ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מאמרים נוספים
- ספריה
- קומי אורי
- יא - ושמחת בחגך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
מי מבין יותר בביטחון, הרב שפירא או הרמטכ"ל חלוץ? במבט ראשון השאלה נראית פרובוקטיבית, הרי ברור שהרמטכ"ל ששירת שנים ארוכות בצה"ל מבין בביטחון הרבה יותר מאשר ראש ישיבה, שלמד תורה, ישב ופסק בבתי-דין, והיה רב ראשי! הרי אין הרב שפירא יודע כיצד מפעילים מטוסים, וכיצד מנווטים אותם! אין הוא מבין בארגון חטיבות ואוגדות, ולא לאיזה ציוד הם זקוקים. יתרונו של הרמטכ"ל הוא ברור לחלוטין. אך הדבר נכון רק במבט ראשון, ולצורך הבנת התשובה, עלינו להבין את מרכיבי תפיסת הביטחון.
לביטחון ולהצלחה בקרב ישנם שלושה חלקים. הראשון הוא ידע מקצועי - כיצד לתפעל את הציוד הצבאי, כיצד לנהל יחידות לוחמות, כיצד להשיג מודיעין, באילו אמצעי לוחמה להשתמש בכל מצב. השני - מערכת ערכים ותפיסות עולם המנחות את החייל ואת הפיקוד בתפקודו הצבאי. כאן עומדות לדיון שאלות שלכל אחת מהן ישנה השפעה על שדה הקרב, למשל האם יש קדושה לארץ-ישראל? האם יש קדושה לעם ישראל? האם צריך ומותר לפגוע באזרחי האויב בשעת מלחמה? האם ניתן לקחת אוכל ששייך לאויב בזמן הקרב ולהשתמש בו? (סיפר לי חייל שבאמצע המלחמה, מאחר שצה"ל לא סיפק אוכל לאחת היחידות, נכנסו החיילים לאחת מחנויות האוכל שבכפרים, ולקחו ממנה אוכל, ואחד המפקדים הבכירים הגיע ואמר להם שאין הדבר מוסרי, ושצה"ל אינו "בוזז" אוכל של ערבים... ).
האם יכול מסוק לחסל מחבל מהאוויר, כשלידו נשים וילדים, שייתכן שייפגעו?
האם כשיש כינוס או הלוויה של מחבל מהחיזבאללה מותר להפציץ את כולה, ולבצע הרג המוני?
האם מעמדם של מחבלים שנתפסו על-ידי צה"ל הוא כשל אסירים רגילים, או שניתן להתייחס אליהם בצורה שונה?
האם ניתן להפציץ בונקר שבו מסתתרים מחבלים היורים קטיושות על הצפון, ושידוע שבתוכו ישנו מצבור תחמושת, שכאשר הוא יתפוצץ יימחק כפר שלם מעל פני האדמה?
האם חובה על טייסי צה"ל לפגוע פגיעות כירורגיות בערי האויב, או שמותר להם להיות גמישים?
האם מותר להשיב פגז ארטילרי למקורות הירי, אף אם הם נמצאים בלב אוכלוסייה אזרחית?
האם ביחסינו לאוכלוסיית אויב יש הבדל בין שעת קרב, לבין שעת הפסקת אש, לבין שעת שלום?
האם מותר להפציץ מקורות חשמל ומים לאוכלוסייה אזרחית, כדי ליצור לחץ על ארגוני טרור לשחרר חטופים ולהפסיק ירי?
אלו הן דוגמאות לשאלות מוסר ואתיקה ביטחונית, שאלות שיש להן גם ממד הלכתי, ובהן אין לרמטכ"ל הבנה עודפת מאשר לשום אדם אחר במדינה. שאלות אלה חורצות את גורל הקרב לא פחות מאשר השאלות המקצועיות, וגם הצבא מודע לכך, ולכן הושיב צוות עבודה, שהוציא חוברת בשם "רוח צה"ל", המפרטת את ערכי היסוד של הצבא ואת מקורותיהם.
