ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מאמרים נוספים
- ספריה
- קומי אורי
- יא - ושמחת בחגך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
מי מבין יותר בביטחון, הרב שפירא או הרמטכ"ל חלוץ? במבט ראשון השאלה נראית פרובוקטיבית, הרי ברור שהרמטכ"ל ששירת שנים ארוכות בצה"ל מבין בביטחון הרבה יותר מאשר ראש ישיבה, שלמד תורה, ישב ופסק בבתי-דין, והיה רב ראשי! הרי אין הרב שפירא יודע כיצד מפעילים מטוסים, וכיצד מנווטים אותם! אין הוא מבין בארגון חטיבות ואוגדות, ולא לאיזה ציוד הם זקוקים. יתרונו של הרמטכ"ל הוא ברור לחלוטין. אך הדבר נכון רק במבט ראשון, ולצורך הבנת התשובה, עלינו להבין את מרכיבי תפיסת הביטחון.
לביטחון ולהצלחה בקרב ישנם שלושה חלקים. הראשון הוא ידע מקצועי - כיצד לתפעל את הציוד הצבאי, כיצד לנהל יחידות לוחמות, כיצד להשיג מודיעין, באילו אמצעי לוחמה להשתמש בכל מצב. השני - מערכת ערכים ותפיסות עולם המנחות את החייל ואת הפיקוד בתפקודו הצבאי. כאן עומדות לדיון שאלות שלכל אחת מהן ישנה השפעה על שדה הקרב, למשל האם יש קדושה לארץ-ישראל? האם יש קדושה לעם ישראל? האם צריך ומותר לפגוע באזרחי האויב בשעת מלחמה? האם ניתן לקחת אוכל ששייך לאויב בזמן הקרב ולהשתמש בו? (סיפר לי חייל שבאמצע המלחמה, מאחר שצה"ל לא סיפק אוכל לאחת היחידות, נכנסו החיילים לאחת מחנויות האוכל שבכפרים, ולקחו ממנה אוכל, ואחד המפקדים הבכירים הגיע ואמר להם שאין הדבר מוסרי, ושצה"ל אינו "בוזז" אוכל של ערבים... ).
האם יכול מסוק לחסל מחבל מהאוויר, כשלידו נשים וילדים, שייתכן שייפגעו?
האם כשיש כינוס או הלוויה של מחבל מהחיזבאללה מותר להפציץ את כולה, ולבצע הרג המוני?
האם מעמדם של מחבלים שנתפסו על-ידי צה"ל הוא כשל אסירים רגילים, או שניתן להתייחס אליהם בצורה שונה?
האם ניתן להפציץ בונקר שבו מסתתרים מחבלים היורים קטיושות על הצפון, ושידוע שבתוכו ישנו מצבור תחמושת, שכאשר הוא יתפוצץ יימחק כפר שלם מעל פני האדמה?
האם חובה על טייסי צה"ל לפגוע פגיעות כירורגיות בערי האויב, או שמותר להם להיות גמישים?
האם מותר להשיב פגז ארטילרי למקורות הירי, אף אם הם נמצאים בלב אוכלוסייה אזרחית?
האם ביחסינו לאוכלוסיית אויב יש הבדל בין שעת קרב, לבין שעת הפסקת אש, לבין שעת שלום?
האם מותר להפציץ מקורות חשמל ומים לאוכלוסייה אזרחית, כדי ליצור לחץ על ארגוני טרור לשחרר חטופים ולהפסיק ירי?
אלו הן דוגמאות לשאלות מוסר ואתיקה ביטחונית, שאלות שיש להן גם ממד הלכתי, ובהן אין לרמטכ"ל הבנה עודפת מאשר לשום אדם אחר במדינה. שאלות אלה חורצות את גורל הקרב לא פחות מאשר השאלות המקצועיות, וגם הצבא מודע לכך, ולכן הושיב צוות עבודה, שהוציא חוברת בשם "רוח צה"ל", המפרטת את ערכי היסוד של הצבא ואת מקורותיהם.
