ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
ב. במדבר לג' - והורשתם את הארץ וישבתם בה כי לכם נתתי את הארץ.. ואם לא תורישו את ישבי הארץ מפניכם והיה אשר תותירו מהם לשכים בעיניכם ולצנינם בצדיכם וצררו אתכם על הארץ אשר אתם ישבים בה. אור החיים - וצררו אתכם על הארץ וגו'. פירוש לא מלבד שיחזיקו בחלק מהארץ שלא זכיתם בו אלא גם חלק שזכיתם בו אתם וישבתם בו וצררו אתכם על חלק שאתם יושבים בו לומר קומו צאו ממנו.
ג. שיחות הרצי"ה ארץ ישראל 116 – צריך לדעת שאיננו חייבים לערבים שום ממשלה. באופן פרטי, הם יכולים להישאר פה בתור מיעוטים, ואם הם לא יגרמו לנו צרות, ולא ימרדו בשלטוננו, אלא יקבלו את ממשלתנו על הארץ הזאת – לא נפגע בהם. צריך לדבר, להסביר, לשכנע ולפעול, כדי למעט את השנאה בין יהודים ובין ערבים, להרבות ידידות והתקרבות, לבטל כל קיפוח. אבל קודם כל צריך להיות ברור שהארץ היא שלנו, "כימי השמים על הארץ"! על זה אין מה לדון!!
ד. דברים כח' - הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה ואתה תרד מטה מטה. הוא ילוך ואתה לא תלונו הוא יהיה לראש ואתה תהיה לזנב. רבינו מיוחס - זה גר תושב, ובכל מקום קורא אותו הגר, וכאן הוא קורא אשר בקרבך, ללמדך שמאחר שהוא יושב עמך אח"כ עולה עליך, וזהו שאמרו רבו' כל המכבד את הרשע סוף שהוא נופל תחתיו.
ה. פנקסי הראי"ה ב' פנקס מתקופת בויסק מב' - שלש מחשבות משוטטות כעת בעולמן של ישראל, וכל זמן שתהיינה מפוזרות הן וענפיהן, הן מתחככות זו בזו ונלחמות זו בזו, עד שכל אחת מתאמצת להרוס את אשר השניה בונה. אבל כשישובו הלבבות למנוחה, ויכירו כי כל אלה יחד למקום אחד פונים, והנה וענפיהם צריכים להתאגד למטרה כללית אחת שאין עמה פירוד וסתירה, אז תחת החיכוך הסותר תמצא לנו השתתפות הכחות, שכל אחד מחזק את חבירו ומאציל עליו מהודו, בתחילה בכללות, ואח"כ גם כן בפרטיות ובענפי ענפים. המחשבה הכוללת, היא אמנם בכל אלה מחשבת הכלל, דאגת האומה בעד כללותה, ובזה היא מתעלה מירידת הדאגות הנמוכות, הנבלעות רק בגבול היחידים. שכל זמן שהדאגה מסובבת רק בחוג היחידים, איננה עלולה לרומם כל כך את הלבבות.. אבל דאגת הכלל, אומה שלמה מצד כללותה, זה מוסיף עז והדר לכל המשתדלים בזה, וממלאתם גבורה וכבוד פנימי. המחשבה האחת, להגן עבור הכלל ג"כ במצב הגלות, גם בארצות אויב, לדרוש משפט וזכיות אדם, בנימוס ודין. והנה, אם היתה רק המחשבה הזאת לבדה מושלת, היא מסוכנת מאד. מגזעה יצא הריפורם, וכבר נסינו למדי מה שהיא נותנת לנו. רפואתה חלושה, ומכתה אנושה. אבל הלא עוד מחשבה אחת יש, שרוחה נמצא בראשונה, והיא מתפשטת ג"כ להלן. המחשבה הכללית היא, כי גם בארץ אויב, איננו עוד מבקשים זכיות אדם בשכר ביטול הצורה הלאומית שלנו, כי אם בתור עם. גם עם שלם שהוא יושב בארץ ועוזר להצלחתה הכללית, יש לו המשפט לתבע זכיותיו, כמו, ועוד יותר, מאדם פרטי. וכמו שכאשר היינו במצרים, היינו לגוי, מצויינים, ומ"מ היתה הרשעה רבה (על מה) שאמרו "הבה נתחכמה לו", עד שא-להי המשפט הראה בפועל את עותתם עלינו, כן ג"כ כעת על אדמת נכר, עלינו להשגיב בכחנו הכללי, ולהיות לגוי בכל הדרכים והענינים המשמרים ומקיימים ומפריחים את כחותינו הכלליים, ועם זה לדרוש הזכיות במשפט וצדק. וזו אמנם תביא להמחשבה השניה, להשתדל עם זה לרכש לנו אחוזה בתור עם לבדד, באופן שנוכל להתרומם ולהתעודד כראוי. כי, איך שיהיה, יש גבול לדרישות הלאומיות בגלות, גם מצד המשפט, אע"פ שכמעט אין גבול לדרישת היחידים בתור זכות אדם.
ו. רבינו בחיי - הבה נתחכמה לו. יש חכמה טובה ויש חכמה רעה, החכמה בתורה ובמוסר היא חכמה טובה, והחכמה בעניני ערמימות היא חכמה רעה, וזה התחכמות לא חכמה.. ואמר הכתוב "אל תתחכם יותר" (קהלת ז, טז), הזהיר על ההתחכמות הזה שהוא מן החכמה הזאת, כי לא אמר אל תחכם יותר. וההתחכמות הזה הוא שבאו עליהם המצריים בעלילות, תחלה בממונם, הוא שכתוב "וישימו עליהם שרי מסים", העלה עליהם מס כבד והיה מראה להם כי אין זה מצד איבה, כי כן דרך מלכי הארץ להטיל מס על אנשיהם, ואח"כ גזר עליהם שעבוד בגופן.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.













