ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
מעשה באישה אחת, שהייתה באה אליו הרבה לקבלת עצה והדרכה רוחנית. יום אחד כשבאה, הודיע לה הגבאי, שהיא לא תיכנס היום. היא המתינה מחוץ לחדר, והנה הגיע גם אביה למקום. מיד ניגשה לאביה ואמרה לו: "אבא, הגבאי דיבר אלי כך". היא הייתה מאוד שבורה.
האב, שהשתייך לחבורתו של ר' אשר, והפנים את הדרכותיו בעבודת ה', ענה לה בהתאם לדרך הייחודית של ר' אשר: "יש לך בעיה שאת מתייחסת לגבאי כאילו הוא עשה לך משהו. זה הכל בורא עולם. אם תגידי לעצמך להיפך - 'אני מעריכה את הגבאי, שהוא שליח של ה', וזה לא הדיבורים שלו בכלל'. ובמקום כעס כלפי הגבאי, תכניסי בליבך הערכה אליו, הוא יכניס אותך לר' אשר".
לבת זה היה קשה מאוד, אך האב אמר לה, שזה מה שה' רוצה ועליה להשתדל. היא עמדה מספר דקות, ועבדה על עצמה, להכניס בליבה הערכה ולבטל את השנאה.
והנה, למרבה הפלא, כעבור כמה דקות, ניגש אליה הגבאי, ואומר לה: "את רק רוצה להגיד שלום לרב?" "רק שלום?"
היא נכנסה לר' אשר, וברכת השלום התפתחה לשיחה של עשר דקות, שבה היא דיברה על כל מה שרצתה. הגבאי הסתובב סביב כמו אריה אבל לא ניגש להפסיק... (ר' אשר עמ' 89).
יש כאן כביכול יסודות פשוטים בעבודת ה', אך באמת אלו מדרגות גבוהות מאוד, שהם עבודת חיים, ומעטים זוכים להגיע אליהם, ולוואי ונזכה לאחוז במשהו ממדרגה גבוהה זו.
הבה נבחן, כיצד הדברים מופיעים בפרשת שמות. בתחילה, משה רבינו חי כנסיך בבית פרעה. והנה, גדל הנער, והוא יוצא אל אחיו ורואה בסבלותם. מהר מאוד, מתעורר בו חוש המנהיגות, והוא תופס פיקוד ומנסה להושיע את החלש והנדכא. הוא רואה איש מצרי מכה איש עברי, "ויך את המצרי ויטמנהו בחול".
למחרת, הוא רואה שני אנשים עברים ניצים, והוא מנסה להשליט סדר. ואז, פונה אליו המכה ואומר לו: "מי שמך לאיש שר ושופט עלינו"? במילים של ימינו, מטיח בו אותו אדם: מי אתה בכלל? מה אתה תופס עלינו גובה? אתה לא האחראי כאן! וכמו שרש"י מוסיף: "הרי עודך נער".
האם המילים הפוגעות הללו שרטו משהו בנפשו של משה הצעיר? האם הם פגעו ברצון ויכולת המנהיגות שלו? נראה בהמשך.
משה בורח מפרעה, ונמלט ממצריים לשנים רבות. הוא בורח כשהוא נער, וחוזר בן שמונים. לאחר עשרות רבות של שנים, מתגלה אליו ה' בסנה, ומצווה אליו ללכת בשליחותו לפרעה ולהוציא את ישראל ממצרים.
התגובה הראשונה של משה היא – "מי אנוכי, כי אלך אל פרעה?", אינני ראוי, "מה אני חשוב לדבר עם המלכים" (רש"י).
יתכן, ומשה מהדהד כאן את אותה אמירה שהטיח בו המכה לפני עשרות שנים – "מי שמך לשר ושופט עלינו?, מי אתה בכלל?
אולי משה נשא בליבו את אותה אמירה מקטינה, שבגללה נאלץ לברוח ולגלות מסביבתו במשך עשרות שנים, וכעת הוא אומר לה' – מי אני? אינני ראוי למשימה הגדולה הזו?
בימינו, אם אדם היה בא אלינו ומספר לנו, שהוא לא מרגיש שווה משהו, היינו מחזקים אותו ומסבירים לו שהוא שווה וכו', וכנראה, זה מה שצריך לעשות בדרך כלל עם כל האנשים במדרגתנו, אבל משה רבינו היה במדרגה אחרת..
ה' עונה למשה: "כי אהיה עימך", וכמו שמפרש רש"י: "לא שלך היא, כי אם משלי". ובמילים שלנו, ה' עונה לו, אתה מצד עצמך באמת לא ראוי ולא שווה, אבל אתה שליח שלי, אתה מביא את דבר ה', ושליח ה' וודאי ראוי, מצד שהוא שליח ה'.
זה בעצם מה שראינו בסיפור שבו פתחנו. לא לחפש למה אנחנו שווים, ולכעוס על מי שהטיח בנו דברים קשים ומקטינים, אלא לנסות ולהתרומם למדרגה שמבינה שהכל מאת ה', וכל כוחנו מה', וממילא גם מי שהטיח דברים קשים הוא רק שליח ה', והעניין הוא לא הוא ולא אנחנו, אלא מה שה' בא ללמד אותנו כאן.
כמובן, זה מנקודת המוצא של הנפגע. זה לא אומר שמותר לפגוע באחרים, הפוגע וודאי צריך לשוב בתשובה ולדבר יפה לאחרים, ואף אצל משה רבינו, הרי הפוגע נקראת בתורה 'רשע', אך הנפגע אם יתעלה למדרגה שיחוש שהכל מה', הרי יהיה לו יותר קל, וגם מעלתו הרוחנית תתרומם מאוד.
זו וודאי מדרגה גבוהה מאוד, וכדי להגיע אליה צריך עבודת חיים, ולהיות אנשי אמת, אך אם מסיפור זה ומדבר תורה זה נתרומם אפילו במשהו באמונה בכך שהכל מאת ה', הרי התקדמנו במשהו.
שנזכה...
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
