ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חודשי השנה
20 בדצמבר – 18 בינואר 2026
המולד: ליל שבת (20.12.2025) שעה 2:22 ו-10 חלקים
זמן קידוש לבנה: מליל ד', ד' בחודש (23.12.25), עד מוצאי שבת, ט"ו בחודש (3.1.2026) בשעה 20:23
זמן קידוש לבנה לפי עדות המזרח: ממוצאי שבת ח' בחודש (27.12.2025)
עד מוצאי שבת, ט"ו בחודש (3.1.2026) בשעה 20:44
תקופת טבת: ביום ג', י"ז בטבת (6.12.2025), שעה 16:30
ז' דחנוכה, ב' ראש חודש (21.12.2025), יום א', א' בטבת. ערבית. אתה חוננתנו, "יעלה ויבוא", "על הנסים", "ויהי נועם", "ואתה קדוש". בבית הכנסת מדליקים נר חנוכה ואחר כך מבדילים, ובבית מבדילים ואחר כך מדליקים נר חנוכה.
אין מברכים "בורא מאורי האש" על נר חנוכה, שאין נהנים מאורו.
שחרית. התפילה ככל ראש חודש עם ההוספות של חנוכה. קריאת התורה. מוציאים 2 ספרי תורה, באחד קוראים לשלושה בפרשת פנחס, לכהן מ"וידבר" עד "רביעית ההין", ללוי "עולת תמיד" עד "ונסכה", לשלישי "ובראשי חדשיכם" עד "ונסכו". מניחים ספר שני על הבימה, מגביהים ספר ראשון וקוראים בספר שני לרביעי: "ביום השביעי". חצי קדיש, "יהללו", אשרי ובא לציון, חצי קדיש. תפילת מוסף של ראש חודש, "על הנסים", קדיש תתקבל, עלינו, שיר של יום: "ברכי נפשי". אין כאלוקינו.
ח' דחנוכה, זאת חנוכה (22.12.2025), יום ב', ב' בטבת.
שחרית: התפילה והלל כיום א' בחנוכה, קריאת התורה לשלושה מ"ביום השמיני", לכוהן עד "מלאה קטורת", ללוי עד "גמליאל בן פדהצור", לשלישי עד "כן עשה את המנורה" בפרשת בהעלותך.
שבת פרשת ויגש, ז' בטבת (27.12.2025). מפטירים ביחזאל לז,טו "ויהי דבר ה'", עד לז,כח "בהיות מקדשי בתוכם לעולם".
במנחה קוראים לשלשה בפרשת ויחי.
עשרה בטבת, יום ג', י' בטבת (30.12.2025). תענית ציבור ("צום העשירי"). עלות השחר בירושלים – 5:03. הש"ץ אומר "עננו" בחזרת התפילה של שחרית ומנחה, בין ברכת גואל לרפאנו, והיחידים אומרים "עננו" ב"שומע תפילה" רק במנחה. אחרי חזרת
הש"ץ בשחרית אומרים סליחות ו"אבינו מלכנו". מוציאים ספר תורה וקוראים לשלושה בפרשת כי תשא (שמות לב,יא) "ויחל".
במנחה: קוראים "ויחל", ומפטירים בישעיה נה,ו-נו "דרשו" עד נו,ח "עוד אקבץ עליו לנקבציו". אומרים "אבינו מלכנו" ותחנון. ברכת כהנים בחצי השעה האחרונה של היום, ויש מקילים לברך אחרי פלג המנחה. שים שלום. אבינו מלכנו. תחנון.
יום הקדיש הכללי: הרבנות הראשית לישראל קבעה את עשרה בטבת ליום הקדיש הכללי, לזכר הנספים בשואה שאין יודעים את יום מותם. אור לעשירי בטבת מדליקים נר נשמה בכל בית, וכל מי שאין הוריו בחיים יאמר בתפילה קדיש יתום, גם אם אין לו קרובים שנספו בשואה, כי כל בית ישראל צריכים לבכות את השריפה אשר שרף ה'. בתפילת שחרית יאמרו אחרי קריאת התורה את האזכרה שנתחברה לזכר השואה. סוף הצום 18 דקות אחרי השקיעה – בשעה 5:08.
