ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- הגדה של פסח
- והגדת לבנך
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- איך מחנכים, משמעת ואהבה
"פתיחות לעומת הסתגרות" - מהווה אחת מהסוגיות ה"חמות" בציבור. האם לפתוח את הילדים להתמודדיות עם שונה, כפירה וכד'? - התחבטות בין חינוך נפרד ואליטסתי, לעומת פתיחות ואהבת הכל.
כבכל שאלה אמיתית, יש לנו לחפש מענה בתורה. אך ראשית עלינו לברר בצורה טובה יותר את צדדי הספק. ניצבת בפנינו דילמה אמיתית: מחד, ישנה מעלה לכאורה, בהכרת השונה והתמודדות איתו, דבר שיש בו משום חיסון האישיות של הילד. מאידך, שמא יש לנקוט בדרך של עטיפת הילד והגנה עליו בכדי שיוכל לצמוח בצורה בריאה. אין מדובר כאן באוהבי הכל לעומת "סנובים", אלא בהתחבטות אמיתית בטובת הילד.
הילדים שואלים
פסח הוא חג הילדים. מעשים רבים עושים אנו בליל הסדר על מנת ש"ישאלו התינוקות", וכפי עיקר מצוות הערב: "והיגדת לבנך". וכך כותב הרמב"ם (הלכות חמץ ומצה פ"ז ה"ג): "וצריך לעשות שינוי בלילה הזה כדי שיראו הבנים וישאלו ויאמרו מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות, עד שישיב להם ויאמר להם כך וכך אירע וכך וכך היה".
אם נשים לב, נראה שחינוך הילדים ודרך הסיפור בלילה זה, הוא בדרך של סיפור עובדות. אמנם יש עיגון בפסוקים, אך אין כאן כל חקירה פילוסופית המתמודדת עם אפשרות של חוסר אמונה. מוקד הערב הוא מסורת של אמונה מדור לדור. "אפילו כולנו חכמים - מצוה עלינו לספר ביציאת מצריים".
על זה הדרך, אין בליל הסדר כל משא ומתן ישיר עם הרשע: "אף אתה...אילו היה שם לא היה נגאל". אין אנו אומרים לו: "לא היית נגאל", בפניה ישירה, אלא "לא היה נגאל" - בלשון נסתר. אין דיבור ישיר עם הרשע! (אם כי הדברים מכוונים לאוזניו: "אמור לו").
הרשע המסומל ב"שאור שבעיסה" (עי' ברכות דף יז ע"א), הוא בבחינת חמץ, שהוא ב"בל יראה ובל ימצא" בפסח.
יסודות בריאים
בהנחת יסודות האמונה, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בפסח, אין מקום לכפירה ורוע. היסודות הטבעיים והבריאים שנשמתנו מאירה בנו, צריכים להיות ברורים ובהירים. בנין החיים צריך להבנות על גבי קרקע בריאה ומוצקה בלא פקפוקים, מתוך הכרת בעלי המסורת, התחכחות בחכמים, ובריאות הנשמה.
רק לאחר יסודות אלו, ישנו מקום לצאת ולהתמודד עם מציאויות נגועות. כשם שבשאר השנה ישנו מקום לאכילת חמץ, כך ישנו מקום להתמודדות עם אנשים המונעים מאינטרסים פרטיים, ולא מתוך עבודה לשם שמיים, כמו כן ישנו מקום לחקירות שכליות, ובירור הטוב שבסברות מתוך הרע - אך בזמן הנחת היסודות, אין לכל זה מקום.
כך גם חינוך הילדים צריך להיות מתוך תום של קדושה, ובריאות מאירה, ורק בגיל מאוחר יותר, אחרי שמתחזקים בצד המוסרי ובהרגלי החיים הבריאים יש לצאת אל חקירות שכליות.
נראה, שאין מתאים יותר מאשר לסיים בדבריו המאירים של מרן הראי"ה במוסר אביך (עמ' כד): "... אם יהיה האדם בעל רצון טוב מעיקרו או שהרגיל עצמו בעצת חכמים לפעול הטוב, אז יהיו פעולותיו טובות וגדולות בערכן מאד, ויוכל להצמיח ישועה ותהילה. אבל אם קדם הכח השכלי מבלעדי זה, אף על פי שהשקפתו טובה ורצויה מכל מקום הוא רחוק מדרך פעולה מיושבת, כי אם בעמל גדול...".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
