ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- מאמרים אקטואליים
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
ממספר מקומות בחז״ל ובפוסקים עולה בבירור כי יש איסור לחסום את מעבר הרבים.
בגמרא נאמר (בבא קמא כח, א): "הממלא חצר חבירו כדי יין וכדי שמן- בעל החצר משבר ויוצא, משבר ונכנס". כלומר, אם אדם חסם בחביות את הדרך, מותר לבעל החצר לעבור כדרכו אף אם תוך כדי כך הוא שובר את החביות. התוספות הוסיפו שחכמים לא הטריחוהו לסדר את החביות זו על גבי זו. מכך למדנו שאסור לאדם לחסום את המעבר. ביאר החזון איש שזאת מפני שבעל החבית עשה שלא ברשות.
כן חז״ל אמרו (בבא בתרא יב, א) "מיצר (פירוש. דרך או שביל) שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו", ולכן מי שהיתה דרך הרבים עוברת בתוך שדהו, נטלה ונתן להם [דרך אחרת] מן הצד, מה שנתן נתן, ושלו לא הגיעו.
עוד מצאנו איסור לבנות סוכה במעבר הרבים, כפי שפסק הרמ״א (סימן תרלז ס״ג). והמשנה ברורה (סק״י) הביא בשם המג״א שמה שמה שנהגו בזמננו לבנות סוכה ברשות הרבים הוא משום שכל ישראל מוחלין על כך, אך אם עוברים שם גויים אין לבנות.
חריגה מן הנורמה לשם מטרה חשובה.
לעיתים ישנם מצבים שבהם נדרשים צעדים חריגים כדי להשיג מטרה חשובה. כך למשל התיר הגר״ע יוסף (יחוה דעת ח״ד סימן מח) למורים לשבות מללמד לצורך העלת שכרם, אם כי הדגיש שאסור להשבית תלמוד תורה. וכן כתב הגר״מ פינשטיין: "אלו היוניאנס שבמדינתנו יש להם מקור מדינא, דהם בעלי אומנות אחת והם הרוב. ולכן מה שמחליטים שלא לעבוד עד שיוסיף להם וכדומה, היא תקנה שיכולים לכוף את המיעוט שלא הסכימו"
כמו כן כתב הסטייפלר (קריינא דאיגרתא ח״א סימן קעח) שמותר לעכב את קריאת התורה בשבת לצורך הצלת ענייני הרבים, כגון תיקון מערכת הכשרות בעיר. מתוך מקורות אלו ניתן היה להסיק שגם חסימת כבישים לצורך מטרות ראויות תהיה מותרת.
אולם יש להדגיש שהיתר כזה קיים רק כאשר מדובר בצורך נעלה וברור של הציבור, ולא כל הרוצה ליטול את השם יבוא ויטול, אלא יש צורך בהכרעת מנהיגי הדור או לכל הפחות בית דין מוסמך. שאם לא כן, כל אחד יעשה דין לעצמו, ולא יישאר סדר בחיי הציבור, ולא שבית חיי לכל בריה. וכך כתבו הגר״מ פינשטיין והגרש״ז אורבעך לגבי שביתות בעלי מקצוע לצורך העלת שכרם, שאין להתיר אלא על פי הוראת חכם מובהק, משום עת לעשות לה’ הפרו תורתך.
יתירה מזו, חסימת כבישים עלולה לסכן את הציבור, כגון אנשים הזקוקים להגיע לבית חולים, אמבולנסים העוסקים בהצלת חיים, ועיכובים אחרים המשבשים את מהלך החיים התקין של הציבור.
וכבר פסק הגר״י זילברשטיין (שיעורי תורה לרופאים ח״א עמוד 79) שאסור לרופאים לשבות, משום שעוסקים בדבר האבד- רפואת חולים, ופועל אינו רשאי לחזור בו בדבר האבד. בנוסף, הם עוסקים במלאכה שרבים צריכים לה, ובתוספתא (ב״מ פי״א, כז) נאמר שאסור לבטל דבר הנצרך לרבים.
ומכאן קל וחומר: אם אסור לרופאים לשבות, כל שכן שאסור למנוע מהם להגיע למקום עבודתם, או למנוע מחולים להגיע אל הרופא. חסימת כבישים הפוגעת בצרכים חיוניים של הציבור עומדת בניגוד גמור לעקרונות אלו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