אזכרה לזכר חללי השואה: ליום הקדיש הכללי – עשרה בטבת
אֵל מָלֵא רַחֲמִים, דַּיַּן אַלְמָנוֹת וַאֲבִי יְתוֹמִים, אַל נָא תֶּחֱשֶׁה וְתִתְאַפֵּק לְדַם יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשְׁפַּךְ כַּמַּיִם. תַּן מְנוּחָה נְכוֹנָה עַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, בְּמַעֲלוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים כְּזֹהַר הָרָקִיעַ מַזְהִירִים, לְנִשְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל שֵׁשׁ מֵאוֹת רְבָבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל, אֲנָשִׁים וְנָשִׁים, יְלָדִים וִילָדוֹת, שֶׁנֶּהֶרְגוּ וְנִשְׁחֲטוּ וְנִשְׂרְפוּ וְנִטְבְּחוּ וְנֶחְנְקוּ וְנִקְבְּרוּ חַיִּים בִּידֵי הַצּוֹרְרִים. כֻּלָּם קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, וּבָהֶם גְּאוֹנִים וְצַדִּיקִים, אַרְזֵי הַלְבָנוֹן וְאַדִּירֵי הַתּוֹרָה, בְּגַן עֵדֶן תְּהֵא מְנוּחָתָם. בַּעַל הָרַחֲמִים יִצְרֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמָתָם, ה' הוּא נַחֲלָתָם, וְיִזְכֹּר לָנוּ עֲקֵדָתָם, וְיַעֲמֹד לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל זְכוּתָם. אֶרֶץ אַל תְּכַסִּי דָּמָם, וְאַל יְהִי מָקוֹם לְזַעֲקָתָם. בִּזְכוּתָם נִדְּחֵי יִשְׂרָאֵל יָשׁוּבוּ לַאֲחֻזָּתָם, וְהַקְּדוֹשִׁים לַזִּכָּרוֹן תָּמִיד - נֶגֶד ה' צִדְקָתָם. יָבוֹאוּ שָׁלוֹם וְיָנוּחוּ עַל מִשְׁכָּבָם, וְנֹאמַר אָמֵן.
שבת פרשת ויחי, י"ד בטבת (3.1.2026). "חזק. מפטיר בנביא (מלכים א,ב) "ויקרבו ימי דוד עד "ותכון מלכותו מאד".
במנחה קוראים לשלושה בפרשת שמות.
[מנהג חסידים ואנשי מעשה להתענות בכל יום ה' משובבי"ם (פרשיות שמות, וארא, בא, בשלח, יתרו, משפטים), נוהגים בו ככל דיני תענית יחיד, וצריך לקבל תענית במנחה שלפניו, ביום ד' בשבוע. באשמורת יום ה' אומרים סליחות המיוחדות להם. אם יש מנין מתענים, מתפללים מנחה יחד, קוראים "ויחל" ואומרים "עננו", ברכת כוהנים ו"אבינו מלכנו", כבתענית ציבור.]
שבת פרשת שמות, כ"א בטבת (10.1.2026). מפטירים בישעיה כז,ו "הבאים ישרש יעקב" עד כח,יג "ונוקשו ונלכדו", ומוסיפים מפרק כט,כב-כג: "לכן כה אמר ה'" עד "אלוקי ישראל יעריצו".
במנחה קוראים לשלושה בפרשת וארא.
שבת פרשת וארא, כ"ח בטבת (17.1.2026). מפטירים ביחזקאל כח,כה "כה אמר... בקבצי" עד כט,כא "וידעו כי אני ה'". מברכים חודש שבט שחל ביום ב' (19.1.2026). אין אומרים אב הרחמים.
המולד: יום ראשון (18.1.2026) בשעה 15:06 + 11 חלקים
במנחה אומרים "צדקתך צדק". קוראים לשלושה בפרשת בא.
יום א', כ"ט בטבת (18.1.2026), ערב ראש חודש, יום כיפור קטן.
* * *
לוח דינים ומנהגים לחודש טבת כמנהג עדות מזרח
המולד: ליל שבת 2:22 + 10 חלקים
זמן ברכת הלבנה: מוצ"ש ח' בחודש, עד מוצ"ש, ט"ו בחודש, 20:44
תקופת טבת: ביום ג', י"ז בטבת, שעה 16:30
ז' דחנוכה, יום ראשון, ב' דר"ח טבת, א' בטבת. תפילת ר"ח.
בעמידה אומר "יעלה ויבוא" ו"על הנסים", הלל שלם, ומברך בתחילה ובסוף. קדיש תתקבל. בפתיחת ההיכל "בריך שמיה". מוציאים 2 ס"ת, קוראים לשלשה בספר של ר"ח, כהן עד "ההין" לוי עד "ונסכה", שלישי עד סוף קריאת ר"ח, ואין אומרים קדיש. הרביעי קורא בספר שני "ביום השביעי". ח"ק, אשרי וכו'. ככל ר"ח, מחזירים ס"ת למקומו, ח"ק, חולצים את התפילין.
