ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- שבת הגדול
ברור כי גם כאשר משה רבנו מסר לבני ישראל שאין להם ממה לדאוג, אבל יצר הדאגה מכרסמת בלבו של אדם. מניין הבטחון שהמצרים לא יציקו להם? לעשות פעולה כה נועזת, לקחת אליל של העם הצורר ולהודיע מראש על חילולו, יש בכך אמונה נשגבה, איתנה ונפלאה. וכך היתה כל עצם יציאת אוכלוסיה רבה של למעלה מחצי מליון איש הגברים לבד ממקום מיושב, שם יש אוכל ומשקה למכביר, ולצאת למדבר שממה. כמה גדול הוא שבח הנאמר עלינו "כה אמר ה'! זכרתי לך חסד נעוריך, אהבת כלולותיך, לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה" (ירמיה ב, ב). אימתי אמר ירמיה פסוק זה? כאשר בקש להוכיח אותם על רבוי פשעיהם (כמפורט בפרק ב' שם) הקדים שבח זה. למה הדבר דומה? בחור מסוים נפגש עם בחורה, והכירו זה את זו תקופה קצרה. לבחור אין כלום. לא בית ולא מקצוע. לא משפחה ולא מעמד חברתי. והציע לבחורה נישואין. זאת, אמיצת הלב, הסכימה לעזוב את בית אביה ואמה, את הבית שם היא שוכנת, את לימודיה במוסד חינוכי, את חברותיה וכו'. בקיצור, ניתוק מעולם והווי המוכרים לה, ולצאת אחריו למדינה אחרת, אל עתיד לא ידוע מראש. סמכה על ההבטחה שלו. אחרי שהתחתנו, ושמחו יחד כמה שנים, אירע שזאת טעתה בהתנהגותה ולא שמרה לבעלה אמונים. כאשר הלה רצה להוכיחה, או להעניש אותה, מזכירים לו כי עליו לזכור את האהבה הנפלאה של עלמה זו, שנטשה כל קשריה עם הוריה, אחיה ואחיותיה, והלכה אחריו באמונה עיורת, למרות שלא היה לו שום עושר ניכר לעין, אלא סמכה על הבטחתו ועל אהבתה הגדולה אליו. כלום הבחור יכול לשכוח מאמץ כביר זה, כלום יכול לטשטש מסירות נפש נפלאה זו? ודאי "על כל פשעים תכסה אהבה". כך מוטל על הקב"ה לא לתת משקל יתר למצבנו הרוחני המוזנח כיום הזה, ולזכור לנו אהבת נעורים.
ולכן זכות פסח, וצאתנו אחריו למדבר, עומדת לנו. והרי היתה לנו אפשרות לסרב לצאת אתו. הרי שמונים אחוז של העם העברי סרבו לצאת, ולכן מתו בשלשת ימי אפלה (רש"י לשמות י, כב). ואנו העם היהודי היום הרינו הצאצאים של אותם עשרים אחוז שהאמינו בה' ויצאו אחריו באמונה עיורת (רש"י לשמות יג, סוף פסוק יח). כדאיים אנו שזכות קדמונית זו תעמוד לנו גם בעת מעידת רגלינו מהתורה בימים הללו.
אבל בנוסף ללימוד זכות הנ"ל, אנו צריכים להתחזק שוב ושוב לאחוז בעמוד האמונה בה'. אין לנו מה לחשוש מרבוי אוכלוסין של אויבינו הערבים. עלינו לבטוח שהקב"ה שהביא אותנו לכאן, הוא ישלים לנו את מלאכת הגאולה. ובאמת תמיהה גדולה על אחינו החילונים. אם אינם מאמינים בצדקת דרכנו לכבוש את נחלת אבותינו, משום מה באו הנה לארצנו? אם אין ברצונם לקיים תרי"ג מצוות, מה היה רע להם להשאר בארצות ניכר? הרי מי שמעוניין לנהוג ארחות חיים ללא תורה, מדוע לא יעשה כך בארצות הברית, קנדה ואוסטרליה? משום מה באו הנה להלחם נגד תושבים נכרים. כלום חשבו שיוותרו להם ללא מלחמה? ואם העולים הראשונים ארצה טעו לחשוב כך לפני שמונים שנה, כעת שאנו רואים התנגדותם הנמרצת לשהייתנו בארצנו, התנגדות חזקה ואיומים נוראים מצד החיזבאללה בצפון, מצד החמאס בדרום, מצד האירנים במזרח, וכן מצד אוכלוסיות רבות של ערביי ארצנו, מדוע לא יתפקחו הישראלים? "הלנצח תאכל חרב?" כלום לא חבל שאנו זקוקים להרוג בהם, והם משתדלים להרוג אותנו, וזהו מעגל קסמים שלא יגמר אף פעם.
מובן שהבא לארץ ישראל מפני אידיאל, שיש לנו תורת ה' ורק בארצנו נוכל לקיים אותה, מובן הדבר שהוא יסתכן עבורה. אבל מי שמחוסר אידיאל רוחני זה, משום מה לחיות כל הזמן במלחמות? אין שום הגיון בציונות ללא דת.
לכן ביום "שבת הגדול" עלינו לשוב ולחיות תחת כנפי אותו "גדול". "גדול אדוננו ורב כח, ולתבונתו אין מספר" (תהלים קמז, ה). צריכים אנו לשוב ולהתחזק באמונה. כמו אבותינו במצרים התגרו באולוכסיה זועמת, ולא חששו להם אלא הקריבו קרבן הפסח; וגם אח"כ הבחורה יצאה אחרי הבחור המבטיח, יצאה למדבר לוהט ללא ראיית איפה מקורות המים והמזון; כן עלינו לבטוח על רבון כל העולמים. הוא הביאנו לכאן, וחזקה עליו כי ישלים לנו את הגאולה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.









