ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חנוכה
אף שמסר זה ודאי נכון ומעורר השראה, אך חנוכה נושא עמו מסר נוסף, שאסור להתעלם ממנו: בימי החנוכה היהודים לא ישבו בחיבוק ידיים מול האיום; הם פעלו ועשו ככל שביכולתם להגן על עצמם — ורק לאחר מכן סייע להם הקב״ה לנצח את החושך. בתפילת העמידה של חנוכה אנו מספרים את מאורעות ימי החשמונאים ומזכירים בפירוש את נס המלחמה: "מסרת גיבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים". כלומר, הקב״ה סייע למעטים לגבור על הרבים. ברור היה שהיהודים קמו תחילה להגן על עצמם, ורק לאחר מכן זכו לניצחון. כך גם בברכת המזון בחנוכה אנו מודים לה׳ על המלחמות שבהן הושיע אותנו.
לפני שנרחיב עוד, יש להבהיר מושג יסודי לגבי חג החנוכה: מהו הטעם שאנו חוגגים את החג, האם זה מחמת נס פך השמן?
הרמח״ל (נר מצוה, עמודים 80–82) מסביר כי לא מצאנו לעולם שאנו מציינים נס שאיפשר קיום מצווה מסוימת. אלא אנו חוגגים תמיד בהלל ובהודאה רק את הצלת העם עצמו. בפסח אנו חוגגים את גאולתנו מעבדות מצרים. בסוכות אנו מציינים את שמירתו של ה׳ עלינו במדבר באמצעות ענני הכבוד. בפורים אנו חוגגים את הצלתנו מתוכנית החיסול של המן. חנוכה אינה שונה: היא מציינת את הצלתנו מיד היוונים.
וכך הקשה: "ואם תאמר וכי בשביל שנעשה להם נס בהדלקה, שלא תהיה בטילה ההדלקה, היו קובעים חנוכה. כי מה שחייב להודות ולהלל זהו כאשר נעשה לו נס בשביל הצלתו, ולא בשביל שנעשה לו נס לעשות מצוה, כי אין המצוה הנאה אל האדם".
ותירץ: "יש לומר שעיקר מה שקבעו ימי חנוכה, בשביל שהיו מנצחים את היוונים"
הרמח״ל הוסיף לבאר כי אף שחנוכה נחגגת בעיקר משום הניצחון במלחמה, אנו מבטאים זאת במעשה הדלקת הנרות. הסיבה לכך היא שנס המלחמה היה, במובנים מסוימים, נס סמוי — שכן ניתן היה לנצח במלחמות באמצעים טבעיים, ואינו מצביע באופן ברור על נס גלוי. לכן, הדגישו חז״ל את נס פך השמן, שהיה נס ברור ומוחלט, שמעל לטבע באופן מובהק.
הנה במקומות רבים מבואר כי מוטלת עלינו חובה להגן על עצמנו מפני אויב ולא להניח להם לשלוח בנו יד. כבר בתורה הדבר מבואר במעשה יעקב אבינו, שהכין את עצמו למלחמה מפני אחיו עשו, וכפי שמבאר הרמב״ן — שלא הניח לו לבוא ולהוציא את זממו בו ובמשפחתו.
בגמרא בבא מציעא (צג, ב) מבואר שהיו בני העיר מעמידין חזן מתא שהיה תפקידו לשמור את בני העיר וממונם בלילה (רש״י).
עוד איתא בגמרא (בבא בתרא ח, א) שעיר צריכה שמירה: "לשורא ולפרשאה ולטרזינא אפילו מיתמי". ופרש״י: לשורא- "לתיקון החומה". לפרשא- "פרש שהולך סביבות העיר לשומרה ולידע מה היא צריכה". לטרזינא- "שומר כלי זיין של בני העיר ויושב בבית אצל השער".
בעירובין (מה, א) נאמר: "נכרים שצרו על עיירות ישראל אין יוצאין עליהם בכלי זיינן ואין מחללין עליהן את השבת...במה דברים אמורים, כשבאו על עסקי ממון אבל באו על עסקי נפשות יוצאין עליהן בכלי זיינן ומחללין עליהן את השבת. ובעיר הסמוכה לספר אפילו לא באו על עסקי נפשות אלא על עסקי תבן וקש יוצאין עליהן בכלי זיינן ומחללין עליהן את השבת".
ובבית יוסף (סימן שכט) הביא בשם תשובת תרומת הדשן (סימן קנו) שבזמן הזה אפילו על עסקי ממון מחללים את השבת, שידוע שאם לא יניחום הישראל לשלול ולבוז ממונו יהרגנו והוי עסקי נפשות. וכן פסק בשולחן ערוך (ס״ק ו-ז), והוסיף הרמ״א שאפילו עוד לא באו עדיין אלא שרוצים לבוא מחללין עליהן את השבת.
ומקור דברי הרמ״א מהאור זרוע (ח״ב הל’ שבת סימן פד) ושם מובא שאפילו רק יש חשש וקול בעלמא שכוונת הנכרים לבוא לשלול: "אחינו שבביה"ם לא טוב עושים שמוליכים חרבותיהם ותריסיהם בערב שבת. מיהו כשפעמים יריאים ושומרים את העיר שמא אז מותר, כההיא דפרק מי שהוציאוהו בעירובין, דאמר רב יהודה אמר רב: עכו"ם שצרו על עיירות ישראל אין יוצאין עליהם בכלי זיינם ואין מחללין עליהן את השבת. במה דברים אמורים שבאו על עסקי ממון אבל באו על עסקי נפשות יוצאין עליהן בכלי זיינם ומחללין עליהם את השבת. ובעיר הסמוכה לספר [אפי'] לא באו אלא על עסקי תבן וקש יוצאין עליהם בכלי זיינן ומחללין עליהן את השבת. וטעמא דמילתא שמא ילכדוה ומשם תהא נוחה ליכבש כל הארץ לפניהם, כל שכן עתה שאנו דרים ביניהם שאפילו אם באו לשלול בעלמא שיוצאים עליהם בשבת בכלי זיין, שכששוללים אז כמו כן הורגים. ואין לחלק בין היכא שצרו כבר לאומרים שרוצים לבוא לשלול, אלא כשהקול יוצא שרוצים לבוא לשלול אף על פי שלא באו עדיין מותר ללבוש כלי זיין לשמור ולעשות קול בעיר כדי שלא יבואו, דאין מדקדקין בפקוח נפש וכדאמרינן גבי קמיע שמותר לצאת בו, לא שנכפה אלא שלא יכפה, וקושר ומתיר אפילו ברשות הרבים".
וכן כתב גם הרוקח (סימן קצו) במעשה שהיה וצרו חיילות בשבת על עיר ווירמש, והתיר לכל היהודים ליקח כלי זיין וכן לשום עמם, שאם לא יעזרו היהודים את העירונים היו הורגים אותם.
וכן כתב בשו״ת לבושי מרדכי (ליקוטי תשובות סימן קנו) במעשה שהיה במדינת גאליציען שהאויבים באו לשלול, לגזול ולרצוח, שמצוה וחובה לבוא לסייען בכלי זיין בשבת.
ויש לציין עוד שבטבח שהיה בסידני היו שוטרים חמושים, אך הם בחרו להסתתר מפני המחבלים ולא לעשות דבר, ללמדנו שאין לנו לסמוך על אומות העולם אלא ללמוד להגן על עצמינו בכוחות עצמינו, ובכך הקב״ה יסייע לנו ויתגדל ויתקדש שמו בעולם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
