ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
תלמידי הישיבה הצעירים היו נרגשים מאוד. הם עמלו רבות כדי לזכות להגיע לערב הזה. כל אחד מהתלמידים למד ספר מהתנ"ך בעיון או מסכת גמרא בבקיאות מחוץ לשעות הלימודים הרגילות, וביחד הם סיימו את התנ"ך והש"ס.
הערב הם עושים סעודה גדולה לכבודה של תורה, ומסיימים ביחד גם תנ"ך וגם ש"ס, מחברים תורה שבכתב לתורה שבעל פה. לכבוד הסיום, הוזמן אחד מגדולי הדור, הבקיא בכל חלקי התורה, שמזמין את הציבור במעמדים כאלה לערוך לו מבחן סיכה, כדי להדגים את גודל הבקיאות שאליה הגיע מתוך עמל גדול בתורה, וללמד את הצעירים לשאוף לגדולות, להאמין שאפשר להגיע לידיעת התורה, וכך להמריץ אותם להוסיף ולהתמיד בתורה.
הרב הגיע. בזה אחר זה עלו כמה תלמידים, הניחו סיכה על אחת המסכתות, וביקשו מהרב לצטט את המילה המופיעה בדף פלוני במיקום המדוייק המקביל למיקומה של הסיכה על הכריכה. הרב עצם את עיניו, שלף את המילה מזיכרונו, ו... קלע תמיד למילה הנכונה.
והנה, הגיע תורו של יוסף. הוא החליט להפתיע, שלף תנ"ך גדול מחיקו, וביקש מהרב: "אפשר לערוך לרב מבחן סיכה בתנ"ך?"
הרב חייך, ואמר בסבר פנים יפות: "בוודאי! אני גם לומד מספר תנ"ך דומה. אתה יכול לשאול בשמחה!"
יוסף הניח את הסיכה, ונקב בעמוד המתאים.
הרב עצם את עיניו... ואמר: "בעמוד זה אין מילים מהתנ"ך, אבל יש מפה שמשרטטת את נחלות השבטים. במיקום שבו נקבת, נמצאת המילה – 'שכם', כי שם ממוקמת העיר 'שכם'".
ואז שאל יוסף שאלה נוספת, שאינה מן המניין: "אולי הרב יפרט לנו את כל מה שאירע לעם ישראל בשכם?"
"בשמחה", ענה הרב במאור פנים, "בשכם אירעו מאורעות רבים, אפרט חלק מהם. ובכן, כל פעם שעם ישראל נכנס לשכם, הוא קודם כל בא לשכם.
הראשון היה אברהם אבינו. "ויעבור אברם בארץ עד מקום שכם". שם נגלה אליו ה', וגילה לו שזוהי הארץ שאליה הצטווה ללכת, והבטיח אותה לזרעו.
יצחק נשאר בארץ, כך שהוא לא נכנס אליה חזרה מעולם. אבל יעקב שיצא מהארץ, חוזר אליה בפרשת וישלח, ושוב כשהוא נכנס לראשונה לעבר הירדן המערבי, הוא הולך בהתחלה לשכם, "ויבא יעקב שלם עיר שכם", ואף קונה בה חלקת שדה ומתיישב בה.
הפעם הבאה שעם ישראל נכנס לארץ זה בימי יהושע, ובכניסה זו הלא הצטווינו וקיימנו, שכבר ביממה הראשונה לכניסתנו לארץ, נקבל את התורה מחדש בהר גריזים והר עיבל, אשר על פני שכם.
גם הכיבוש הראשון שכבשו ישראל בארץ היה בשכם, שהרי שמעון ולוי כבשו את שכם כבר בימי יעקב אבינו.
גם מלכות ישראל הראשונה, מלכות נפל שלילית, הלא היא מלכותו של אבימלך בן גדעון, שהומלך עך ידי בעלי שכם (שופטים פרק ט)
וכנגד מידה טובה, גם מידת פורענות. מבחינה מסויימת, גם גלות ישראל מארצם החלה בשכם, שהרי יוסף הצדיק הלך לשכם לפגוש את אחיו, ומשם השתלשלה מכירתו, והתגלגלה גלות מצריים. בשכם גם התחלקה מלכות ישראל לשתי ממלכות, בימי רחבעם וירבעם, ומשם נפלה המלכות וגלינו בסוף מארצנו, כדברי ילקוט שמעוני (מלכים א רמז קצו) "תאנא משום ר' יוסי: מקום מזומן לפורענות... בשכם מכרו את יוסף, בשכם נחלקה מלכות בית דוד".
"נסתפק בכך", חייך הרב.
"מדהים", אמר יוסף, "בעצם שכם היא ההתחלה לאחיזה ולכיבוש הארץ, הן לשלילה והן לחיוב. וגם קצת שורש למלכות ישראל, לשלילה או לחיוב. והרי ידועים דברי בראשית רבה (וישלח עט) "אמר ר' יודן בר' סימון... ג' מקומות שאין אומות העולם יכולין ל(ה)ונות את ישראל ולומר להם גזולים הם בידיכם, אילו הן: מערת המכפלה ובית המקדש וקבורתו של יוסף", מפני שכתוב במפורש בתנ"ך שקנינו את המקומות הללו בכסף מלא, ויוסף נקבר בחלקת השדה שקנה יעקב בשכם.
אך קשה – מקום המקדש ומערת המכפלה, הם מקומות רוחניים עליונים ונשגבים, פתח גן עדן וכדומה, אך מה מעלתה המיוחדת של העיר שכם ומקום קבורתו של יוסף?"
הרב חייך, "שאלה גדולה שאלת, וודאי סודות גדולים יש כאן, אך דווקא המדרש שהבאת שופך אור על העניין. תפקידנו בעולם, להופיע את האור האלוקי בעולם הגשמי, ולשם כך יש לנו גוף ונשמה.
מהמדרש אנו למדים שכדי שהאור האלוקי ישרה בארצנו, האור של מקום המקדש ומערת המכפלה, עלינו קודם כל לנחול באופן גשמי את הארץ הקדושה, ושורש הנחלה מצוי בשכם, ואת זה מייצג יוסף הצדיק, אביו של משיח בן יוסף, הסולל את הדרך למשיח בן דוד ולגאולה השלימה.
וכך אמר השפת אמת (וישלח תרל"א) בשם חידושי הרי"מ: "שכם – ראשי תיבות: שם כבוד מלכותו. והוא המשכת רצונו יתברך גם בתוך הטבע".
שנזכה...".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.














