ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
באגרות משה (אבה״ע ח״ב סימן יד) נשאל אם רשאי אדם ליסע לעבודתו ברכבת התחתית של ניו יורק כשקשה להימנע מנגיעה בשעות העומס, וכתב: "בדבר הליכה בסבאווי ובבאס (רכבת תחתית ואוטובוס) בזמן שהולכים בני אדם לעבודתם, שנמצאים שם אנשים ונשים דחופים זה בזה, שקשה מלהיזהר מנגיעה ודחיפה בנשים, אם מותר אז ללכת בשעות אלו שם.
תשובה: הנה מצד הנגיעה ודחיפה בנשים אין שום איסור משום שאין זה דרך תאווה וחיבה, וכל איסור נגיעה בעריות אף להרמב״ם שסובר שהוא בלאו ד’לא תקרבו’ דאורייתא, הוא דוקא דרך תאוה, כמפורש בדבריו ריש פרק כא מהלכות איסורי ביאה. ומשמע שבלא דרך תאוה אין אפילו איסור מדרבנן, שלא הזכיר איסור זה".
וסיים: "לכן לא שייך לחוש מללכת בסבוואי ובבאס בשעות הליכה לעבודה שדחוקים ודחופים אנשים ונשים, אף שלא יוכל ליזהר מנגיעה ודחיפה בנשים, שהנגיעה בלא כונה מחמת שאי אפשר ליזהר, אין זה דרך תאוה וחיבה"
וסיים את התשובה: "וכן ליכא איסור מהאי טעמא גם לישב אצל אשה כשליכא מקום אחר, דגם כן אין זה דרך תאוה וחיבה...אבל אם יודע שהוא יבוא לידי הרהור, יש לו למנוע מללכת אז אם אין נחוץ לו. ואם מוכרח לילך אז גם כן לעבודתו אין לאסור לו אף בכהאי גונא, ויתחזק להסיח דעתו מהן ולהרהר בדברי תורה כעצת הרמב״ם (שם הי״ט), ועל זה יוכל לסמוך ולילך לעבודתו".
וכן כתב גם בספר שערים מצוינים בהלכה (סימן קנב הערה יא): "מה שנוסעים ברכבת תחתית וצפופים אנשים ונשים, וכמו כן נוסעים ברכבת ברזל וטסים באוירון, ומקומו סמוך לאשה ובא לידי נגיעה, יש לומר על פי הגמרא (פסחים כה, ב) דהיכא דלא אפשר ולא מכוין כולי עלמא מודו דמותר, והתוספות שם כתבו אפילו אפשר בדרך אחר אלא שהוא טורח גדול חשיב לא אפשר. והכא נמי ליסע בכל פעם במרכבה יחידית (מונית) הוא הוצאת ממון ודינו כמו טרחה רב, והוי לא אפשר והוא אינו מתכוין לה".
ובספר הליכות לבת ישראל (פ״ז) כתב בשם הגרש״ז אורבעך שאף שמותר מעיקר הדין לשבת ליד אישה זרה באופן שאינו בא לנגיעה, אלא מצד יראת שמים וחסידות יש להימנע, וכן כתב בשו״ת משנת יוסף (ח״י סימן קעא).
והרב מנשה קליין (ח״ד סימן קפו) גם התיר כל שאי אפשר להיזהר, ובמיוחד אם האשה היושבת לידו היא נכרית שאז יש כעין ספק ספיקא, ספק אם יבוא לידי נגיעה, ואם יגע באונס יש ספק נוסף בנכרית. וסיים שמעולם נסעו בני ישראל ממקום למקום והיו בו נשים ואנשים ולא הקפידו בזה, והנח להם ישראל שיסעו בהיתר ולא באיסור.
לעומת פסקים אלו מצאנו את דעתו הרמה של הר״ש ווזנר (שו״ת שבט הלוי ח"ד סימן קלו) שאסר לשבת ליד אשה כל שיכול לעמוד וכגון באוטובוס, ואם זה בטיסה שחייב לשבת לידה יעשה כל טצדקי שלא יבוא ליגע בבגדיה.
ובספר אהל יעקב (פסקי הוראה א’ סימן קסו) כתב בשם הגר״י זילברשטיין שאדם שקבעו לו מקום ליד אישה והדבר מפריע לו, רשאי להחליף את מקומו עם מי שלא מפריע לו לישב שם, מכיון שאין כאן איסור נגיעה ואין הוא מכשיל את השני, אלא רק שהדבר מפריע לו מחמת הרגלו שלא לישב ליד אישה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.














