ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חמץ, מצה וכשרות לפסח
- בדיקת חמץ
חלקו רבותינו הראשונים בטעם חובת הבדיקה: לפי רש״י (פסחים ב, א ד״ה בודקין) הבדיקה נועדה כדי שלא יעבור על איסור בל יראה ובל ימצא. התוספות (שם ד״ה אור) הקשו על כך, שהרי מדאורייתא בביטול בעלמא סגי, ואחרי הביטול כבר אינו עובר על הלאו, ולכן פירשו הם שהטעם הוא שלא יבוא לאוכל את החמץ.
הר״ן (ד״ה בודקין) ביאר את דעת רש״י שמדאורייתא די בבדיקה או בביטול, ומה שכתב רש״י שבודק כדי שלא יעבור- היינו כשלא מתכוון לבטל, ואין הכי נמי אם כוונתו לבטל אינו עובר. למעשה הוסיף שאנו חוששים שמא ימצא גלוקסא יפה ותהיה דעתו עליה ובכך יעבור על האיסור.
והנה יש לדון אם הנוסע באוטובוס או במונית צריך לבדוק את מקומו, שלפי הבנת רש״י חובת בדיקה נאמרה רק לבעלים של החמץ, שכן רק הוא עובר על בל יראה ובל ימצא, ולכן הנוסע במונית פטור מבדיקה. לעומת זאת, לדעת תוספות לכאורה יש לחייב מחשש שמא ימצא גלוסקא יפה ויבוא לאוכלה.
אלא שזה אינו, שברור שחיוב בדיקה נאמר בשני אופנים בלבד: האחד, אם החמץ שייך לו, שאז חייב לבערו כדי שלא יעבור על האיסור, ואפילו החמץ נמצא בבית אחרים או ברחוב. והשני, אפילו אין החמץ שלו אלא שהוא גר במקום שנמצא בו חמץ, וכגון שוכר דירה לימי הפסח, חייב לנקות את המקום מכל חמץ.
לפיכך מובן שאין אחריות לאדם היושב באוטובוס או במונית לנקות סביבות מקום מושבו, שהרי אין המקום שלו. אלא שראיתי שהגאון הרב יצחק ברכה (ברכת יצחק מועדים עמוד יב) פלפל בזה, דשמא יש חיוב בדיקה אף על פי שאין המקום שלו מחשש שמא ימצא חמץ ויאכלו. וכתב שאף שאין הרכב שלו, יש לרכב דין של חצר שאינה משתמרת, ולכן בעל הרכב לא זכה בחמץ. לפיכך הסיק שלמעשה טוב לעשות בדיקה, ובאוטובוס אף ראוי לבדוק את המקום והאיזור שיושב שם בסקירה בעלמא.
והנה דברים אלו מחודשים ונאמרו ללא ראיות, וברור שאין אנו צריכים לחשוש להיכנס למקום שיש בו חמץ בין אם בעלי המקום זכו בחמץ או לא, שחיוב בדיקה נאמר רק למי שנכנס לגור במקום, מפני שאז הוא מקבל מעמד שוכר וחלה עליו החיוב. ואחרי כתבי זאת ראיתי שגם בילקוט יוסף (פסח עמוד תקכט) הביא דבריו וכתב שאין חובת בדיקה לנוסע במונית ובאוטובוס, שחובת בדיקה אינה מוטלת אלא על בעל הבית, ואין לנו לגזור גזירות כאלו מדעתינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
