ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויגש
הרב צלל כדרכו לעמקה של הסוגיא, ודן בה לעומק ולרוחב. מטבע הדברים, העיון ההלכתי לקח זמן, והרב המשיך לעיין בו במחשבתו גם בלכתו בדרך. והנה, בעת אחת מנסיעותיו, הגיע הרב להכרעה, ופסק את ההלכה. מיד ביקש ממקורביו לעצור הכל, ולפרסם את פסק ההלכה.
תמהו המקורבים על הבקשה, שהרי חלפה כבר תקופה מאז עלתה השאלה, ועד עכשיו הרב 'לקח את הזמן' לעיין בשאלה, ומה דחוף כל כך, שיש לעצור הכל ולרוץ ולפרסם את הפסק?
אך הרב השיב להם: 'עד עכשיו, דנתי בהלכה, וכטבעו של דיון היה עלי לשקול את הצדדים לכאן ולכאן, והדבר לוקח זמן. אולם, כעת, כשהכרעתי את ההלכה, הרי כך היא ההלכה, וזה מה שהתורה פוסקת במקרה זה, וכיוון שהלכה זו נוגעת לפיקוח נפש, אם חלילה נתעכב בפרסום ההלכה, הרי יתכן ואנו מסכנים חיי אדם, וחובתנו ההלכתית לפרסם מיד את ההלכה'.
סיפור זה מזכיר מעט את דרכו של יוסף הצדיק בפרשיותינו. סיפורו של יוסף נפרש על פני מספר פרשיות, והוא 'לוקח את הזמן' עד שהוא מתגלה לאחיו בפרשתנו. אך מרגע שהוא מחליט להתגלות לאחיו, הרי ש"לא יכול יוסף להתאפק", ומיד הוא מתגלה לאחיו.
וכאן עלינו להעמיק באותו רגע מיוחד, שבו מחליט יוסף להתגלות מיידית לאחיו, וללקט ממנו תובנות רוחניות יסודיות.
כפי שכתבנו, יוסף ממתין תקופה ארוכה עד שהוא מתגלה לאחיו. המפרשים דנים בשאלה למה יוסף לא הודיע לאביו שהוא מלך במצרים, ומה השתנה ברגע שבו החליט להתגלות לאחיו.
דומה שאחת הסיבות לכך היא שיוסף הביא את אחיו לתהליך של תשובה וחרטה על חטא מכירתו. האיש המרכזי שעובר תהליך תשובה הוא יהודה, והוא ממש עושה 'תשובת המשקל'. יהודה הוא שהציע למכור את יוסף לעבד, ובזכות המהלך של יוסף, יהודה לוקח אחריות להשיב את בנימין אחיו, שגם הוא בנה של רחל, ומוכן להפוך לעבד במקומו.
ברגע שבו יהודה אומר ליוסף, שהוא מוכן להפוך לעבד במקום בנימין, יודע יוסף שיהודה הגיע ממש ל'תשובת המשקל', כדברי הרמב"ם ששלמות התשובה היא שמזדמן לאדם ממש אותו חטא, והוא מתקן ולא נכשל, ואז תשובתו שלימה. באותו רגע, "לא יכול יוסף להתאפק", ומיד הוא מתגלה לאחיו.
וכאן עולה מפירוש רש"י לפסוק זה עומק נוסף. במבט ראשוני, יוסף הוביל עד עכשיו את התהליך מול האחים באופן מתוכנן, ומתוך שליטת השכל על הרגש. גם ברגעים שרגשותיו גאו מאליהן,, כמו ברגע שפגש לראשונה את בנימין אחיו, מעידה התורה על שליטתו במעשיו, "וימהר יוסף, כי נכמרו רחמיו אל אחיו... ויבוא החרה ויבך שמה. וירחץ פניו, ויצא ויתאפק...".
והנה, ברגע ההתגלות, כתוב, "ולא יכול יוסף להתאפק", האם כאן גאו רגשותיו, והרגש התגבר על השכל?
אכן, חלק מהמפרשים מסבירים כך, אך רש"י מסביר אחרת ושופך כאן אור חדש. בפסוק כתוב "ולא יכול יוסף להתאפק – לכל הניצבים עליו", חוסר ההתאפקות קשור לניצבים במקום, וכך כותב רש"י: "לא היה יכול לסבול, שיהיו מצרים נצבים עליו ושומעין, שאחיו מתביישין בהיוודעו להם".
כלומר רש"י מדקדק ממילות הפסוק, שחוסר ההתאפקות של יוסף לא קשור לכך שגאו רגשותיו, ולא היה עוד בכוחו לשמור את סודו. להיפך, גם ברגעים אלו יוסף השליט שכל על רגש ועשה את אשר נכון לעשות. יוסף לא רצה, שהמצרים יהיו נוכחים ברגע ההתגלות, כי לא רצה לבייש את אחיו.
לכן, גם ברגעים המיוחדים האלו, הוא פעל בשיקול דעת, ושם לב גם לכבודם של אחיו, וביקש שהמצרים יצאו החוצה בזריזות.
הוא ידע שהגיע שהשעה לגלות את עצמו לאחיו, כי הושלם תהליך התשובה, ופעל מיידית, ואף באותה שעה שם לב לכבוד אחיו, ופכל בדרך הטובה והשקולה ביותר.
כמה יש לנו ללמוד ממידותיו של יוסף, להשליט שכל על רגש, לפעול בשיקול דעת, לדעת מתי טוב להמתין ומתי טוב להזדרז, ולהיזהר בכבודם של אחרים.
שנזכה...
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.














