ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
(מתוך ח"ב)
ישראל Israel
תמוז תשנ"ב
שו"ת "במראה הבזק" (608)
מתוך העלון חמדת ימים
577 - השתתפות בחתונה בה יוגש אוכל כשר רק לחלק מן המוזמנים
578 - אשה נשואה - נשיאת שם משפחתה הקודם (משפחת ההורים או בעל קודם)
579 - הפיכת בית כנסת שחרב למוזיאון
טען עוד
אשה נשואה - נשיאת שם משפחתה הקודם (משפחת ההורים או בעל קודם)
שאלה
האם מותר לאשה נשואה להשתמש בשם משפחה שהיה לה ברווקותה?
אשה גרושה שמתחתנת פעם שנייה האם מותר לה להמשיך להשתמש בשם משפחתה מבעלה הראשון?
תשובה
עניין שמות-משפחה המקובלים כיום הוא עניין שנתחדש בדורות האחרונים, וממילא לא מצאנו לכגון זה התייחסות ישירה במקורות ההלכה.
אמנם נראה שבמקרים הנדונים יש לתת את הדעת גם על הסיבות הגורמות לעניין, ולא רק ל"שאלה ההלכתית" עצמה. האם זוג שכזה מבין אל נכון את המהות האמיתית של קשר הנישואין, שאינו שותפות תועלתית בין בני הזוג לצרכים מסויימים בעלמא, אלא הקמת בית נאמן ומשפחה חדשה בישראל?
מכל מקום, מצב שבו הבעל והאשה נקראים ומופיעים בשני שמות-משפחה שונים, במקומות שאין זה רגיל ומקובל, עלול להטעות אחרים לומר שאינה אשתו 1 . במקרים מסוימים אף עלול להתעורר חשש, שזהו זוג שחי ללא חופה וקידושין, ושלא כדת משה וישראל. (כלום אין זה הרושם שעלול להתקבל, כאשר יופיעו שמותיהם הנפרדים על דלת ביתם וכיו"ב?) וכמו שמצאנו בתורה, במעשה אברהם ושרה אצל פרעה ואצל אבימלך, שגרם למכשול. וכבר עמדו ראשונים על כך שהיה שלא כהוגן, אף שהיה שם חשש של פיקוח נפש 2 .
במקרה של אשה גרושה שנישאת בשניה, ישנה, בנוסף לאמור, הבעיה של הקפדה אפשרית של הבעל החדש ובעקבותיה חשש לשלום בית 3 .
לכן נראה שמן הראוי למנוע מצב, שבו האשה נושאת שם-משפחה שונה מזה של בעלה, לפחות במקום שאין זה מצב מוכר ומקובל, אלא אם כן תוסיף לשם-משפחתה הקודם גם את שם-משפחתו של הבעל.
ועל הרב או המדריך הנתקלים בתופעה כזו לבוא עמהם בשיחה ולהשתדל ולהעמיד את בני הזוג על עניין האחדות והשלימות הרצויות והנכונות, ועל היצירה המחודשת שבהקמת בית בישראל: "זכו - שכינה ביניהם".
^ 1.
אך גם אם האשה נושאת את השם הקודם רק לצרכים מסוימים אבל בדרך כלל נקראת בשם-המשפחה של הבעל, ואין איפוא מקום שתיווצר טעות כזו, כדאי שיתייעצו בתלמיד-חכם.^ 2.
פרשת לך לך (בראשית יב, י-כ), ועיין רמב"ן שם לפסוק י: "ודע כי אברהם אבינו חטא חטא גדול בשגגה, שהביא אשתו הצדקת במכשול עוון...", עיי"ש ובפרשת וירא (שם כ, א-יח) וברמב"ן לפסוק יב שם: "כי גם אם אמת הדבר שהיתה אחותו ואשתו... כבר חטא בדבר, והביא עליהם חטאה גדולה...".^ 3.
עיין מועד קטן (כא ע"ב), מתה אשתו ונשא אשה אחרת, אינו רשאי (אדם אחר) להכנס לביתו לדבר עמו תנחומין וכו', ופירש רש"י "משום חלישות דעת דאשה אחרונה", ובשו"ת "חתם סופר" (יורה דעה תשובה שנה) "שאינו ראוי להראות אבלות על בעל ראשון בפני בעלה השני", וכן כתב שם "השתא קירבה שבתולדה כגון אח לאחות (לעניין טומאת כהן) מופקע על-ידי נישואין, קירבה של אשה לבעלה שהנישואין גרמו - אינו דין שתפקע על ידי נשואין לשני, נישואין קרבי נשואין רחקי". וכל זה נכון בנדון דידן, במקום שיש לחשוש, שהדבר אינו לרצונו של הבעל החדש.
ועיין במדרשים על שמו"ב פרקים ב' ו-ג', שאביגיל נקראה אשת נבל הכרמלי גם לאחר נישואיה עם דוד כביקורת של הנביא על מעשיה.
אך גם אם האשה נושאת את השם הקודם רק לצרכים מסוימים אבל בדרך כלל נקראת בשם-המשפחה של הבעל, ואין איפוא מקום שתיווצר טעות כזו, כדאי שיתייעצו בתלמיד-חכם.^ 2.
פרשת לך לך (בראשית יב, י-כ), ועיין רמב"ן שם לפסוק י: "ודע כי אברהם אבינו חטא חטא גדול בשגגה, שהביא אשתו הצדקת במכשול עוון...", עיי"ש ובפרשת וירא (שם כ, א-יח) וברמב"ן לפסוק יב שם: "כי גם אם אמת הדבר שהיתה אחותו ואשתו... כבר חטא בדבר, והביא עליהם חטאה גדולה...".^ 3.
עיין מועד קטן (כא ע"ב), מתה אשתו ונשא אשה אחרת, אינו רשאי (אדם אחר) להכנס לביתו לדבר עמו תנחומין וכו', ופירש רש"י "משום חלישות דעת דאשה אחרונה", ובשו"ת "חתם סופר" (יורה דעה תשובה שנה) "שאינו ראוי להראות אבלות על בעל ראשון בפני בעלה השני", וכן כתב שם "השתא קירבה שבתולדה כגון אח לאחות (לעניין טומאת כהן) מופקע על-ידי נישואין, קירבה של אשה לבעלה שהנישואין גרמו - אינו דין שתפקע על ידי נשואין לשני, נישואין קרבי נשואין רחקי". וכל זה נכון בנדון דידן, במקום שיש לחשוש, שהדבר אינו לרצונו של הבעל החדש.
ועיין במדרשים על שמו"ב פרקים ב' ו-ג', שאביגיל נקראה אשת נבל הכרמלי גם לאחר נישואיה עם דוד כביקורת של הנביא על מעשיה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