ומכאן לשאלת הפתיחה - בנושא ערכי היסוד המנחים את צה"ל, ובנושא מקורות הערכים שהם מוסר ואתיקה, מבין הרב שפירא הרבה יותר מהרמטכ"ל. הרב שפירא, שלמד מוסר וערכים והשקיע את מיטב ימיו בעיסוק בהם, הוא הפוסק העליון בשאלות ערכיות ביטחוניות, ועל הרמטכ"ל ללמוד ממנו הרבה עד שיוכל להתחיל להביע דעה בתחום זה. צה"ל, בהכירו בחולשת אנשי הביטחון בתחום הערכי, "גייס" את פרופ' אסא כשר שיכתוב בעבורו את הקוד האתי. קוד זה מבטא את ערכי פרופ' כשר, ואת ערכי החברה שאליה הוא שייך. אך גם על פרופ' נכבד זה ללמוד הרבה מוסר יהודי וערכים יהודיים לפני שיחווה דעות בעניינים אלה, וכדאי שילמד זאת אצל רבנים השייכים למגזרו של הרב שפירא, כדי שהתוצר הבא יתאים יותר לעם ישראל לתורתו ולמורשתו.
להיכן נושבת רוח צה"ל?
לא אתייחס במסגרת מאמר זה לתחום השלישי הקשור לביטחון, שהוא בניין כלל אישיותו של החייל, שגם בו מבין הרב שפירא הרבה יותר מהרמטכ"ל ומפרופ' כשר, לעומת זאת אעסוק מעט ב"רוח צה"ל" כפי שמופיעה בחוברת שמנפיק צה"ל לחייליו, ושעליה מתחנכים הפיקוד הבכיר, הקצינים והחיילים. וכך נאמר במקור: "רוח צה"ל יונק מארבעה מקורות: מסורת צה"ל ומורשת הלחימה שלו כצבא ההגנה לישראל; מסורת מדינת ישראל על עקרונותיה הדמוקרטיים, חוקיה ומוסדותיה; מסורת העם היהודי לדורותיו; ערכי מוסר אוניברסליים המבוססים על ערך האדם וכבודו".
וכאן נשאלות שאלות רבות. לגבי הנקודה הראשונה: לאיזו מורשת צה"ל הכוונה, האם לבריחה מלבנון, או לגירוש ערביי חיפה ובאר-שבע במלחמת השחרור? האם למבצע אנטבה, או למלחמת לבנון השנייה, שבה יחידות המילואים לא היו מצוידות כנדרש?
ולגבי הנקודה השנייה, מהי מסורת מדינת ישראל ועקרונותיה הדמוקרטיים? האם מדובר על הדמוקרטיה לפני שלטון אהרן ברק, שבה היו נושאים שהציבור היה צריך להכריע בהם, ובית המשפט קיבל את הכרעת הציבור, או לעידן ברק שבו "הכול שפיט", ו"מלוא כל הארץ משפט"? (אני מבקש את סליחת הקוראים, על כך שאני מצטט משפט כזה בביטאון תורני, כשכוונתו של האומר היא להחליף את "מלוא כל הארץ כבודו"). האם כוונת רוח צה"ל היא למדינה דמוקרטית עם חופש ביטוי, או למדינה שסוגרת תחנות רדיו שאינן לרוחה, ואינה מאפשרת חופש ביטוי לחלק ניכר מאזרחיה?
לגבי הנקודה השלישית - מדוע אין היא הראשונה? הרי ממנה נובע הכול, והיא נקודת המוצא לכל דיון ערכי הנוגע לכלל ישראל, לארץ-ישראל ולמדינת ישראל.
ולגבי הנקודה הרביעית - האם לאויב בשעת מלחמה יש ערך כאדם, והאם צריך לשמור על כבודו? האם שמירת כבוד עם ישראל, ושמירת ערך חיי היהודים בארץ שווים פחות, שווים יותר, או שהם שווים לערך האויב?
שאלות אלה צריכות שיעמדו בבסיס הדיונים הערכיים, האתיים והמוסריים, שנידונים במסגרת רוחו של צה"ל, וכדי לענות עליהן יש להיוועץ במומחים לענייני מוסר הלכה ואתיקה בעם ישראל, שהם רבנים, מחנכים, ואנשי תורה ואמונה.
----------
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: [email protected]
טלפון: 02-9974424

מאמרים נוספים ואתה תבער הדם הנקי מקרבך
דין עגלה ערופה חל גם על הרצח המזעזע של האישה בידי בעלה שהתרחש באילת בשבוע שעבר
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









