ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ליל הסדר
- שיעורים נוספים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
מצווה לספר
מרן הרב קוק זצ"ל היה מעדיף לאפות את המצות בתחילת חודש ניסן, ומכיוון שהיה מדקדק בניקוי יסודי מוקדם ובתנור הראשון, קבע לו לאפיה את יום א' הראשון שלאחרי ראש חודש ניסן. וכך היה סדר הדברים: שאיבת ה'מים שלנו' נערכה מיד עם השקיעה של יום חמישי, אור ליום שישי. והיה הרב שואב את המים בעצמו ושופך ומסנן אותם לתוך המיכלים המיוחדים לכך.
ביום שישי, הקדימו במאפיה להפסיק את העבודה, והרב הגיע עם קבוצת בחורים ומקורבים מבאי ביתו שכבר היתה להם "חזקה" על מעשי ההכשרה המדוקדקת. כולם התחילו מנקים ומשפשפים, מגרדים ומקרצפים, מחליפים ניירות ושעווניות, מלבנים חלקים מסויימים, כשהרב מנצח על עושי המלאכה, ואף משתתף בעצמו בניקוי ובבדיקה, עד שנחה דעתו שהכל נעשה כהלכה.
ביום ראשון בבוקר, עם תום האפיה, נבדקה כל מצה ומצה בקפדנות. ואם נמצא כפל כלשהו או מקום רך מדי - נפסלה המצה. המצות המהודרות בכשרותן נארזו בחבילות, ועל הראשונות נרשם "בית הרב". כל החבילות גם יחד נלקחו אחר כבוד והועברו לבית הרב - זכות מצות הפרשת החלה היתה שמורה לרבנית שתהא היא המפרישה מכל המצות הללו, ורק אחרי זה חולקו החבילות לכל אחד ואחד לפי שהזמין מראש. (מועדי הרא"ה)
* * * * *
הבוץ הרב שנערם ברחובות הגיע עד לברכיו של בעל ה"מאיר נתיבים", אחד מגדולי תלמידי הבעל שם טוב. היה זה בי"ג ניסן יום לפני ערב פסח, והרב פסע בבוץ שהצטבר כתוצאה מהשלג שהלך ונמס לאיטו, ובידו כד קטן לשאיבת 'מים שלנו', לצורך אפיית מצות מצוה למחרת. פניו היו מועדות אל עבר הנהר הסמוך לעיירה, ולמרות הבוץ השתדל להזדרז ככל יכולתו על מנת להספיק לשאוב את המים לפני השקיעה. בדרכו עברה לידו עגלה רתומה לשני סוסים שעצרה לידו בחריקה. מדלת העגלה הציץ ראשו של אחד מחבריו, והזמינו לעלות ולהצטרף אליו לנסיעה שכן גם פניו מועדות אל עבר הנהר לצורך שאיבת 'מים שלנו'. הרב חייך בתודה על ההצעה, אך סירב לעלות על העגלה. כתשובה למבט התמה שחברו נעץ בו ענה כי מצוה נדירה כזו של שאיבת "מים שלנו" שמתקיימת רק פעם בשנה אין הוא מוכן לתת אותה לסוסים וכי הוא חפץ לקיימה כל כולה בעצמו. החבר ששמע זאת, קפץ מיד מהעגלה והצטרף אף הוא להליכה הרגלית של הרב.
* * * * *
וכשר' לוי יצחק מברדיטשב חזר משאיבת 'מים שלנו', הציעו לו תלמידיו שישכור סבל גוי שיסחוב עבורו את הדליים הכבדים של המים. ר' לוי יצחק ענה להם במבט תמה: "היעלה על הדעת שמצוה קדושה זו אתן לגוי? ועוד לשלם לו על כך?"
* * * * *
מצוה להורות
זה לשון השו"ע (סי' ת"ס סע' ב'): "הרא"ש היה משתדל במצת מצוה ועומד על עשייתה, ומזרז העוסקים בהם ומסייע בעריכתן, וכן ראוי לכל אדם לעשות להיטפל הוא במצוה". ויש בדבר שני טעמים: הראשון על מנת להשגיח כי אכן האפייה כולה נעשית כדין, והשני משום ש"מצוה בו יותר מבשלוחו", שהרי האופה מצות בזהירות ובזריזות זוכה לקיים מצות "ושמרתם את המצות".
בליל הסדר נהגו לאכול מצות שמורות, כלומר, מצות שהקמח מהם נעשו - נשמר ממים ומחמץ החל משעת קצירת החיטים. והמחמירים אוכלים מצות אלו בכל ימי החג.
למרות שהחובה לאכול מצות בפסח הינה בלילה הראשון בלבד, יש אומרים כי אם אוכל מצות גם בשאר הימים מקיים מצוה.
נשים חייבות אף הן באכילת מצה בליל הסדר, על כן יש להן להקפיד על שיעורי אכילת כזית.
כדי שיאכל אדם בליל הסדר מצה לתיאבון, אסרו חכמים לאכול מצות בערב פסח, ויש שנהגו בכך מראש חודש ניסן ויש שנהגו אף מפורים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.









