ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
ישנם מלונות שיש בהם חדרים סמוכים עם דלת מקשרת, דהיינו שיש פתח משותף עם דלת הננעלת. ומטרת דלת זו היא שלעיתים מתארחות משפחות גדולות ואין חדר אחד מספיק עבורם, ולכן הם לוקחים שני חדרים ופותחים את הדלת המקשרת.
הדרך בחדרים אלו היא שיש בפתח המקשר שני דלתות אחד לפנים מן השני, דהיינו דלת לכל צד ואז כשפותח אחד את דלתו עדיין נמצאת לפניו דלת נוספת נעולה, ועל מנת לקשר בין שני החדרים יש לפתוח את שני הדלתות. ולכן יש לברר אם יש איסור ייחוד כשאיש שוהה בחדר הנמצא ליד חדר שבו ישנה אישה.
והנה נשאל בספר אמרי כהן לרבי יחיאל הולנדר (סימן כו) שאלה מעין זו, והביא מהב״י (אה״ע סימן כב) שישנה מחלוקת ראשונים בסוגיה של שני בתים, זה לפנים מזה, כשנשים בפנימי ואנשים בחיצוני או להיפך אם האיסור הוא חשש לכתחילה או שמא האיסור רק בדיעבד. לדעת רש״י ישנו חשש שמא יצא אחד מן החדר הפנימי אל החיצוני, ולדעת הרמב״ם (פכ״ב מהלכות איסורי ביאה ה״ח) האיסור הוא אחר שפירשה אישה לבין האנשים או להיפך, ומשמע שכל עוד שלא פירשה לא חישינן משום יחוד.
ומכאן היה נראה ללמוד גם בנדון דידן שלרש״י חוששים שמא יכנס אחד אל השני, ואילו לרמב״ם כל עוד לא נכנסו אין לאסור. ומכיון שמשמעות רוב הפוסקים נראה כדעת הרמב״ם שאין לאסור לכתחילה שמא יצא אחד אל השני לכן יש להתיר לשהות בחדר הנ״ל.
ובגמרא (קידושין פא, א) מובא שכשישנה קבוצה של אנשים בחדר פנימי אין להניח לנשים להיות בחדר החיצון כיון שחוששים שמא יצא אחד האנשים לחוץ, ואם כן גם כאן היה לנו לחוש שמא יצא האיש או תצא האישה לחדר השני, אלא שמכאן אין ראיה כיון ששם פרש״י שאסרינן שכך הוא דרך הנמצאים בחדר הפנימי לצאת לכוון החיצון, אולם בנידון שלנו אין דרך השוהה בחדר להכנס דרך דלת המוליכתו לחדר הסמוך, ועוד שבציור דלעיל אין שום מונע מן הפנימיים לצאת אל החיצונים, אולם אצלינו יש הרי דלת נעולה מן הצד השני ולכן אין לאסור.
ושם באותה גמרא מצינו שרב ביבי התארח אצל רב יוסף, ואחר הסעודה עלה לחדרו וביקש שיסירו את הסולם היורד מהקומה העליונה אל קומת הקרקע מפני שאשת רב יוסף לנה שם, וחזינן שאין חוששים שמא תחזיר אשת רב יוסף את הסולם ותעלה לקומה בה שהה רב ביבי. ומכאן למדו שאם איש ואשה שוהים בבית אחד אפשר להציל מן היחוד אם האישה תנעל את חדרה, כן הוכיח החזו״א (אה״ע סימן לד, ב), וכן כתב להתיר הרב במברגר בשו״ת יד הלוי (אה״ע סימן יח).
ולמעשה כתב השבט הלוי (ח״ה סימן רב אות ב) שרגילים להורות שהאשה תסגור את עצמה ולא האיש שהרי דרך האיש להסית אותה כמבואר בש״ס, וכנ״ל גם מובא בספר דבר הלכה (סימן יא הערה ב) שהיה מורה החזו״א. וראה גם בשו״ת שלמת חיים (ח״א סימן נו), וכן הורה הרב פארכהיימר מלייקווד (קונטרס גן נעול הלכות יחוד).

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אין להכין קפה במכשיר להכנת קפה הנמצא בחדר שיש חשש שהשתמשו בו עם קפה בטעמים
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.













