ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- עקב
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
ב. במדבר לא' - וידבר ד' אל משה לאמר. נקם נקמת בני ישראל מאת המדינים... וידבר משה אל העם לאמר החלצו מאתכם אנשים לצבא ויהיו על מדין לתת נקמת ד' במדין. רש"י - שהעומד כנגד ישראל, כאלו עומד כנגד הקדוש ברוך הוא.
ג. העמק דבר - לא תערוץ. הוא שבירת הגדוד בשעה שאין המלחמה הולך בטוב.. והזהיר הכתוב שאפי' תראה שמתגברים לא תערוץ, כמו שהי' בראש מלחמת עי. כי ה' א-להיך בקרבך. השכינה שרויה בקרב ישראל בשעת מלחמה. א-ל גדול ונורא. מוראו רבה לענוש תכף ומיד על איזה דבר, אבל אין מקום לחוש שיתגברו לגמרי ח"ו, אלא עונש הוא לשעה.
ד. תהלים לז' - ראיתי רשע עריץ ומתערה כאזרח רענן. ויעבר והנה איננו ואבקשהו ולא נמצא. רד"ק - רשע עריץ וחזק והולך ומצליח. מצודת ציון - עריץ – חזק. ישעיהו ב' - ושח גבהות האדם ושפל רום אנשים ונשגב ד' לבדו ביום ההוא.. ובאו במערות צרים ובמחלות עפר מפני פחד ד' ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ. רש"י - לשבור רשעי הארץ. ישעיהו כט' - ויספו ענוים בה' שמחה ואביוני אדם בקדוש ישראל יגילו. כי אפס עריץ. מצודת ציון – עריץ – חזק ר"ל חזק ברשע. ישעיהו כה' - זמיר עריצים יענה. רד"ק - זמיר - ענין כריתה, כמו וכרמך לא תזמור. יענה - ענין כניעה, כמו לענות מפני והעריצים הם העכו"ם.
ה. אורות המלחמה א' - כשיש מלחמה גדולה בעולם מתעורר כח משיח. עת הזמיר הגיע, זמיר עריצים, הרשעים נכחדים מן העולם והעולם מתבסם, וקול התור נשמע בארצנו.
ו. יהושע א' - הלוא צויתיך חזק ואמץ אל תערץ ואל תחת כי עמך ד' א-להיך בכל אשר תלך. מלבי"ם - כבר צויתיך, כי זמ"ש (דברים לא) ויצו את יהושע ויאמר חזק ואמץ. ונגד חזק אמר אל תערוץ, ונגד ואמץ, שהוא התמדת החזוק בלב אמר אל תחת, ר"ל אל תפול ממדרגתך בשום פעם.
ז. ירמיהו כ' - וה' אותי כגבור עריץ על כן רדפי יכשלו ולא יכלו. רד"ק - ונתן אותי כמו גבור עריץ לעמוד כנגדם, ותרגם יונתן וה' מימריה בסעדי כגבר תקיף.
ח. דברים יא' - לא יתיצב איש בפניכם פחדכם ומוראכם יתן ד' א-להיכם על פני כל הארץ אשר תדרכו בה כאשר דבר לכם.
ט. מאמרי הראי"ה עמ' 279 – נחמת ישראל – יסוד חכמת ישראל האמתית הוא ההכרה בערך הא-להי של נשמת האומה. המטבע החילונית של לאומיות בישראל היא זיוף נורא מצד אחד בתפיסת טבע האומה, כמו שכן היא מצד שני שלילתה של ההכרה הלאומית הא-להית, שהוא יסוד הויתה של האומה. חפץ החיים הא-להיים מתגלה באומה בסגולתה בכח טמון האצור בקרבה מירושת אבות, ״רק באבותיך חשק ה׳ לאהבה אותם ויבחר בזרעם אחריהם בכם מכל העמים״ ״להיות לו לעם נחלה כיום הזה״, כח נפלא שצריך לטפחו, לשכללו ולעבדו, להוציאו אל הפועל. לאומתנו העתיקה אין עוד עד כה נקודה אחת של זמן יציאה אל הפועל הגמור כי היא תמיד הולכת ומתעלה. האומה שהיא מרגשת בעצמה שהיא עומדת על מרום פסגת שלמותה, היא כבר צפויה לירידה וכליון, ולא באלה חלק יעקב. ״ואתה אל תירא עבדי יעקב ואל תחת ישראל, שרה של בבל עולה ויורד, של מדי עולה ויורד, של יון עולה ויורד, של אדום עולה ויורד, – ואתה אל תירא, אם אתה עולה אין לך ירידה עולמית״ (אמור, מדרש רבה כט, ב). ״אל תאמר בלבבך, בהדף ה׳ א-להיך אותם מלפניך, לאמר בצדקתי הביאני ה׳ לרשת את הארץ הזאת – לא בצדקתך ובישר לבבך אתה בא לרשת את ארצם, כי ברשעת הגוים האלה ה׳ א-להיך מורישם מפניך, ולמען הקים את הדבר אשר נשבע ה׳ לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב״. עם עולם יוכל להיות רק עם כזה, שההתעלות התמידית היא עומדת על דגלו, וזה אי אפשר רק באומה, שההתעלות לצד החפץ הא-להי היא שורש נשמתה, שהוא עילוי שאין שום גבול וסוף לרוממותו, כי התכונה הא-להית לא תדע גבול וסוף לעילויה, להשלמתה והתפתחותה. על כן לא יזקן ישראל לעד, ולעולם כחו חדש עמו, ״ועד זקנה אני הוא ועד שיבה אני אסבל״. ובזה הוא עומד להוציא אל הפועל את כח ההכנה שבא לו מירושת אבות, שהוא חקוק בטבע נשמתו בברית ושבועת א-להים עליון, למען הקים את השבועה אשר נשבע לאבותיו, שקראו בשמו, בשם א-ל א-להי עולם, והניחו עבודתם הפוריה והנמשכת לזרעם אחריהם. זהו כח החיים האיתן והתמידי, המעמיד את האומה לעד, אור מקומו של עולם השופע עלינו באור שמו הגדול הנקרא עלינו.
י. שמואל ב' י' - וירא יואב כי היתה אליו פני המלחמה מפנים ומאחור.. ויאמר.. חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי א-להינו וד' יעשה הטוב בעיניו. רד"ק - אנחנו נתחזק בכל כחינו למלחמה וה' יעשה הטוב בעיניו כי לה' התשועה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.











