ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
ישנם מלונות שיש בהם חדרים סמוכים עם דלת מקשרת, דהיינו שיש פתח משותף עם דלת הננעלת. ומטרת דלת זו היא שלעיתים מתארחות משפחות גדולות ואין חדר אחד מספיק עבורם, ולכן הם לוקחים שני חדרים ופותחים את הדלת המקשרת.
הדרך בחדרים אלו היא שיש בפתח המקשר שני דלתות אחד לפנים מן השני, דהיינו דלת לכל צד ואז כשפותח אחד את דלתו עדיין נמצאת לפניו דלת נוספת נעולה, ועל מנת לקשר בין שני החדרים יש לפתוח את שני הדלתות. ולכן יש לברר אם יש איסור ייחוד כשאיש שוהה בחדר הנמצא ליד חדר שבו ישנה אישה.
והנה נשאל בספר אמרי כהן לרבי יחיאל הולנדר (סימן כו) שאלה מעין זו, והביא מהב״י (אה״ע סימן כב) שישנה מחלוקת ראשונים בסוגיה של שני בתים, זה לפנים מזה, כשנשים בפנימי ואנשים בחיצוני או להיפך אם האיסור הוא חשש לכתחילה או שמא האיסור רק בדיעבד. לדעת רש״י ישנו חשש שמא יצא אחד מן החדר הפנימי אל החיצוני, ולדעת הרמב״ם (פכ״ב מהלכות איסורי ביאה ה״ח) האיסור הוא אחר שפירשה אישה לבין האנשים או להיפך, ומשמע שכל עוד שלא פירשה לא חישינן משום יחוד.
ומכאן היה נראה ללמוד גם בנדון דידן שלרש״י חוששים שמא יכנס אחד אל השני, ואילו לרמב״ם כל עוד לא נכנסו אין לאסור. ומכיון שמשמעות רוב הפוסקים נראה כדעת הרמב״ם שאין לאסור לכתחילה שמא יצא אחד אל השני לכן יש להתיר לשהות בחדר הנ״ל.
ובגמרא (קידושין פא, א) מובא שכשישנה קבוצה של אנשים בחדר פנימי אין להניח לנשים להיות בחדר החיצון כיון שחוששים שמא יצא אחד האנשים לחוץ, ואם כן גם כאן היה לנו לחוש שמא יצא האיש או תצא האישה לחדר השני, אלא שמכאן אין ראיה כיון ששם פרש״י שאסרינן שכך הוא דרך הנמצאים בחדר הפנימי לצאת לכוון החיצון, אולם בנידון שלנו אין דרך השוהה בחדר להכנס דרך דלת המוליכתו לחדר הסמוך, ועוד שבציור דלעיל אין שום מונע מן הפנימיים לצאת אל החיצונים, אולם אצלינו יש הרי דלת נעולה מן הצד השני ולכן אין לאסור.
ושם באותה גמרא מצינו שרב ביבי התארח אצל רב יוסף, ואחר הסעודה עלה לחדרו וביקש שיסירו את הסולם היורד מהקומה העליונה אל קומת הקרקע מפני שאשת רב יוסף לנה שם, וחזינן שאין חוששים שמא תחזיר אשת רב יוסף את הסולם ותעלה לקומה בה שהה רב ביבי. ומכאן למדו שאם איש ואשה שוהים בבית אחד אפשר להציל מן היחוד אם האישה תנעל את חדרה, כן הוכיח החזו״א (אה״ע סימן לד, ב), וכן כתב להתיר הרב במברגר בשו״ת יד הלוי (אה״ע סימן יח).
ולמעשה כתב השבט הלוי (ח״ה סימן רב אות ב) שרגילים להורות שהאשה תסגור את עצמה ולא האיש שהרי דרך האיש להסית אותה כמבואר בש״ס, וכנ״ל גם מובא בספר דבר הלכה (סימן יא הערה ב) שהיה מורה החזו״א. וראה גם בשו״ת שלמת חיים (ח״א סימן נו), וכן הורה הרב פארכהיימר מלייקווד (קונטרס גן נעול הלכות יחוד).
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המתארח בבית מלון של נכרים רשאי לקנות משקאות חריפים מהלובי ולשתותם שם
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
