ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- מאמרים אקטואליים
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
ממספר מקומות בחז״ל ובפוסקים עולה בבירור כי יש איסור לחסום את מעבר הרבים.
בגמרא נאמר (בבא קמא כח, א): "הממלא חצר חבירו כדי יין וכדי שמן- בעל החצר משבר ויוצא, משבר ונכנס". כלומר, אם אדם חסם בחביות את הדרך, מותר לבעל החצר לעבור כדרכו אף אם תוך כדי כך הוא שובר את החביות. התוספות הוסיפו שחכמים לא הטריחוהו לסדר את החביות זו על גבי זו. מכך למדנו שאסור לאדם לחסום את המעבר. ביאר החזון איש שזאת מפני שבעל החבית עשה שלא ברשות.
כן חז״ל אמרו (בבא בתרא יב, א) "מיצר (פירוש. דרך או שביל) שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו", ולכן מי שהיתה דרך הרבים עוברת בתוך שדהו, נטלה ונתן להם [דרך אחרת] מן הצד, מה שנתן נתן, ושלו לא הגיעו.
עוד מצאנו איסור לבנות סוכה במעבר הרבים, כפי שפסק הרמ״א (סימן תרלז ס״ג). והמשנה ברורה (סק״י) הביא בשם המג״א שמה שמה שנהגו בזמננו לבנות סוכה ברשות הרבים הוא משום שכל ישראל מוחלין על כך, אך אם עוברים שם גויים אין לבנות.
חריגה מן הנורמה לשם מטרה חשובה.
לעיתים ישנם מצבים שבהם נדרשים צעדים חריגים כדי להשיג מטרה חשובה. כך למשל התיר הגר״ע יוסף (יחוה דעת ח״ד סימן מח) למורים לשבות מללמד לצורך העלת שכרם, אם כי הדגיש שאסור להשבית תלמוד תורה. וכן כתב הגר״מ פינשטיין: "אלו היוניאנס שבמדינתנו יש להם מקור מדינא, דהם בעלי אומנות אחת והם הרוב. ולכן מה שמחליטים שלא לעבוד עד שיוסיף להם וכדומה, היא תקנה שיכולים לכוף את המיעוט שלא הסכימו"
כמו כן כתב הסטייפלר (קריינא דאיגרתא ח״א סימן קעח) שמותר לעכב את קריאת התורה בשבת לצורך הצלת ענייני הרבים, כגון תיקון מערכת הכשרות בעיר. מתוך מקורות אלו ניתן היה להסיק שגם חסימת כבישים לצורך מטרות ראויות תהיה מותרת.
אולם יש להדגיש שהיתר כזה קיים רק כאשר מדובר בצורך נעלה וברור של הציבור, ולא כל הרוצה ליטול את השם יבוא ויטול, אלא יש צורך בהכרעת מנהיגי הדור או לכל הפחות בית דין מוסמך. שאם לא כן, כל אחד יעשה דין לעצמו, ולא יישאר סדר בחיי הציבור, ולא שבית חיי לכל בריה. וכך כתבו הגר״מ פינשטיין והגרש״ז אורבעך לגבי שביתות בעלי מקצוע לצורך העלת שכרם, שאין להתיר אלא על פי הוראת חכם מובהק, משום עת לעשות לה’ הפרו תורתך.
יתירה מזו, חסימת כבישים עלולה לסכן את הציבור, כגון אנשים הזקוקים להגיע לבית חולים, אמבולנסים העוסקים בהצלת חיים, ועיכובים אחרים המשבשים את מהלך החיים התקין של הציבור.
וכבר פסק הגר״י זילברשטיין (שיעורי תורה לרופאים ח״א עמוד 79) שאסור לרופאים לשבות, משום שעוסקים בדבר האבד- רפואת חולים, ופועל אינו רשאי לחזור בו בדבר האבד. בנוסף, הם עוסקים במלאכה שרבים צריכים לה, ובתוספתא (ב״מ פי״א, כז) נאמר שאסור לבטל דבר הנצרך לרבים.
ומכאן קל וחומר: אם אסור לרופאים לשבות, כל שכן שאסור למנוע מהם להגיע למקום עבודתם, או למנוע מחולים להגיע אל הרופא. חסימת כבישים הפוגעת בצרכים חיוניים של הציבור עומדת בניגוד גמור לעקרונות אלו.

הרב שי טחן
ראש כולל שערי עזרה בברוקלין ניו יורק, וראש בית הוראה ארזי הלבנון. הרב טחן כותב עלון שבועי המופץ ברחבי ארצות הברית וקנדה ומחבר ספרים בהלכה.

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אין להוציא את מנעליו מחוץ לחדר ביום השבת אם המלון נותן שירות צחצוח נעליים
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.













