ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
א. הציבור החרדי מעריך מאוד את חיילי צה"ל ומודה להם מקרב לב על השתדלותם בשמירת הביטחון בארצנו, ועל מתן האפשרות ללמוד תורה בשלווה. ברור כי שירות צבאי הוא מצווה גדולה, וחיילי צה"ל הם בכלל עוסקים בצורכי ציבור באמונה, ועליהם כתב הרמב"ם: "מובטח לו שלא ימצא נזק ולא תגיעו רעה ויבנה לו בית נכון בישראל" (מלכים ז, טו). ברור שבחור שאינו לומד מחויב למצוא את הדרך לתרום למדינת ישראל בשירות לאומי וכדומה (כמובן, במסגרות שישמרו על אורח חייו), וברור שהתמדתם של בני הישיבות בלימוד היא עניין של פיקוח נפש.
ב. כידוע, הצבא אינו זקוק לחרדים ('הצופה' 12.06.1994). יש אבטלה סמויה בצבא וגיוס חרדים יעלה הון, ללא תועלת אמיתית לביטחון המדינה, בוודאי לא בהיקפים נרחבים. לדעתי וכן לדעת מומחים צבאיים יש להנהיג בישראל צבא מקצועי התנדבותי כמו בצבא ארצות הברית, שהוא הצבא החזק בעולם, ולא רק כדי לפתור את סוגיית השוויון בנטל, אלא אף כדי לחסוך כסף רב.
ג. הצגת החרדים כפרזיטים ומשתמטים היא חטא לאמת. הציבור החרדי הוא ציבור פילנטרופ מאין כמותו, ויעידו על כך ארגוני החסד והגמ"ח שקיימים אצל החרדים ועוזרים לכל דורש - יד שרה, עזרה למרפא וכו'. פרס ישראל על מפעל חיים אף הוענק לכמה מהם.
ד. העמדה החרדית בעניין פטור תלמידי חכמים משירות צבאי ידועה ומתבססת על דברי הגמרא "רבנן לא צריכי נטירותא, שכן תורתן משמרתן". ועל דברי הרמב"ם (סוף הלכות מלכים) על פטור שבט לוי, ולא רק שבט לוי וכו' כידוע. ועי' גם זוהר (בהעלותך קנ.).
מה שלא ידוע הוא כי זו גם עמדתם של גדולי רבני הציונות הדתית: הגר"מ אליהו (קול אליהו 20, ועדת חו"ב בכנסת), הגר"א שפירא (שם), הרב יצחק אריאלי (תלמיד מרן הראי"ה זצ"ל, עיניים למשפט, ב"ב ז.) והרב נריה (איגרת 'בני הישיבות וגיוסם') – כולם סוברים שיש לפטור בחורי ישיבה משירות צבאי על סמך המקורות הללו, וכי לימודם מגן על מדינת ישראל מבחינה ביטחונית אף יותר מצה"ל.
בתש"ח הגרי"מ חרל"פ, מגדולי תלמידי מרן הרב, פרסם קטעים מאגרות הראי"ה (תת"י) שבהם מבקש מרן הרב פטור לבחורי ישיבות בצבא אנגליה, וקובע ברורות כי אין לגייס בחורי ישיבות "אפילו למלחמת מצווה גדולה מאוד". הרב חרל"פ סבר כי דבריו אלו של מרן הרב רלוונטיים לשירות בחורי ישיבה בהגנה על הארץ. אמנם הרצי"ה קוק זצ"ל סבר אחרת (להלכות ציבור א). הרב חרל"פ אף פרסם כרוז: "וברוכים יהיו כל הילדים המחרפים נפשם בעד מזבח אהבתם לעמנו ולארצנו, גדול הוא חלקם בזה ובבא... ובעבור זה הנני מוצא חובה קדושה בנפשי להודיע גלוי לכל אלו התלמידי חכמים חובשי הישיבות הקדושות המקדישים עצמם לתורה ועבודת ד', שהם הפלוגה של חיל ד' כדברי הרמב"ם סוף ה' שמיטה ויובל – החובה מוטלת עליהם להמשיך את לימודם, ולא יתבטלו מן התורה אף למלחמת מצוה זו. ועל ידי זה אנו בטוחים וגם אנו יכולים להבטיח, כי הצלחת חיילנו תהיה למעלה מדרך הטבע ".
נסיים בדברי הרב נריה, אשר לאחר פטירתו פרסמה תנועת בני עקיבא את תמונתו יחד עם הכיתוב 'לאורו נלך': "אין קיום לעם ישראל בלי תורה, אין משמעות לארץ ישראל ולמדינת ישראל בלי בנים בונים לומדי תורה, הדבקים בכל לבם ובכל נפשם בכל אורח חייהם. צבא הגנה לישראל שומר על הגוף, והישיבות – על הנפש. צה"ל מגן על היהודים, והישיבות מגינות על היהדות... ובת קול מכרזת ואומרת: אל תכריתו את שבט הקהתי".
ה. עם ישראל נמצא באחת משעותיו הקשות. בעיותינו גדולות ביותר ואין לנו פריבילגיה למלחמת אחים בנושא זה. באחדות ובהידברות תימצא הדרך לפתור סוגיה זו, תוך הכרה בחשיבות התורה ובחשיבות הנשיאה בנטל.
הכותב הוא רב קהילה באשקלון
[email protected]
פורסם בעיתון "בשבע"
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
