ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עולת ראי"ה
- עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
כאשר אנחנו מביעים את בטחון תקותנו, לתקון העולם כולו, ע"פ דעת ד', וכל קדושת החיים והמוסר, הננו מבארים את יסוד התקוה והאמונה, הבטוחה בקדושתה הכללית והפרטית. כי מאחר שאין שום מציאות, לא כללית ולא פרטית, נמצאת כי אם, מידי ד', יוצר ובורא כל, והוא ב"ה הוא מקור הצדק והמוסר, א"כ אין שום מציאות בעולם, שהצדק והמוסר לא יתגשמו בעולם בחיים ובמציאות. כי אם היה, חלילה, דבר אפשרי, שיעשה איזה פרט או איזה כלל מהמציאות מבלעדי ד', אז היה מקום לחוש, אולי זה הפרט או זה הכלל, שאיננו יוצא מתוך אותו הכח, שכל המוסר וכל הצדק וכל הקדושה היא שלו, הרי הוא מעכב על ההתפשטות של התכנים האציליים והקדושים. אבל מאחר שבאמת אתה עשית את השמים, וכל העולמים הרוחניים כולם, את הארץ, וכל העולמים החמריים כולם, את הים, וכל מה שהוא נסתר וחבוי מעינינו, מאיזו מניעה שהיא, ולא רק הכללים, שהם השמים, הארץ והים, אלא גם הפרטים, כל אשר בם, ומאחר שכולם לא נבראו כ"א מאתך, ע"כ בודאי שאין לספק ע"ז, כי מי בכל מעשה ידיך בעליונים או בתחתונים שיאמר לך מה תעשה. וכאשר רצונך הקדוש הוא שולט במציאות, בלא שום אפשרות של הפרעה, ע"כ הדבר ברור, שאין שום מעצור בדבר, שלא יתגשמו בפעל כל האידיאלים היותר גדולים, שמטרתם היא קדושת החיים, קדושת הצדק והאמת.
אבינו שבשמים, עשה עמנו חסד בעבור שמך הגדול שנקרא עלינו.
מקור הקשר הקדוש, שבין נשמתה של כנסת ישראל לבין אור חי העולמים, הלא הוא מיוסד על יסוד קדושת המחשבה העליונה מחשבתם של ישראל שקדמה לכל ב"ר). מצד השרש העליון הזה אין שום חסרון, ולא שום פגם ומעוט אור, יכול להיות נמצא, ולשם הבעת קשר קדש זה, הנעלה ומרומם מכל, הננו מתארים את יוצר כל ב"ה בשם אבינו שבשמים, כלומר מקור החיים העליונים שלנו בשרשם העליון הנשא ומרומם לעד. והנה מצד המקור העליון הזה אין שום דיןושום קטרוג יכול להמצא כלל, ע"כ הבקשה שלנו היא מדויקת : עשה עמנו חסד. ואף אם אנחנו במציאות החמרית שלנו, ובתנאי העולם המוגבל הקשים, כבר נעתקנו הרבה מהמדרגה העליונה, של סוד המחשבההעליונהבמקורה, אבלעצם המציאות בתוכיותו לא יוכל להשתנות, וגם עלינו, כשאנו במצבנו הירוד לשעה, נקרא עלינו שמך הגדול, שכל המהלך הכללי של הויתנו הלא הוא להאיר בסוף באורה של אותה המחשבה העליונה, שבשביל כך אתההואאבינושבשמים, ותעשה עמנו חסד בעבור שמך הגדול שנקרא עלינו. ואע"פ שאותו השם הפרטי, שהננו נושאים אותו, במדתנו המצומצמת, אשר בחיי הזמן ומניעותיו הרבות, לפעמים הוסתר אורו ע"י הקלקולים הבחיריים, אבל מה שנוגע להשם הגדול, ולהמגמה הכללית, החובקת את כל המציאות כולה מראשית עד אחרית, זה השם ביחש עמנו לא הועם אורו, והוא נקרא עלינו בפאר קדשו, וממנו ועל ידו תוצאות לכל אורי החסד, המופיעים גם בכל מקום ובכל זמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
