ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
הנה לכתחילה ודאי ישתדל להדליק נרות שבת במקום אכילה על מנת שיהיו לפניו בשעת הסעודה, אבל אלו המתארחים בבתי מלון שההנהלה אינה מרשה להדליק נרות בחדרים, רשאים בשעת הדחק שכזה להדליק את אור החשמל לשם מצוות הדלקת נרות, כיון שרבו הפוסקים הסוברים שאפשר לצאת ידי חובת הדלקה כהאי גונא. ואם אפשר עדיף להדליק כעין פנסים קטנים על שולחנם שבזה ניכר יותר שהודלקו לשם נרות שבת.
ויש לדון בזה משום שני ספיקות, האם ההדלקה בחשמל שמה הדלקה, וכן האם רשאים לברך על הדלקה זו.
ובספר נשמת שבת (ח״א סימן שי) סיכם את השיטות, והביא בשם הצפנת פענח והדבר אליהו (קלאצקין סימן סג) שלא שייך לברך ’להדליק’ על סיבוב או לחיצת כפתור, שרק מחבר מעגל חשמלי. ובשו״ת מהרש״ג (ח״ב סימן קז) כתב שאין לברך ’להדליק נר’ שאין זה נר, ובשו״ת לבושי מרדכי (מהדור״ת או״ח סימן נט) כתב שאין יוצאים ידי חובה בלי שמן או שאר דבר שמנוני הדולק. ובשו״ת משמיע שלום (סימן יב ונדפס בשו״ת ירושת הפליטה ס״ו) כתב שאין יוצאין בזה כיון שכוח גוי מעורב בו, שהגוי מייצר את החשמל בתחנת הכח, והוי כנר שהדליקו הישראל והגוי יחדיו.
ובשו״ת פקודת אלעזר (סימן כב-כג) אסר משום שהדלקה בעי שיעור שידלק עד זמן הסעודה, ובחשמל ברגע ההדלקה אין שיעור זה, ורק מתחדש בו בכל רגע כח נוסף.
וגם בשו״ת אור לציון (ח״ב אות קע) כתב כעין זה שאין לצאת בהדלקת החשמל משום שבכל רגע מגיע זרם חדש שלא היה בעולם ולא שייך להדלקה הראשונה, ומכל מקום אפשר לצאת בהדלקה על ידי סוללה או מצבר, שכל הזרם נמצא בתוכו ודומה לנר שיש בו את כל השמן להדלקה.
ולעומת האוסרים ישנם מתירים, שבשו״ת בית יצחק (יו״ד ח״א סימן קכ, ה) התיר משום שאור החשמל הנמצא בחוטים מקרי נר, וכן התיר בשו״ת מחזה אברהם (ח״א סימן מא), וכן התיר בשו״ת כוכבי יצחק (סימן א, ב) בשם הרב אהרן קוטלר, וכן התיר בשו״ת אחיעזר (ח״ד ס״ו).
ועל פי דבריהם התיר הגר״ע יוסף (חזון עובדיה ח״ג עמוד שלז) ליולדת בבית חולים ללחוץ על הכפתור ולהדליק את האור לכבוד השבת ולצאת בזה חובת הדלקת נרות שבת, וכן הגר״מ שטרנבוך (שו״ת תשובות והנהגות ח״ב סימן קנו) התיר למי שהפליג בספינה, והוסיף שיכול גם לסמוך על המתירים ולברך.
ועיין עוד בספר אז נדברו (ח״ג ס״א), ובשו״ת להורות נתן (חלק יא סימן יז), ובשמירת שבת כהלכתה (פמ״ג הערה כב).
והמליצו הפוסקים להדליק נורות כאלו שניכר מהם שהודלקו עבור השבת, וכן הובא בשם הגר״א ענקין (ספר עדות לישראל), ובשו״ת כוכבי יצחק (ח״א סימן א) ובשו״ת זכרון יעקב (סימן יד, ב), הובאו דבריהם בספר נשמת שבת (עמוד רנז).
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי ללכת לקטיף תפוחים בחול המועד וישתדל לא לקטוף יותר ממה שנצרך לו לחג
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
