ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
באגרות משה (אבה״ע ח״ב סימן יד) נשאל אם רשאי אדם ליסע לעבודתו ברכבת התחתית של ניו יורק כשקשה להימנע מנגיעה בשעות העומס, וכתב: "בדבר הליכה בסבאווי ובבאס (רכבת תחתית ואוטובוס) בזמן שהולכים בני אדם לעבודתם, שנמצאים שם אנשים ונשים דחופים זה בזה, שקשה מלהיזהר מנגיעה ודחיפה בנשים, אם מותר אז ללכת בשעות אלו שם.
תשובה: הנה מצד הנגיעה ודחיפה בנשים אין שום איסור משום שאין זה דרך תאווה וחיבה, וכל איסור נגיעה בעריות אף להרמב״ם שסובר שהוא בלאו ד’לא תקרבו’ דאורייתא, הוא דוקא דרך תאוה, כמפורש בדבריו ריש פרק כא מהלכות איסורי ביאה. ומשמע שבלא דרך תאוה אין אפילו איסור מדרבנן, שלא הזכיר איסור זה".
וסיים: "לכן לא שייך לחוש מללכת בסבוואי ובבאס בשעות הליכה לעבודה שדחוקים ודחופים אנשים ונשים, אף שלא יוכל ליזהר מנגיעה ודחיפה בנשים, שהנגיעה בלא כונה מחמת שאי אפשר ליזהר, אין זה דרך תאוה וחיבה"
וסיים את התשובה: "וכן ליכא איסור מהאי טעמא גם לישב אצל אשה כשליכא מקום אחר, דגם כן אין זה דרך תאוה וחיבה...אבל אם יודע שהוא יבוא לידי הרהור, יש לו למנוע מללכת אז אם אין נחוץ לו. ואם מוכרח לילך אז גם כן לעבודתו אין לאסור לו אף בכהאי גונא, ויתחזק להסיח דעתו מהן ולהרהר בדברי תורה כעצת הרמב״ם (שם הי״ט), ועל זה יוכל לסמוך ולילך לעבודתו".
וכן כתב גם בספר שערים מצוינים בהלכה (סימן קנב הערה יא): "מה שנוסעים ברכבת תחתית וצפופים אנשים ונשים, וכמו כן נוסעים ברכבת ברזל וטסים באוירון, ומקומו סמוך לאשה ובא לידי נגיעה, יש לומר על פי הגמרא (פסחים כה, ב) דהיכא דלא אפשר ולא מכוין כולי עלמא מודו דמותר, והתוספות שם כתבו אפילו אפשר בדרך אחר אלא שהוא טורח גדול חשיב לא אפשר. והכא נמי ליסע בכל פעם במרכבה יחידית (מונית) הוא הוצאת ממון ודינו כמו טרחה רב, והוי לא אפשר והוא אינו מתכוין לה".
ובספר הליכות לבת ישראל (פ״ז) כתב בשם הגרש״ז אורבעך שאף שמותר מעיקר הדין לשבת ליד אישה זרה באופן שאינו בא לנגיעה, אלא מצד יראת שמים וחסידות יש להימנע, וכן כתב בשו״ת משנת יוסף (ח״י סימן קעא).
והרב מנשה קליין (ח״ד סימן קפו) גם התיר כל שאי אפשר להיזהר, ובמיוחד אם האשה היושבת לידו היא נכרית שאז יש כעין ספק ספיקא, ספק אם יבוא לידי נגיעה, ואם יגע באונס יש ספק נוסף בנכרית. וסיים שמעולם נסעו בני ישראל ממקום למקום והיו בו נשים ואנשים ולא הקפידו בזה, והנח להם ישראל שיסעו בהיתר ולא באיסור.
לעומת פסקים אלו מצאנו את דעתו הרמה של הר״ש ווזנר (שו״ת שבט הלוי ח"ד סימן קלו) שאסר לשבת ליד אשה כל שיכול לעמוד וכגון באוטובוס, ואם זה בטיסה שחייב לשבת לידה יעשה כל טצדקי שלא יבוא ליגע בבגדיה.
ובספר אהל יעקב (פסקי הוראה א’ סימן קסו) כתב בשם הגר״י זילברשטיין שאדם שקבעו לו מקום ליד אישה והדבר מפריע לו, רשאי להחליף את מקומו עם מי שלא מפריע לו לישב שם, מכיון שאין כאן איסור נגיעה ואין הוא מכשיל את השני, אלא רק שהדבר מפריע לו מחמת הרגלו שלא לישב ליד אישה.
הרב שי טחן
ראש כולל שערי עזרה בברוקלין ניו יורק, וראש בית הוראה ארזי הלבנון. הרב טחן כותב עלון שבועי המופץ ברחבי ארצות הברית וקנדה ומחבר ספרים בהלכה.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אין להוציא את מנעליו מחוץ לחדר ביום השבת אם המלון נותן שירות צחצוח נעליים
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
