ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- עקב
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
ב. במדבר לא' - וידבר ד' אל משה לאמר. נקם נקמת בני ישראל מאת המדינים... וידבר משה אל העם לאמר החלצו מאתכם אנשים לצבא ויהיו על מדין לתת נקמת ד' במדין. רש"י - שהעומד כנגד ישראל, כאלו עומד כנגד הקדוש ברוך הוא.
ג. העמק דבר - לא תערוץ. הוא שבירת הגדוד בשעה שאין המלחמה הולך בטוב.. והזהיר הכתוב שאפי' תראה שמתגברים לא תערוץ, כמו שהי' בראש מלחמת עי. כי ה' א-להיך בקרבך. השכינה שרויה בקרב ישראל בשעת מלחמה. א-ל גדול ונורא. מוראו רבה לענוש תכף ומיד על איזה דבר, אבל אין מקום לחוש שיתגברו לגמרי ח"ו, אלא עונש הוא לשעה.
ד. תהלים לז' - ראיתי רשע עריץ ומתערה כאזרח רענן. ויעבר והנה איננו ואבקשהו ולא נמצא. רד"ק - רשע עריץ וחזק והולך ומצליח. מצודת ציון - עריץ – חזק. ישעיהו ב' - ושח גבהות האדם ושפל רום אנשים ונשגב ד' לבדו ביום ההוא.. ובאו במערות צרים ובמחלות עפר מפני פחד ד' ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ. רש"י - לשבור רשעי הארץ. ישעיהו כט' - ויספו ענוים בה' שמחה ואביוני אדם בקדוש ישראל יגילו. כי אפס עריץ. מצודת ציון – עריץ – חזק ר"ל חזק ברשע. ישעיהו כה' - זמיר עריצים יענה. רד"ק - זמיר - ענין כריתה, כמו וכרמך לא תזמור. יענה - ענין כניעה, כמו לענות מפני והעריצים הם העכו"ם.
ה. אורות המלחמה א' - כשיש מלחמה גדולה בעולם מתעורר כח משיח. עת הזמיר הגיע, זמיר עריצים, הרשעים נכחדים מן העולם והעולם מתבסם, וקול התור נשמע בארצנו.
ו. יהושע א' - הלוא צויתיך חזק ואמץ אל תערץ ואל תחת כי עמך ד' א-להיך בכל אשר תלך. מלבי"ם - כבר צויתיך, כי זמ"ש (דברים לא) ויצו את יהושע ויאמר חזק ואמץ. ונגד חזק אמר אל תערוץ, ונגד ואמץ, שהוא התמדת החזוק בלב אמר אל תחת, ר"ל אל תפול ממדרגתך בשום פעם.
ז. ירמיהו כ' - וה' אותי כגבור עריץ על כן רדפי יכשלו ולא יכלו. רד"ק - ונתן אותי כמו גבור עריץ לעמוד כנגדם, ותרגם יונתן וה' מימריה בסעדי כגבר תקיף.
ח. דברים יא' - לא יתיצב איש בפניכם פחדכם ומוראכם יתן ד' א-להיכם על פני כל הארץ אשר תדרכו בה כאשר דבר לכם.
ט. מאמרי הראי"ה עמ' 279 – נחמת ישראל – יסוד חכמת ישראל האמתית הוא ההכרה בערך הא-להי של נשמת האומה. המטבע החילונית של לאומיות בישראל היא זיוף נורא מצד אחד בתפיסת טבע האומה, כמו שכן היא מצד שני שלילתה של ההכרה הלאומית הא-להית, שהוא יסוד הויתה של האומה. חפץ החיים הא-להיים מתגלה באומה בסגולתה בכח טמון האצור בקרבה מירושת אבות, ״רק באבותיך חשק ה׳ לאהבה אותם ויבחר בזרעם אחריהם בכם מכל העמים״ ״להיות לו לעם נחלה כיום הזה״, כח נפלא שצריך לטפחו, לשכללו ולעבדו, להוציאו אל הפועל. לאומתנו העתיקה אין עוד עד כה נקודה אחת של זמן יציאה אל הפועל הגמור כי היא תמיד הולכת ומתעלה. האומה שהיא מרגשת בעצמה שהיא עומדת על מרום פסגת שלמותה, היא כבר צפויה לירידה וכליון, ולא באלה חלק יעקב. ״ואתה אל תירא עבדי יעקב ואל תחת ישראל, שרה של בבל עולה ויורד, של מדי עולה ויורד, של יון עולה ויורד, של אדום עולה ויורד, – ואתה אל תירא, אם אתה עולה אין לך ירידה עולמית״ (אמור, מדרש רבה כט, ב). ״אל תאמר בלבבך, בהדף ה׳ א-להיך אותם מלפניך, לאמר בצדקתי הביאני ה׳ לרשת את הארץ הזאת – לא בצדקתך ובישר לבבך אתה בא לרשת את ארצם, כי ברשעת הגוים האלה ה׳ א-להיך מורישם מפניך, ולמען הקים את הדבר אשר נשבע ה׳ לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב״. עם עולם יוכל להיות רק עם כזה, שההתעלות התמידית היא עומדת על דגלו, וזה אי אפשר רק באומה, שההתעלות לצד החפץ הא-להי היא שורש נשמתה, שהוא עילוי שאין שום גבול וסוף לרוממותו, כי התכונה הא-להית לא תדע גבול וסוף לעילויה, להשלמתה והתפתחותה. על כן לא יזקן ישראל לעד, ולעולם כחו חדש עמו, ״ועד זקנה אני הוא ועד שיבה אני אסבל״. ובזה הוא עומד להוציא אל הפועל את כח ההכנה שבא לו מירושת אבות, שהוא חקוק בטבע נשמתו בברית ושבועת א-להים עליון, למען הקים את השבועה אשר נשבע לאבותיו, שקראו בשמו, בשם א-ל א-להי עולם, והניחו עבודתם הפוריה והנמשכת לזרעם אחריהם. זהו כח החיים האיתן והתמידי, המעמיד את האומה לעד, אור מקומו של עולם השופע עלינו באור שמו הגדול הנקרא עלינו.
י. שמואל ב' י' - וירא יואב כי היתה אליו פני המלחמה מפנים ומאחור.. ויאמר.. חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי א-להינו וד' יעשה הטוב בעיניו. רד"ק - אנחנו נתחזק בכל כחינו למלחמה וה' יעשה הטוב בעיניו כי לה' התשועה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
