ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- ויקרא
נתחיל במי שקיבל תורה מסיני - משה רבנו, ונמשיך במו"ר הרב משה מרדכי ארנרייך זצ"ל, שעלה השבוע לגנזי מרומים, לאחר שהשתדל לדבוק בדמות רבם של כל ישראל - משה בן עמרם.
בעל הטורים, בשם המדרש, מציין כי האל"ף הקטנה היא רמז לענוותנותו של משה רבנו. ידוע ומפורסם הוא שהענווה היא תנאי לגדלות בתורה.
אי אפשר להפריד בין השמיעה וההאזנה שנדרשת ממשה כתוצאה של הקריאה. היכולת לשמוע ולהאזין היא תכונה הנדרשת מכל גדול בתורה. ההקשבה למצוקת האחר היא מרכיב מרכזי המאפשר לכוון לאמת לאמיתה. בנוסף, אחד היסודות של ההבנה בתורה הוא הצורך באיזון, המאפשר למסר של תורה מן השמים להפוך לתורת חיים, גם בעולם החומר.
הדברים הבאים מבוססים על ההספד שנאמר בבית המדרש, בפניו של תלמיד חכם, בראש חודש ניסן, לפני שהלך לבית עולמו.
מיכה המורשתי, נְבִיא הגאולה ומדריכה בימינו, זעק: "אָבַד חָסִיד מִן הָאָרֶץ וְיָשָׁר בָּאָדָם אָיִן כֻּלָּם לְדָמִים יֶאֱרֹבוּ אִישׁ אֶת אָחִיהוּ יָצוּדוּ חֵרֶם" (ז, ב). (להוותנו ולצערנו, החצי השני של הפסוק מתאר את המתרחש גם בימים אלה בחברה הישראלית, נזעק יחד בעוצמה וברגישות די! הגיע הזמן להאזין איש לרעהו).
נתרכז בחצי הראשון של הפסוק, על פי הבנת חז"ל והדרכתם. בברייתא של 'אבות דרבי נתן' מצינו תיאור של המתרחש ביום הסתלקותו של משה רבנו:
"יצתה בת קול ואמרה לו: 'משה משה דייך העה"ז שהרי העה"ב מתוקן לך' ... באותה שעה נגלה הקב"ה משמי מרום העליונים ורד באהלו לקבל את נשמתו. כיון שראה משה להקב"ה עמד בתפלה ונפל על פניו ואמר לפניו רבש"ע במדת רחמים בראת את עולמך במדת רחמים אתה מנהג את עמך תתנהג עמי במדת רחמים. יצתה בת קול ואמרה 'משה משה אל תתירא כי הלך לפניך צדקך וגו' '. ... ומלאכי השרת מספידין עליו ואמרין 'והחכמה מאין תמצא ואי זה מקום בינה' ושמים היו בוכין עליו ומספידין ואומרין אָבַד חָסִיד מִן הָאָרֶץ והארץ היתה בוכה עליו ומספדת ואומרת וְיָשָׁר בָּאָדָם אָיִן" (הוספה ב לנוסחא א פרק ד).
לפי המדרש משה רבנו היה: חכם ונבון, רחמן, צדיק, חסיד וישר. מו"ר הרב משה ארנרייך זצ"ל היה תלמידו.
חכם עצום בחוכמת התורה, טוחן הרים ומבין דבר מתוך דבר. נוהג במידת הרחמים בכל שאלה הלכתית שבאה לפניו (גם בבית הדין לגיור). צדיק בכל הליכותיו ומצדיק ודן לכף זכות כל אדם. צדיק שחיפש צדק כדיין בכל מאודו וכך הדריך גם את תלמידיו פרחי הדיינים. הוא היה צדיק וישר, בדרך שהתווה הנצי"ב בהקדמתו לפירושו על ספר בראשית. צדיק וישר כמו האבות, צדיק תמים, כמו שציווה הקב"ה על אברהם "הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים" (בראשית יז, א) וכמו שהדריך משה רבנו את עם ישראל בספרו משנה תורה: "תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹקיךָ" (יח, יג), בשלמות וללא התחכמויות.
הרב משה ארנרייך זצ"ל היה חסיד, לא רק בגלל שגדל במשפחה חסידית. תורתו הייתה מה שהתלמוד הירושלמי מגדיר "משנת החסידים", רמה רוחנית שהיא תנאי לגילוי אליהו (עיינו ירושלמי תרומות פ"ח ה"ד).
בדברי המדרש המתאר את יום מותו של משה רבנו מצינו חיזוק לדברי הברייתא. "ביום זה כולם בכו: "שמים בוכין ואומרים אָבַד חָסִיד מִן הָאָרֶץ, ארץ בוכה ואומרת וְיָשָׁר בָּאָדָם אָיִן, וכשבקש יהושע את רבו ולא מצאו היה בוכה ואומר "הוֹשִׁיעָה ד' כִּי גָמַר חָסִיד כִּי פַסּוּ אֱמוּנִים מִבְּנֵי אָדָם" (תהלים יב, ב) ומלאכי השרת אומרים " צִדְקַת ד' עָשָׂה" וישראל היו אומרים "ומִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל" (דברים לג, כא).
כל התכונות הללו יסודן באל"ף הקטנה, בענווה הגדולה למרות ההישגים המדהימים.
נסיים בדברי המדרש: "אלו ואלו היו אומרים "הַצַּדִּיק אָבָד ... וְאַנְשֵׁי חֶסֶד נֶאֱסָפִים:
יָבוֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם הֹלֵךְ נְכֹחוֹ" (ישעיהו נז, א-ב) זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה (משלי י, ז)
ונשמתו לחיי עולם הבא, אמן כן יהי רצון" (דברים רבה פרשה יא סימן י).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.











