ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- חמץ, מצה וכשרות לפסח
וכן השוכר חדר במלון אינו צריך לומר בעת הזמנת החדר שאינו רוצה לזכות בארוחות המוגשות שם, כגון ארוחות בוקר המוצעות בהרבה מקומות ללא תשלום נוסף, או במלונות הפועלים בשיטת ’הכל כלול’.
בספר נטעי גבריאל (פסח פרק נו ה״ט) כתב: "כשקונה כרטיס נסיעה לנסוע בחול המועד, הרי רוכש גם כן מזון הארוחות שמחלקים על הדרך, ובתוך הארוחות יש מאכלי חמץ וכדומה, לכן יזהר בשעה שקונה את הכרטיס שאינו רוצה לרכוש ולקנות זכות הארוחות המגיע לו, או שיזמין מראש רק מאכלי פסח".
ובהערה שם כתב שלמד כן מדברי חכם אחד על פי השו״ע (סימן תמ ס״ג), ואני העני עיינתי שם ולא מצאתי רמז לזה, אלא שבסעיף שלאחריו (סעיף ד’) כתב השו״ע שישראל שהפקיד חמצו אצל ישראל חברו או אצל אינו יהודי עובר עליו המפקיד. ואם כוונתו היתה לסעיף הזה, לעניות דעתי יש חילוק גדול בין המקרים, שבסעיף האמור החמץ שייך לישראל, ואילו בנידון הטיסה אין לנוסע אלא זכות לקבל מנת אוכל, ואינו קונה את האוכל בפועל אלא בשעה שמגיע לידו, ואז יכול הוא לסרב לקבלו.
ועוד, מאכל חמץ זה הוא בכלל דבר שלא בא לעולם בשעת הזמנת הכרטיס, ואין אדם יכול לזכות בדבר שעדיין לא בא לעולם, כנפסק בשולחן ערוך (חו״מ סימן רט ס״ד).
גם יש כאן חסרון נוסף, שהדבר הנקנה עדיין אינו ברשות המקנה, שהרי הטבחים של חברת התעופה רוכשים את האוכל סמוך להכנתו, וכשם שאין אדם יכול להקדיש דבר שאינו ברשותו (ב״ק סח, ב), כך אינו יכול להקנות דבר שאינו ברשותו (קצות החושן סימן קכג ססק״א).
בנוסף לכך, ברור שכאשר הזמין את הכרטיס אינו קונה מנה מסוימת, אלא זכות למנה שיבחר הדייל ליתן לו מתוך מספר מנות דומות.
ועוד, מאחר שאינו יודע את מין וסוג המאכל, הרי זה בכלל דבר שאינו מסויים, שכתב השולחן ערוך (חו״מ סימן רט) שאינו קונה: "המקנה לחבירו דבר שאינו מסויים, אם היה מינו ידוע אע״פ שאין מדתו ומשקלו ידוע, הרי זה קנה. ואם אין מינו ידוע לא קנה". ואף כאן, המזמין כרטיס אינו יודע איזה מאכל יוגש לו, ולפיכך אינו קונה.
מלבד כל זאת, כיון שאין רצונו באוכל זה מחמת איסורו, ודאי שאינו קונהו. יסוד דבר זה נלמד מן הגמרא (ב״מ צו, ב) דבעל אינו מועל בנכסי אשתו שנפלו לה ממיתת אביה, משום "דלא ניחא ליה דליקני איסורא".
וכן במשנה (ע״ז ה, ז) נאמר: "אומנין של ישראל ששלח להם נכרי חבית של יין נסך בשכרן, מותרים לומר לו תן לנו את דמיה". וביאר התפארת ישראל שטעם הדבר שמן הסתם אמרינן "איסורא לא ניחא ליה דלקני".
וכן פסק המגן אברהם (סימן תמח סק״ב), והמשנה ברורה (שם סק״ה). וכתב השולחן ערוך (שם ס״ב) שנכרי המביא לישראל דורון חמץ בפסח- לא יקבלנו הישראל, וגם לא יהא ניכר מתוך מעשיו שחפץ בו, וטוב שיאמר שאינו רוצה שתקנה לו רשותו. וביאר המשנה ברורה (סק״ו) שאף שמעיקר הדין אפילו בסתמא שרי, מכל מקום לרווחא דמילתא יאמר בפירוש שאינו רוצה.
וכן כתב החק יעקב (סי' תמח ס"ק ה), שאם נכרי נתן או מכר לישראל חיטים וכהאי גוונא וקיבלם הישראל ממנו ואחר פסח נודע לו שהיה בתוכו חמץ, לכאורה נראה דהחמץ מותר לאחר פסח כדין חמצו של עכו"ם. וראיה לזה מהא דאיתא בנדרים דף ל"ה ע"א באומר קונם ככרי עליך מי מעל, למעול מקבל יכול לומר היתירא בעיתי איסורא לא בעיתי. ופירשו שם רש"י ור"ן [ד"ה למעול] והרא"ש [ד"ה איסורא] דמעילה בשוגג הוא, ואילו הייתי יודע שהיא אסורה לא הייתי מקבלה. אבל המוציא מעות של הקדש בשוגג מעל, אף על פי שאילו היה יודע שהיה של הקדש לא היה רוצה לזכות בהם, כיון שהוא עצמו לקחם כדי לזכות בהם. (משא"כ דכיון שניתנה) אבל מה שנתנו לו ע"י אחר יכול לומר אלו הייתי יודע שהוא אסור לא הייתי מקבלה הימנו כי איסורא לא בעינא למקני, ונמצא זכיה בטעות ואינו זכיה, עכ"ל.
ואחר כך מצאתי בשו״ת תשובות והנהגות (ח״ג סימן קיט) שכתב כדברינו, וביאר שאין לנוסע קניין באוכל קודם שיקבלנו. ואף אם נאמר שיש כאן קניין, מכל מקום אינו עובר באיסור, משום דלא ניחא ליה דליקני, ואי אפשר להקנות לאדם בעל כרחו.
אף על פי כן סיים שם, שאף שמעיקר הדין אין החמץ שלו, מכל מקום נכון להחמיר ולהודיע בפירוש בעת הזמנת הטיסה שאין רצונו לקנות או לזכות במאכלי החמץ. ולעניות דעתי זו חומרא יתירה היא, ואין צורך לחשוש לדבר כלל, שכן מה שהזכיר השולחן ערוך דלעיל שטוב שיאמר שאינו רוצה בו- נאמר במקום שהחמץ בא לרשותו, מה שאין כן כאן שאין החמץ בא לרשותו כלל. ובשעה שיציעו לו לאכול יאמר שאינו רוצה, ובזה סגי.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.















