ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חודשי השנה
19 בינואר – 16 בפברואר 2026
המולד: יום ראשון (18.01.2026) שעה 15:06 ו-11 חלקים
זמן קידוש לבנה: מליל ה', ד' בחודש (21.01.26), עד ליל ב', ט"ו בחודש (01.02.2026)
זמן קידוש לבנה לפי עדות המזרח: מליל ב, ח' בחודש (25.01.2026)
ראש חודש שבט, יום ב', א' בשבט (19.01.2026), כנהוג בכל ראש חודש.
שבת פרשת בא, ו' בשבט (24.01.2026). מפטירים בירמיהו מו,יג: "הדבר אשר דבר ה'", עד מו,כח "ונקה לא אנקך".
במנחה קוראים לשלושה בפרשת בשלח.
שבת פרשת בשלח (שבת שירה), י"ג בשבט (31.01.2026). נוהגים לעמוד בשעת קריאת שירת הים, ולומר את השירה פסוק בפסוק עם החזן. מפטירים בשופטים ד,ד: "ודבורה אשה נביאה" עד סוף פרק ה: "ארבעים שנה".
במנחה קוראים לשלושה בפרשת יתרו.
יום ב', ט"ו בשבט, חמשה עשר בשבט (02.02.2026), ראש השנה לאילנות. אין אומרים תחנון (וכן במנחה שלפניו) אבל אומרים "למנצח... יענך".
נוהגים לאכול מפירות האילן שנשתבחה בהן א"י, כדי לזכור את ראש השנה לאילנות. יש המהדרין לטעום 30 מיני פירות. בפירות יבשים יש להיזהר מחרקים. בפירות מיובאים מחו"ל יש לבדוק הכשר מוסמך.
יש הלומדים תיקון ט"ו בשבט הנקרא: "פרי עץ הדר".
שבת פרשת יתרו, כ' בשבט (07.02.2026). את עשרת הדברות קוראים בטעם התחתון, ונוסח ספרד קוראים בטעם העליון. נוהגים לעמוד בקריאת עשרת הדברות. מפטירים בישעיהו ו': "בשנת מות המלך עוזיהו" עד "בן טבאל", ומוסיפים פרק ט,ה-ו: "כי ילד יולד לנו" עד "תעשה זאת".
במנחה קוראים לשלושה בפרשת משפטים.
שבת פרשת משפטים, כ"ז בשבט (14.02.2026), פרשת שקלים, ראשונה לארבע הפרשיות. פיוטים לפרשת שקלים, כמנהג. (יש שאין אומרים, יש שאומרים של שחרית, ויש שאומרים של מוסף), מוציאים שני ספרי תורה, באחד קוראים לשבעה
בפרשת השבוע, חצי קדיש, ובשני קוראים למפטיר בפרשת כי תשא מתחילה עד "לכפר על נפשותיכם". מפטירים במלכים ב,יב "בן שבע שנים" עד יב,יז "לכהנים יהיו". נוהגים שאין קטן עולה למפטיר. מברכים חודש אדר שחל ביום ג' וביום ד' (17-18.02.2026).
אין אומרים "אב הרחמים".
המולד: ליל שלישי (18.02.2026) אחר חצות 3:50 ו-12 חלקים.
במנחה קוראים לשלושה בפרשת תרומה. אומרים "צדקתך צדק".
יום ב', כ"ט בשבט (16.02.2026), ערב ר"ח אדר. יום כיפור קטן. במנחה אין אומרים תחנון.
א' ראש חודש אדר, יום ג', ל' בשבט (17.02.2026). תפילת ראש חודש כנהוג.
* * *
לוח דינים ומנהגים לחודש שבט כמנהג עדות מזרח
המולד: יום ראשון: 15:06 ו-11 חלקים
זמן ברכת הלבנה: מליל ב', ח' בחודש, עד ליל ב', ט"ו בחודש.
ראש חודש שבט, יום שני, א' בשבט. תפילת ראש חודש.
שבת פרשת בא, ו' בשבט. מפטירים בנביא (ירמיה מו, יג): "הדבר אשר דבר ה'", עד סוף הפרק. תימנים ובבלים מפטירים "בעת ההיא יובל שי" (ישעיהו יח).
שבת פרשת בשלח, י"ג בשבט, "שבת שירה". יש נוהגים לקרוא בתפילה אחר השירה, "ותקח מרים הנביאה" עד "כי אני ה' רופאך". ונהגו לא לשנות מאומה בתפילה. מפטירים בשופטים ה,א "ותשר דבורה", עד ה,לא "ותשקט הארץ ארבעים שנה".
ט"ו בשבט, יום שני, ר"ח לאילנות. אין אומרים בו תחנון ולא במנחה שלפניו. מרבים באכילת פירות יבשים. יש להיזהר מחרקים, ובפירות מיובאים יש לבדוק הכשר מוסמך. אוכלים פירות שהשתבחה בהן ארץ ישראל. קוראים תיקון ט"ו בשבט הנקרא "פרי עץ הדר", המלוקט מתורה, נביאים וכתובים, משניות וזוהר, על כל פרי מעניינו.
שבת פרשת יתרו, כ' בשבט. קוראים עשרת הדברות בציבור בטעם עליון, מפטירים בנביא (ישעיה ו, א): "בשנת מות המלך עוזיהו" עד סוף הפרק.
שבת פרשת משפטים, כ"ז בשבט, "שבת שקלים" (ראשונה לד' פרשיות).
מוציאים שני ספרי תורה, בראשון קוראים לשבעה בפרשת השבוע, ח"ק. קוראים בשני למפטיר בפרשת כי תשא, מתחילה עד "לכפר על נפשותיכם". טוב לומר "לשם יחוד" לפני הקריאה. ח"ק. מפטירים בנביא (מלכים ב יא, יז): "ויכרות יהוידע", עד "לכוהנים יהיו" (יב, יז). מברכים חודש אדר שיחול ביום שלישי ורביעי.
א' דר"ח אדר, יום שלישי, ל' בשבט, התפילה כבכל ר"ח.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.