מוסף של ר"ח, ואומר בו "על הנסים". אחרי החזרה קדיש תתקבל, "ברכי נפשי", "מזמור שיר חנוכת הבית" ומסיימים כבכל ר"ח.
ח' דחנוכה "זאת חנוכת המזבח" יום שני ב' בטבת.
שחרית - התפילה כיום א' דחנוכה. קורין בתורה לכהן מ"ביום השמיני" עד "מלאה קטורת". ללוי מ"פר אחד" עד "גמליאל בן פדהצור". לשלישי קוראים מההתחלה "ביום השמיני", וממשיך "זאת חנוכת המזבח", עד "כן עשה את המנורה" בפרשת בהעלותך. ח"ק, וממשיך בתפילה כמו בכל ימי חנוכה.
מה שנשאר מהשמן והפתילות בחנוכיה יעשה מדורה בפני עצמה וישרפם.
שבת פרשת ויגש, ז' בטבת. מפטירים בנביא (יחזקאל ל"ז, ט"ו) "ויהי דבר ה'" עד סוף הפרק. מכריזים על צום עשרה בטבת שיחול ביום שלישי.
עשרה בטבת, יום שלישי, תענית צום העשירי. עלות השחר: 5:30 , אם התנה מראש לפני השינה יכול לאכול ולשתות עד שעה זו. ולפי המקובלים יכול רק לשתות. מתפללים כבכל יום, בעמידה, היחיד אומר "עננו" בשומע תפילה, והש"ץ בין גואל לרופא. אומרים סליחות לעשרה בטבת "וארץ שפל רומי". אם יש ששה מתענים קוראים בתורה לשלושה מהמתענים בפרשת "ויחל" (כי תשא, שמות לב, א), ח"ק. אשרי, למנצח, ובא לציון, קדיש תתקבל. מחזירים ס"ת למקומו. "תפילה לדוד", שיר של יום, ואומרים "מזמור לאסף באו גויים" (תהילים עט).
הרבנות הראשית לישראל קבעה יום זה כיום הקדיש הכללי לזכר הנספים בשואה שאין יודעים את יום מותם. אור לעשירי בטבת מדליקים נר נשמה, ולומדים לעילוי נשמות הקדושים. מי שנספו קרוביו בשואה, ואינו יודע יום מיתתם יאמר קדיש ביום זה. בתפילת שחרית יאמרו אחרי קריאת התורה את האזכרה שנתחברה לזכר השואה.
מנחה - אם יש ששה מתענים, קורין בתורה בפרשת "ויחל" כמו בשחרית. אחר הקריאה אין מפטירים ואין אומרים ח"ק, מחזירים ס"ת למקומו, מזמור "יענך ה'", ח"ק ועמידה. בתפילת העמידה, יחיד אומר "עננו" בשומע תפילה, והש"ץ בין גואל לרופא. לפני שעוקר רגליו אומר "רבון העולמים" וכו' ככתוב במסכת ברכות דף י"ז ע"א. אחר החזרה אומרים תחנון, קדיש תתקבל, "למנצח בנגינות", "תפלה לעני כי יעטוף" ו"עלינו לשבח". אם מתפללים כחצי שעה לפני שקיעה, או לפחות מפלג המנחה הכוהנים המתענים עולים לדוכן. סיום הצום בשעה 5.10.
שבת פרשת ויחי, י"ד בטבת. מפטירים בנביא (מלכים א ב): "ויקרבו ימי דוד למות" עד "ותכון מלכותו מאד".
שבת זו נקראת "ברכת השבטים". בקהילות צפון אפריקה נהגו לקרוא את ברכות יעקב לבניו בטעם מיוחד ובתרגום של כל פסוק.
מיום ראשון ט"ו בטבת מתחילים ימי השובבי"ם.
שבת פרשת שמות, כ"א בטבת. מפטירים "דברי ירמיהו" (ירמיה א). "עד נאום ה'".
התימנים והבבלים מפטירים "בן אדם הודע" (יחזקאל טז).
שבת פרשת וארא, כ"ח בטבת. מפטירים ביחזקאל כ"ח,כ"ה "כה אמר ה'" עד "וידעו כי אני ה'" (סוף כ"ט). מברכים חודש שבט שיחול ביום שני.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
