ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויגש
הרב צלל כדרכו לעמקה של הסוגיא, ודן בה לעומק ולרוחב. מטבע הדברים, העיון ההלכתי לקח זמן, והרב המשיך לעיין בו במחשבתו גם בלכתו בדרך. והנה, בעת אחת מנסיעותיו, הגיע הרב להכרעה, ופסק את ההלכה. מיד ביקש ממקורביו לעצור הכל, ולפרסם את פסק ההלכה.
תמהו המקורבים על הבקשה, שהרי חלפה כבר תקופה מאז עלתה השאלה, ועד עכשיו הרב 'לקח את הזמן' לעיין בשאלה, ומה דחוף כל כך, שיש לעצור הכל ולרוץ ולפרסם את הפסק?
אך הרב השיב להם: 'עד עכשיו, דנתי בהלכה, וכטבעו של דיון היה עלי לשקול את הצדדים לכאן ולכאן, והדבר לוקח זמן. אולם, כעת, כשהכרעתי את ההלכה, הרי כך היא ההלכה, וזה מה שהתורה פוסקת במקרה זה, וכיוון שהלכה זו נוגעת לפיקוח נפש, אם חלילה נתעכב בפרסום ההלכה, הרי יתכן ואנו מסכנים חיי אדם, וחובתנו ההלכתית לפרסם מיד את ההלכה'.
סיפור זה מזכיר מעט את דרכו של יוסף הצדיק בפרשיותינו. סיפורו של יוסף נפרש על פני מספר פרשיות, והוא 'לוקח את הזמן' עד שהוא מתגלה לאחיו בפרשתנו. אך מרגע שהוא מחליט להתגלות לאחיו, הרי ש"לא יכול יוסף להתאפק", ומיד הוא מתגלה לאחיו.
וכאן עלינו להעמיק באותו רגע מיוחד, שבו מחליט יוסף להתגלות מיידית לאחיו, וללקט ממנו תובנות רוחניות יסודיות.
כפי שכתבנו, יוסף ממתין תקופה ארוכה עד שהוא מתגלה לאחיו. המפרשים דנים בשאלה למה יוסף לא הודיע לאביו שהוא מלך במצרים, ומה השתנה ברגע שבו החליט להתגלות לאחיו.
דומה שאחת הסיבות לכך היא שיוסף הביא את אחיו לתהליך של תשובה וחרטה על חטא מכירתו. האיש המרכזי שעובר תהליך תשובה הוא יהודה, והוא ממש עושה 'תשובת המשקל'. יהודה הוא שהציע למכור את יוסף לעבד, ובזכות המהלך של יוסף, יהודה לוקח אחריות להשיב את בנימין אחיו, שגם הוא בנה של רחל, ומוכן להפוך לעבד במקומו.
ברגע שבו יהודה אומר ליוסף, שהוא מוכן להפוך לעבד במקום בנימין, יודע יוסף שיהודה הגיע ממש ל'תשובת המשקל', כדברי הרמב"ם ששלמות התשובה היא שמזדמן לאדם ממש אותו חטא, והוא מתקן ולא נכשל, ואז תשובתו שלימה. באותו רגע, "לא יכול יוסף להתאפק", ומיד הוא מתגלה לאחיו.
וכאן עולה מפירוש רש"י לפסוק זה עומק נוסף. במבט ראשוני, יוסף הוביל עד עכשיו את התהליך מול האחים באופן מתוכנן, ומתוך שליטת השכל על הרגש. גם ברגעים שרגשותיו גאו מאליהן,, כמו ברגע שפגש לראשונה את בנימין אחיו, מעידה התורה על שליטתו במעשיו, "וימהר יוסף, כי נכמרו רחמיו אל אחיו... ויבוא החרה ויבך שמה. וירחץ פניו, ויצא ויתאפק...".
והנה, ברגע ההתגלות, כתוב, "ולא יכול יוסף להתאפק", האם כאן גאו רגשותיו, והרגש התגבר על השכל?
אכן, חלק מהמפרשים מסבירים כך, אך רש"י מסביר אחרת ושופך כאן אור חדש. בפסוק כתוב "ולא יכול יוסף להתאפק – לכל הניצבים עליו", חוסר ההתאפקות קשור לניצבים במקום, וכך כותב רש"י: "לא היה יכול לסבול, שיהיו מצרים נצבים עליו ושומעין, שאחיו מתביישין בהיוודעו להם".
כלומר רש"י מדקדק ממילות הפסוק, שחוסר ההתאפקות של יוסף לא קשור לכך שגאו רגשותיו, ולא היה עוד בכוחו לשמור את סודו. להיפך, גם ברגעים אלו יוסף השליט שכל על רגש ועשה את אשר נכון לעשות. יוסף לא רצה, שהמצרים יהיו נוכחים ברגע ההתגלות, כי לא רצה לבייש את אחיו.
לכן, גם ברגעים המיוחדים האלו, הוא פעל בשיקול דעת, ושם לב גם לכבודם של אחיו, וביקש שהמצרים יצאו החוצה בזריזות.
הוא ידע שהגיע שהשעה לגלות את עצמו לאחיו, כי הושלם תהליך התשובה, ופעל מיידית, ואף באותה שעה שם לב לכבוד אחיו, ופכל בדרך הטובה והשקולה ביותר.
כמה יש לנו ללמוד ממידותיו של יוסף, להשליט שכל על רגש, לפעול בשיקול דעת, לדעת מתי טוב להמתין ומתי טוב להזדרז, ולהיזהר בכבודם של אחרים.
שנזכה...
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
