יהיה לפחות יהודי אחד שיזכיר לכולם כי פסח היום, וימנע מלאכול חמץ... וזכות המצוה תעמוד לו להחזיק מעמד עד סוף החג. יהודים רבים מיושבי המחנה עשו מאמצים רבים להשיג עבורו מעט קליפות של תפוחי אדמה וכדומה, מתוך רגשות הכרת תודה ליהודי שבמסירות נפש מזכיר להם כי פסח היום...
מצוה להורות
על הפסוק: "אך ביום הראשון תשביתו" דרשו חז"ל כי זה ערב פסח קודם להתחלת זמן איסור חמץ, עד לשעה זו יש לבער מהעולם את כל החמץ שיודע עליו, וחמץ שלא יודע עליו מבטלו.
ותיקנו חכמים שבודקים ומבטלים כבר בליל י"ד, מפני שאז כל העם בביתו וגם ניתן לבדוק היטב לאור הנר.
שואלין ודורשין בהלכות פסח, קודם לפסח שלושים יום (שו"ע או"ח תכ"ט א'). וזה לשון מרן הרב קוק זצ"ל: "על כן חובה היא על כל בן תורה לעיין לפי כחו וזמנו בהלכות פסח בפרוס הפסח, והוא הדין כל דבר בעתו... ויותר טוב שישמע שיעור בספר 'חיי אדם' בבית המדרש, כי אי אפשר להזהיר ולפרט כל הדינים בדרשה אחת קצובה (של שבת הגדול)" (אורח משפט קנ"ה). והיות ודיני פסח מרובים הם, וישנם חילוקי דינים לגבי הכשרת הכלים השונים, ובפרט מכשירי המטבח, יש ללמוד הלכות פסח בצורה מסודרת ולהיעזר במורה הוראה בכל שאלה שמתעוררת.
בזמן ניקיונות הבית כדאי לכוון לקיים מצוה זו, שכן מצוות צריכות כוונה.
חובה לנקות כל מקום שמכניסים אליו חמץ, וצריך להיזהר בכך ביותר שכן איסור חמץ בפסח אין לו שיעור, ואפילו משהו זעיר ביותר
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
