ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
תלמידי הישיבה הצעירים היו נרגשים מאוד. הם עמלו רבות כדי לזכות להגיע לערב הזה. כל אחד מהתלמידים למד ספר מהתנ"ך בעיון או מסכת גמרא בבקיאות מחוץ לשעות הלימודים הרגילות, וביחד הם סיימו את התנ"ך והש"ס.
הערב הם עושים סעודה גדולה לכבודה של תורה, ומסיימים ביחד גם תנ"ך וגם ש"ס, מחברים תורה שבכתב לתורה שבעל פה. לכבוד הסיום, הוזמן אחד מגדולי הדור, הבקיא בכל חלקי התורה, שמזמין את הציבור במעמדים כאלה לערוך לו מבחן סיכה, כדי להדגים את גודל הבקיאות שאליה הגיע מתוך עמל גדול בתורה, וללמד את הצעירים לשאוף לגדולות, להאמין שאפשר להגיע לידיעת התורה, וכך להמריץ אותם להוסיף ולהתמיד בתורה.
הרב הגיע. בזה אחר זה עלו כמה תלמידים, הניחו סיכה על אחת המסכתות, וביקשו מהרב לצטט את המילה המופיעה בדף פלוני במיקום המדוייק המקביל למיקומה של הסיכה על הכריכה. הרב עצם את עיניו, שלף את המילה מזיכרונו, ו... קלע תמיד למילה הנכונה.
והנה, הגיע תורו של יוסף. הוא החליט להפתיע, שלף תנ"ך גדול מחיקו, וביקש מהרב: "אפשר לערוך לרב מבחן סיכה בתנ"ך?"
הרב חייך, ואמר בסבר פנים יפות: "בוודאי! אני גם לומד מספר תנ"ך דומה. אתה יכול לשאול בשמחה!"
יוסף הניח את הסיכה, ונקב בעמוד המתאים.
הרב עצם את עיניו... ואמר: "בעמוד זה אין מילים מהתנ"ך, אבל יש מפה שמשרטטת את נחלות השבטים. במיקום שבו נקבת, נמצאת המילה – 'שכם', כי שם ממוקמת העיר 'שכם'".
ואז שאל יוסף שאלה נוספת, שאינה מן המניין: "אולי הרב יפרט לנו את כל מה שאירע לעם ישראל בשכם?"
"בשמחה", ענה הרב במאור פנים, "בשכם אירעו מאורעות רבים, אפרט חלק מהם. ובכן, כל פעם שעם ישראל נכנס לשכם, הוא קודם כל בא לשכם.
הראשון היה אברהם אבינו. "ויעבור אברם בארץ עד מקום שכם". שם נגלה אליו ה', וגילה לו שזוהי הארץ שאליה הצטווה ללכת, והבטיח אותה לזרעו.
יצחק נשאר בארץ, כך שהוא לא נכנס אליה חזרה מעולם. אבל יעקב שיצא מהארץ, חוזר אליה בפרשת וישלח, ושוב כשהוא נכנס לראשונה לעבר הירדן המערבי, הוא הולך בהתחלה לשכם, "ויבא יעקב שלם עיר שכם", ואף קונה בה חלקת שדה ומתיישב בה.
הפעם הבאה שעם ישראל נכנס לארץ זה בימי יהושע, ובכניסה זו הלא הצטווינו וקיימנו, שכבר ביממה הראשונה לכניסתנו לארץ, נקבל את התורה מחדש בהר גריזים והר עיבל, אשר על פני שכם.
גם הכיבוש הראשון שכבשו ישראל בארץ היה בשכם, שהרי שמעון ולוי כבשו את שכם כבר בימי יעקב אבינו.
גם מלכות ישראל הראשונה, מלכות נפל שלילית, הלא היא מלכותו של אבימלך בן גדעון, שהומלך עך ידי בעלי שכם (שופטים פרק ט)
וכנגד מידה טובה, גם מידת פורענות. מבחינה מסויימת, גם גלות ישראל מארצם החלה בשכם, שהרי יוסף הצדיק הלך לשכם לפגוש את אחיו, ומשם השתלשלה מכירתו, והתגלגלה גלות מצריים. בשכם גם התחלקה מלכות ישראל לשתי ממלכות, בימי רחבעם וירבעם, ומשם נפלה המלכות וגלינו בסוף מארצנו, כדברי ילקוט שמעוני (מלכים א רמז קצו) "תאנא משום ר' יוסי: מקום מזומן לפורענות... בשכם מכרו את יוסף, בשכם נחלקה מלכות בית דוד".
"נסתפק בכך", חייך הרב.
"מדהים", אמר יוסף, "בעצם שכם היא ההתחלה לאחיזה ולכיבוש הארץ, הן לשלילה והן לחיוב. וגם קצת שורש למלכות ישראל, לשלילה או לחיוב. והרי ידועים דברי בראשית רבה (וישלח עט) "אמר ר' יודן בר' סימון... ג' מקומות שאין אומות העולם יכולין ל(ה)ונות את ישראל ולומר להם גזולים הם בידיכם, אילו הן: מערת המכפלה ובית המקדש וקבורתו של יוסף", מפני שכתוב במפורש בתנ"ך שקנינו את המקומות הללו בכסף מלא, ויוסף נקבר בחלקת השדה שקנה יעקב בשכם.
אך קשה – מקום המקדש ומערת המכפלה, הם מקומות רוחניים עליונים ונשגבים, פתח גן עדן וכדומה, אך מה מעלתה המיוחדת של העיר שכם ומקום קבורתו של יוסף?"
הרב חייך, "שאלה גדולה שאלת, וודאי סודות גדולים יש כאן, אך דווקא המדרש שהבאת שופך אור על העניין. תפקידנו בעולם, להופיע את האור האלוקי בעולם הגשמי, ולשם כך יש לנו גוף ונשמה.
מהמדרש אנו למדים שכדי שהאור האלוקי ישרה בארצנו, האור של מקום המקדש ומערת המכפלה, עלינו קודם כל לנחול באופן גשמי את הארץ הקדושה, ושורש הנחלה מצוי בשכם, ואת זה מייצג יוסף הצדיק, אביו של משיח בן יוסף, הסולל את הדרך למשיח בן דוד ולגאולה השלימה.
וכך אמר השפת אמת (וישלח תרל"א) בשם חידושי הרי"מ: "שכם – ראשי תיבות: שם כבוד מלכותו. והוא המשכת רצונו יתברך גם בתוך הטבע".
שנזכה...".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