ומכאן לשאלת הפתיחה - בנושא ערכי היסוד המנחים את צה"ל, ובנושא מקורות הערכים שהם מוסר ואתיקה, מבין הרב שפירא הרבה יותר מהרמטכ"ל. הרב שפירא, שלמד מוסר וערכים והשקיע את מיטב ימיו בעיסוק בהם, הוא הפוסק העליון בשאלות ערכיות ביטחוניות, ועל הרמטכ"ל ללמוד ממנו הרבה עד שיוכל להתחיל להביע דעה בתחום זה. צה"ל, בהכירו בחולשת אנשי הביטחון בתחום הערכי, "גייס" את פרופ' אסא כשר שיכתוב בעבורו את הקוד האתי. קוד זה מבטא את ערכי פרופ' כשר, ואת ערכי החברה שאליה הוא שייך. אך גם על פרופ' נכבד זה ללמוד הרבה מוסר יהודי וערכים יהודיים לפני שיחווה דעות בעניינים אלה, וכדאי שילמד זאת אצל רבנים השייכים למגזרו של הרב שפירא, כדי שהתוצר הבא יתאים יותר לעם ישראל לתורתו ולמורשתו.
להיכן נושבת רוח צה"ל?
לא אתייחס במסגרת מאמר זה לתחום השלישי הקשור לביטחון, שהוא בניין כלל אישיותו של החייל, שגם בו מבין הרב שפירא הרבה יותר מהרמטכ"ל ומפרופ' כשר, לעומת זאת אעסוק מעט ב"רוח צה"ל" כפי שמופיעה בחוברת שמנפיק צה"ל לחייליו, ושעליה מתחנכים הפיקוד הבכיר, הקצינים והחיילים. וכך נאמר במקור: "רוח צה"ל יונק מארבעה מקורות: מסורת צה"ל ומורשת הלחימה שלו כצבא ההגנה לישראל; מסורת מדינת ישראל על עקרונותיה הדמוקרטיים, חוקיה ומוסדותיה; מסורת העם היהודי לדורותיו; ערכי מוסר אוניברסליים המבוססים על ערך האדם וכבודו".
וכאן נשאלות שאלות רבות. לגבי הנקודה הראשונה: לאיזו מורשת צה"ל הכוונה, האם לבריחה מלבנון, או לגירוש ערביי חיפה ובאר-שבע במלחמת השחרור? האם למבצע אנטבה, או למלחמת לבנון השנייה, שבה יחידות המילואים לא היו מצוידות כנדרש?
ולגבי הנקודה השנייה, מהי מסורת מדינת ישראל ועקרונותיה הדמוקרטיים? האם מדובר על הדמוקרטיה לפני שלטון אהרן ברק, שבה היו נושאים שהציבור היה צריך להכריע בהם, ובית המשפט קיבל את הכרעת הציבור, או לעידן ברק שבו "הכול שפיט", ו"מלוא כל הארץ משפט"? (אני מבקש את סליחת הקוראים, על כך שאני מצטט משפט כזה בביטאון תורני, כשכוונתו של האומר היא להחליף את "מלוא כל הארץ כבודו"). האם כוונת רוח צה"ל היא למדינה דמוקרטית עם חופש ביטוי, או למדינה שסוגרת תחנות רדיו שאינן לרוחה, ואינה מאפשרת חופש ביטוי לחלק ניכר מאזרחיה?
לגבי הנקודה השלישית - מדוע אין היא הראשונה? הרי ממנה נובע הכול, והיא נקודת המוצא לכל דיון ערכי הנוגע לכלל ישראל, לארץ-ישראל ולמדינת ישראל.
ולגבי הנקודה הרביעית - האם לאויב בשעת מלחמה יש ערך כאדם, והאם צריך לשמור על כבודו? האם שמירת כבוד עם ישראל, ושמירת ערך חיי היהודים בארץ שווים פחות, שווים יותר, או שהם שווים לערך האויב?
שאלות אלה צריכות שיעמדו בבסיס הדיונים הערכיים, האתיים והמוסריים, שנידונים במסגרת רוחו של צה"ל, וכדי לענות עליהן יש להיוועץ במומחים לענייני מוסר הלכה ואתיקה בעם ישראל, שהם רבנים, מחנכים, ואנשי תורה ואמונה.
----------
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: [email protected]
טלפון: 02-9974424
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
