ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- שבת הגדול
ברור כי גם כאשר משה רבנו מסר לבני ישראל שאין להם ממה לדאוג, אבל יצר הדאגה מכרסמת בלבו של אדם. מניין הבטחון שהמצרים לא יציקו להם? לעשות פעולה כה נועזת, לקחת אליל של העם הצורר ולהודיע מראש על חילולו, יש בכך אמונה נשגבה, איתנה ונפלאה. וכך היתה כל עצם יציאת אוכלוסיה רבה של למעלה מחצי מליון איש הגברים לבד ממקום מיושב, שם יש אוכל ומשקה למכביר, ולצאת למדבר שממה. כמה גדול הוא שבח הנאמר עלינו "כה אמר ה'! זכרתי לך חסד נעוריך, אהבת כלולותיך, לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה" (ירמיה ב, ב). אימתי אמר ירמיה פסוק זה? כאשר בקש להוכיח אותם על רבוי פשעיהם (כמפורט בפרק ב' שם) הקדים שבח זה. למה הדבר דומה? בחור מסוים נפגש עם בחורה, והכירו זה את זו תקופה קצרה. לבחור אין כלום. לא בית ולא מקצוע. לא משפחה ולא מעמד חברתי. והציע לבחורה נישואין. זאת, אמיצת הלב, הסכימה לעזוב את בית אביה ואמה, את הבית שם היא שוכנת, את לימודיה במוסד חינוכי, את חברותיה וכו'. בקיצור, ניתוק מעולם והווי המוכרים לה, ולצאת אחריו למדינה אחרת, אל עתיד לא ידוע מראש. סמכה על ההבטחה שלו. אחרי שהתחתנו, ושמחו יחד כמה שנים, אירע שזאת טעתה בהתנהגותה ולא שמרה לבעלה אמונים. כאשר הלה רצה להוכיחה, או להעניש אותה, מזכירים לו כי עליו לזכור את האהבה הנפלאה של עלמה זו, שנטשה כל קשריה עם הוריה, אחיה ואחיותיה, והלכה אחריו באמונה עיורת, למרות שלא היה לו שום עושר ניכר לעין, אלא סמכה על הבטחתו ועל אהבתה הגדולה אליו. כלום הבחור יכול לשכוח מאמץ כביר זה, כלום יכול לטשטש מסירות נפש נפלאה זו? ודאי "על כל פשעים תכסה אהבה". כך מוטל על הקב"ה לא לתת משקל יתר למצבנו הרוחני המוזנח כיום הזה, ולזכור לנו אהבת נעורים.
ולכן זכות פסח, וצאתנו אחריו למדבר, עומדת לנו. והרי היתה לנו אפשרות לסרב לצאת אתו. הרי שמונים אחוז של העם העברי סרבו לצאת, ולכן מתו בשלשת ימי אפלה (רש"י לשמות י, כב). ואנו העם היהודי היום הרינו הצאצאים של אותם עשרים אחוז שהאמינו בה' ויצאו אחריו באמונה עיורת (רש"י לשמות יג, סוף פסוק יח). כדאיים אנו שזכות קדמונית זו תעמוד לנו גם בעת מעידת רגלינו מהתורה בימים הללו.
אבל בנוסף ללימוד זכות הנ"ל, אנו צריכים להתחזק שוב ושוב לאחוז בעמוד האמונה בה'. אין לנו מה לחשוש מרבוי אוכלוסין של אויבינו הערבים. עלינו לבטוח שהקב"ה שהביא אותנו לכאן, הוא ישלים לנו את מלאכת הגאולה. ובאמת תמיהה גדולה על אחינו החילונים. אם אינם מאמינים בצדקת דרכנו לכבוש את נחלת אבותינו, משום מה באו הנה לארצנו? אם אין ברצונם לקיים תרי"ג מצוות, מה היה רע להם להשאר בארצות ניכר? הרי מי שמעוניין לנהוג ארחות חיים ללא תורה, מדוע לא יעשה כך בארצות הברית, קנדה ואוסטרליה? משום מה באו הנה להלחם נגד תושבים נכרים. כלום חשבו שיוותרו להם ללא מלחמה? ואם העולים הראשונים ארצה טעו לחשוב כך לפני שמונים שנה, כעת שאנו רואים התנגדותם הנמרצת לשהייתנו בארצנו, התנגדות חזקה ואיומים נוראים מצד החיזבאללה בצפון, מצד החמאס בדרום, מצד האירנים במזרח, וכן מצד אוכלוסיות רבות של ערביי ארצנו, מדוע לא יתפקחו הישראלים? "הלנצח תאכל חרב?" כלום לא חבל שאנו זקוקים להרוג בהם, והם משתדלים להרוג אותנו, וזהו מעגל קסמים שלא יגמר אף פעם.
מובן שהבא לארץ ישראל מפני אידיאל, שיש לנו תורת ה' ורק בארצנו נוכל לקיים אותה, מובן הדבר שהוא יסתכן עבורה. אבל מי שמחוסר אידיאל רוחני זה, משום מה לחיות כל הזמן במלחמות? אין שום הגיון בציונות ללא דת.
לכן ביום "שבת הגדול" עלינו לשוב ולחיות תחת כנפי אותו "גדול". "גדול אדוננו ורב כח, ולתבונתו אין מספר" (תהלים קמז, ה). צריכים אנו לשוב ולהתחזק באמונה. כמו אבותינו במצרים התגרו באולוכסיה זועמת, ולא חששו להם אלא הקריבו קרבן הפסח; וגם אח"כ הבחורה יצאה אחרי הבחור המבטיח, יצאה למדבר לוהט ללא ראיית איפה מקורות המים והמזון; כן עלינו לבטוח על רבון כל העולמים. הוא הביאנו לכאן, וחזקה עליו כי ישלים לנו את הגאולה.
קול צופיך - הרב שמואל אליהו הַטּוֹב כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ, וְהַמְרַחֵם כִּי לֹא תַמּוּ חֲסָדֶיךָ
פרשת ויקרא תשפ"א – שבת הגדול
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
