ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- תזריע
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- ברית מילה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה
במשך הדורות, היו עמים שנלחמו בישראל, ורצו לעקור את ישראל מאמונתם. אחד מהדברים הראשונים שרצו לעקור מישראל, היה מצות ברית המילה, אבל עם ישראל מסר את נפשו על קיום מצוה זו, לא נכנע ולא וויתר.
אמרו חכמים (שבת קל.): "רבי שמעון בן אלעזר אומר: כל מצוה שמסרו ישראל עצמן עליהם למיתה בשעת גזרת המלכות, כגון עבודת-כוכבים ומילה, עדיין היא מוחזקת בידם".
כאשר מקיימים מצוה מתוך מסירות-נפש, המצווה נחקקת בלב האומה בעומק פנימי כזה שהיא נעשית חלק מעצמותה, ואי-אפשר לעקרה.
תפקיד כריתת ברית הוא ליצור קשר הדוק, קבוע ומוחלט בין בעלי הברית, קשר שיוכל לעמוד גם בעיתות משבר. קשר כזה שאי-אפשר לנתקו. ידידים, בזמן שאהבה שרויה ביניהם, אין להם צורך בהסכמים ובברית, כל עוד שהידידות קיימת. כריתת הברית, מטרתה להעמיק את הידידות ולחזקה, שתהיה קבועה ובלתי חולפת, שהברית תשמור על הקשר בכל עת. אם וכאשר יתגלה קושי בידידות, אם יווצר חלילה קרע, הברית תמנע את המשברים, ועל-ידה אפשר יהיה להתגבר על הקשיים ולשוב לידידות הראשונה. זהו כוחה של ברית המילה.
וכך אמר הקב"ה לאברהם אבינו (בראשית יז, ז): "והקמֹתי את בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך לדֹרֹתם לברית עולם להיות לך לאלקים ולזרעך אחריך". "רבי ישמעאל אומר: גדולה מילה שנכרתו עליה שלש עשרה בריתות" (נדרים לא:).
בכוחה של כריתת הברית התגברנו על הכפיה של הגויים עלינו ושמרנו על מצות ברית המילה. גם המשברים הרוחניים הפנימיים שבתוך האומה, שגרמו להתרחקות מתורה ומצוות, לא פגעו בקיום המצוה הזו. את המצוה הזו כולם שומרים, מצוה יסודית המבדילה בין ישראל לעמים, מצוה שעלי-דה, בתוספת טבילה במקווה, יכול גוי להתגייר ולהיכנס תחת כנפי השכינה ולהיות לחלק מעם ישראל.
כמה מרנין ומשמח לראות את התודעה הקיימת אצל עולי רוסיה שהורחקו מן התורה בכפייה שבעים שנה, בכל הקשור למצוה זו. בימיה הראשונים של העלייה מרוסיה, פורסם כי יהודי רוסיה ממתינים בתור להיכנס בבריתו של אברהם אבינו, אחר שלא יכלו לעשות זאת ברוסיה. אין המדובר בילדים קטנים שאין שואלים את דעתם, אלא באנשים מבוגרים שמבצע שכזה איננו קל עבורם, באנשים שלא היה להם מושג ביהדות, ובכל זאת איזה מין כח פנימי דוחף אותם להיכנס בבריתו של אברהם אבינו, והם עושים זאת בשמחה ובנפש חפֵצה.
אכן, הברית שכרת הקב"ה עם אברהם אבינו וכל זרעו אחריו, מתקיימת. "גדולה מילה ששקולה כנגד כל המצות שבתורה" (נדרים לב.).
בפרשתנו שבה ומצווה התורה על מה שכבר צווה אברהם אבינו בפרשת לך לך: "וידבר ד' אל משה לאמר: דבר אל בני ישראל לאמר: אשה כי תזריע וילדה זכר... וביום השמיני ימול בשר ערלתו". וכך אמרו באגדה (אגדת בראשית יז, א): "אף-על-פי שאין לישראל מעשים טובים, הקב"ה גואלן בזכות המילה".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.










