ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
הצלחתו של משה תושפע גם משיתוף הפעולה עם המנהיגות שקדמה לו ושהורכבה משתי קבוצות: הזקנים והשוטרים. לכאורה, הזקנים הם המכובדים יותר. השוטרים לעומתם מונו בידי פרעה, מן הסתם כדי שיהיה לו קל יותר לשלוט בעם ישראל.
כבר במעמד הסנה, הקב"ה ציוה על משה: "לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם נִרְאָה אֵלַי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב לֵאמֹר פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם וְאֶת הֶעָשׂוּי לָכֶם בְּמִצְרָיִם: .... וְשָׁמְעוּ לְקֹלֶךָ וּבָאתָ אַתָּה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מֶלֶךְ מִצְרַיִם..." (שמות ג, טז – יח).
הביטוי זָקֵן בלשון התורה מבטא כבוד והערכה "מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי ה'" (ויקרא יט, לב), כבוד הזקנים הוקש למורא השכינה. התורה ממליצה: "שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ" (דברים לב, ז). התנא כבר קבע בסדר עולם רבה (על פסוק זה): "הא למדת שזקן זה שקנה חכמה" ((ליינר) פרק ל).
בדבריהם על פרשתנו הגדילו חז"ל במסכת יומא, וזיהו את הזקנים שמשה נצטווה לאספם, עם חברי הסנהדרין במצרים: "אמר רבי חמא ברבי חנינא: מימיהן של אבותינו לא פרשה ישיבה מהם. היו במצרים - ישיבה עמהם, שנאמר "לך ואספת את זקני ישראל", היו במדבר - ישיבה עמהם, שנאמר "אספה לי שבעים איש מזקני ישראל" " (דף כח ע"ב).
השוטרים, לעומתם, מזוהים בתחילה כשותפים של הנוגשים מטעם פרעה: "וַיְצַו פַּרְעֹה בַּיּוֹם הַהוּא אֶת הַנֹּגְשִׂים בָּעָם וְאֶת שֹׁטְרָיו לֵאמֹר..." (שמות ה, ו).
המצב מתהפך בהמשך הפרשה הן בכתוב והן ביחס של חכמים. עיון בפסוקים ובדברי חז"ל מגלה כי הם משבחים מאוד את השוטרים ולעומת זאת מבקרים את הזקנים.
על השוטרים נאמר: "וַיֻּכּוּ שֹׁטְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׂמוּ עֲלֵהֶם נֹגְשֵׂי פַרְעֹה לֵאמֹר מַדּוּעַ לֹא כִלִּיתֶם חָקְכֶם לִלְבֹּן כִּתְמוֹל שִׁלְשֹׁם גַּם תְּמוֹל גַּם הַיּוֹם" (שמות ה, יד).
מסביר רש"י: "השוטרים ישראלים היו, חסים על חבריהם מלדחקם, וכשהיו משלימים הלבנים לנוגשים שהם מצריים, והיה חסר מן הסכום, היו מלקין אותם על שלא דחקו את עושי המלאכה".
חז"ל מלמדים אותנו כי בשכר זאת:
א. "זכו (השוטרים) לרוח הקדש, שנאמר: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָדַעְתָּ כִּי הֵם זִקְנֵי הָעָם וְשֹׁטְרָיו וְלָקַחְתָּ אֹתָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וְהִתְיַצְּבוּ שָׁם עִמָּךְ" (במדבר יא, טז). אמר הקב"ה: הן לקו עליהם - לפיכך יזכו לרוח הקדש ונתנבאו נביאים עליהם" (שמות רבה פרשה ה, כ). רש"י מסיק מכך: "לפיכך זכו אותם שוטרים להיות סנהדרין".
ב. זכו (השוטרים) להיות נשיאי השבטים במדבר. וז"ל המדרש: "ויקריבו נשיאי ישראל שומע אני שהיו הדיוטות ונתמנו ... הם שהיו ממונים עליהם במצרים "וַיֻּכּוּ שֹׁטְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר רבה נשא פרשה יב).
מסירות הנפש והכניסה של השוטרים תחת האלונקה, זיכתה אותם בשכר רוחני גדול ביותר. התנהגותם האצילית של השוטרים, הפכה סמל חיובי ודוגמא למופת וחיקוי לדורות.
לעומתם, הזקנים, שהיו תחילה במעמד של גדולי התורה, הפסידו את מעמדם בגלל אי לקיחת אחריות ובריחה ממנה.
הכתוב מעמת בין שני פסוקים בפרשתנו. הראשון: "וּבָאתָ אַתָּה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו..." (שמות ג, יח). והשני: "וְאַחַר בָּאוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה כֹּה אָמַר יְקֹוָק אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיָחֹגּוּ לִי בַּמִּדְבָּר" (שמות ה, א).
שואלים חז"ל: מה קרה שהזקנים אינם מופיעים בסיפור הפגישה בפועל, "היכן הלכו הזקנים"? ומתרצים "אמרו רבותינו (בתחילה) הלכו עמהן הזקנים והיו מגנבין את עצמן ונשמטין אחד אחד, שנים שנים, והלכו להן כיון שהגיעו לפלטרין של פרעה לא נמצא אחד". כיצד נענשו? "אמר להם הקב"ה כך עשיתם, חייכם שאני פורע לכם, אימתי בשעה שעלה משה ואהרן עם הזקנים להר סיני לקבל התורה החזירן הקב"ה שנאמר "וְאֶל הַזְּקֵנִים אָמַר שְׁבוּ לָנוּ בָזֶה עַד אֲשֶׁר נָשׁוּב אֲלֵיכֶם" (שמות כד, יד). (נעיר במאמר מוסגר כי גם הסגנון הלשוני שנקט בו הכתוב יש בו ביקורת קשה שהרי הוא מקביל וחופף לדבריו של אברהם טרם העקדה "שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר ... וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם" (בראשית כב, ה).
אם כך, זקני ישראל, שנצטוו להתלוות אל משה ואהרון בפגישתם עם פרעה פחדו ובתירוצים שונים התחמקו מהנשיאה בעול, חששו ולא היו מוכנים לסכן עצמם למען הכלל. לכן, גם לאחר היציאה ממצרים, בזמן מתן תורה, לא הוזמנו לפגישה היותר חשובה עם הקב"ה, לא זכו לרוח הקודש ולא נתמנו לתפקידי הנהגה.
נקרא לאחינו, גדולי התורה החרדים, הפסיקו לשלוח את הבחורים לרחובות! שלחו אותם לחטיבת החשמונאים ולכל המסגרות הצבאיות המבטיחות שמי שיתגייס חרדי גם ישתחרר בע"ה חרדי. קראו לכולם אל "תחת האלונקה" כדי להגן על מדינת ישראל שבזכותה עולם התורה פורח. דווקא הלמדנים ובעלי המידות התרומיות נקראים לעמוד בראש היחידות. נלמד מן השוטרים שזכו לרוח הקודש ולחברות בסנהדרין.
(לשיעורי הרב יוסף כרמל ביוטיוב)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
