ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חמץ, מצה וכשרות לפסח
- בדיקת חמץ
הדבר ברור שכל מקום שאדם דר בו בימי הפסח חייב להיות נקי מחמץ, וחייב גם לעשות שם בדיקת חמץ. לכן חדר בית מלון שנחשב ביתו שהרי שכרו חייב בבדיקה, וכן כתב הגרש״ז אורבעך (שו״ת מנחת שלמה ח״ב סימן נח אות יז) לחייב בדיקה בברכה, וכן כתב הגר״י בלוי (חובת הדר דיני בדיקת חמץ), וכן כתב הגרי״ש אלישיב (אשרי האיש ח״ג עמוד שנז), וכן כתב הגר״ש ווזנר (שו״ת שבט הלוי ח״י סימן סח).
ובשו״ת קנין תורה לרב אברהם דוד הורוביץ (ח״א סימן קכ אות ד’ וח״ה סימן לג) חידש שאין חיוב בדיקה אלא אם כן עשה קניין שכירות וגם קיבל את מפתחות החדר לפני י״ד בניסן, ולא אם רק הזמין חדר ללא קנין וקבלת המפתחות, ואין דבר זה דומה לשוכר בית לכל השנה בקביעות שצריך לבדוק, מפני שהדר בחדר המלון דינו רק כאכסנאי והחדר נחשב כשייך לבעלי המלון. וחייליה מהא שפסק הש״ע (סימן תלז ס״א) שהמשכיר בית לחבירו לצורך י״ד וממנו ואילך, יבדוק השוכר אם קנהו באחד מהדרכים ששכירות קרקע נקנית בו, והסביר המג״א שהכוונה שקנאו בכסף בשטר ובחזקה וקנין סודר, והרי קנין כזה עושים כשכוונתו לשכור לאורך זמן ולא רק כאכסנאי לכמה ימים בודדים כדרך השוכר חדר במלון.
זאת ועוד, שבמלון הדרך הוא לשלם רק כשיוצאים מהחדר, ולכן נחשב השוכר רק כאורח, שאף שמיחדים לו חדר עדיין לא פקע חיוב הבדיקה מהמארח שהוא בעל המלון. ועוד שכמה פעמים שבעלי המלון מחליפים לאורחים חדר ונותנים להם חדר אחר כנגד רצונם, שהוא עוד סימן והוכחה שאין זו שכירות רגילה אלא אירוח בתשלום.
ואכן הדברים מחודשים ולא התקבלו אצל מורי ההוראה שהבאנו לעיל, ויש להקשות עליהם בכמה אופנים.
א.
ברור שקנין השכירות נעשה בזמן שהמלון מחייב את כרטיס האשראי של השוכר, וזהו קנין סיטומטא שקונה כשאר קנינים, ואין אף מלון בעולם שיתן לשוכרים להיכנס לחדר ללא תשלום טרם כניסתם.
ב. מה שטען שדבר מצוי שכמה פעמים שבעלי המלון מחליפים את חדרם של המתארחים באמצע שהותם, נראה שאולי היה כן בזמן שכתב את ספרו, אולם כיום אין שום מלון שיחליף את חדר האורחים, ובודאי ללא רשותם. ואף אם נאמר שהחוק מתיר להם לעשות כן, כיון שכמעט לעולם לא יחליפו את החדר, ולא שמענו מעולם שעשו כן לכן נחשב החדר לגמרי כשכירות. ובשו״ת שבט הלוי (שם) הוכיח שדי בכך ששכירות החדר מאפשרת לשוכר להשתמש בו כרצונו, ולהיכנס ולצאת בכל עת.
ב. מה שטען שדבר מצוי שכמה פעמים שבעלי המלון מחליפים את חדרם של המתארחים באמצע שהותם, נראה שאולי היה כן בזמן שכתב את ספרו, אולם כיום אין שום מלון שיחליף את חדר האורחים, ובודאי ללא רשותם. ואף אם נאמר שהחוק מתיר להם לעשות כן, כיון שכמעט לעולם לא יחליפו את החדר, ולא שמענו מעולם שעשו כן לכן נחשב החדר לגמרי כשכירות. ובשו״ת שבט הלוי (שם) הוכיח שדי בכך ששכירות החדר מאפשרת לשוכר להשתמש בו כרצונו, ולהיכנס ולצאת בכל עת.
ולכן נראה שאחר קבלת המפתחות חל מיד חיוב בדיקה בברכה, שהרי הוא מעתה כשוכר ונחשב החדר כביתו ממש, וכפי שפסק מרן השו״ע (סימן תלג סעיף יא): "המכבד חדרו בי״ג בניסן ומכוין לבדוק החמץ ונזהר שלא להכניס שם עוד חמץ, אף על פי כן צריך לבדוק בליל י’’ד", וכל זה דלא כמו שהכריע הילקוט יוסף (הלכות פסח עמוד תקסו) לחשוש לדעת הקנין תורה ולבדוק ללא ברכה משום ספק ברכות.
וגם לא כמו שהביאו בשם הרב שמואל קמינצקי, שכיון שחדרי המלון נקיים ביותר אין יברך. וזה אינו, שכן המציאות מוכיחה שהבודק בחדרי המלון קרוב לודאי שימצא מאחורי הארונות ומתחת למטות דברי מאכל, כיוון שהמנקה אינה עושה עבודה יסודית בניקוי החדר.
ויתירה מזו, ברור שמה שחייבו חז״ל בדיקה עם ברכה הוא אחר שעמל רבות בניקוי ביתו, ומעתה כמעט ולא יתכן שימצא שם חמץ. אולם הדבר אינו משום חשש שמא ימצא חמץ, אלא משום שכעת מתחיל את מצוות הביעור המסתיימת למחרת בשריפת החמץ. וכך כתב הארחות חיים (הלכות חמץ ומצה אות יד) שלא חששו לברכה לבטלה שמא לא ימצא חמץ בבדיקה, כיון שאנו מברכים על הביעור. וכן כתב בספר המכתם (פסחים ז, ב), וכן כתב בספר כל בו (סימן מח), וכן כתבו עוד פוסקים. ועוד שבשבולי הלקט (סימן רו) נקט שהברכה היא על כך שמחזר אחר החמץ לבערו, ולא על מציאת החמץ.
ועוד שבודאי אדם שעומל ימים ושבועות לנקות את ביתו מכל חמץ עושה עבודה יסודית יותר מהמנקה שעושה ניקוי שטחי לצאת ידי חובת מלאכתה, ואף על פי כן תיקנו לו חז״ל לברך על הבדיקה.
ומה שכתבנו שישאיר את מזודותיו וחפציו בחוץ כעיצה טובה, הוא כדי שהמקום יהיה פנוי, ויקל עליו לבדוק מהרה את החדר.
וזמן בדיקת החמץ ידוע שהוא בערב י״ד בניסן, ואם נכנס לחדרו בבוקרו של י״ד או בצהריים יבדוק אז בנר את חדרו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.














