ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- דרכי לימוד
- הדרכות כלליות
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מאמרים נוספים
מובן כי שאלה זו לא הייתה עולה אלמלא תופעות שונות, לעתים קיצוניות ומקוממות, שאנו רואים בשנים האחרונות, ובמרוכז דווקא בליל חג מתן תורה.
התורה פתוחה לכול, ואינה נחלת קבוצה מסוימת בעם ישראל. אדרבא, תורה ניתנה במעמד הר סיני, לעיני כל העם.
אחד האירועים המכוננים בתולדות בית המדרש הוא אותו היום שסילקו את שומר הפתח, וניתנה רשות לתלמידים להיכנס. שלא כפי שנהג רבן גמליאל, שלא נתן לתלמיד שאין תוכו כברו להיכנס לבית המדרש (ברכות כח, א). כלומר, איננו בודקים סתרי לבבו של תלמיד.
יחד עם זאת, מסתבר שגם בתורה, כמו בכל תחום, יש "תנאי קבלה". אדרבא, היה זה מוזר לו לא היו כל תנאי והכנה הכרחיים למי שבא ללמוד דברי אלוקים חיים. אמנם, איש לא יוכל למנוע גם ממי שאינו ראוי ללמוד תורה, אך בוודאי לא ייתן לכך לגיטימציה ועידוד.
הרמב"ם כתב "כתר תורה מונח לכל". אבל הוא עצמו סייג: "אין מלמדין דברי תורה אלא לתלמיד הגון נאה במעשיו, או לתם (מי שאין מעשיו ידועים לנו). אבל אם היה הולך בדרך לא טובה, מחזירין אותו למוטב, ומנהיגין אותו בדרך ישרה, ובודקין אותו; ואחר כך מכניסין אותו לבית המדרש, ומלמדין אותו. אמרו חכמים: כל השונה לתלמיד שאינו הגון, כאילו זרק אבן למרקוליס (עבודה זרה!)" (הלכות תלמוד תורה, ד).
מקורו של הרמב"ם בדברי חז"ל, שאמרו: "לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוות אפילו שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה – בא לשמה" (סנהדרין קה, ב). אלא שכל זה בתנאי "שמקיים המצוות שלומד בתורה, רק שאינו לומד ומקיים לשם שמיים אלא מיראת העונש... אבל אם אינו מקיים מה שלומד נקרא רשע, ועליו אמר הכתוב 'ולרשע אמר אלוקים מה לך לספר חוקי'. וכל תלמיד חכם המזלזל במצוות ואין בו יראת שמיים הרי הוא כקל שבציבור, וגרוע מעמי הארץ... ועליו אמרו חכמים: 'לא זכה - נעשית תורתו לו סם המות'" (שו"ע הרב, הלכות ת"ת, פרק ד).
כלומר, התורה לא ניתנה לשם שעשוע אינטלקטואלי או רגשי, כי אם על מנת לקיימה. לכן, יש להחזיר את התלמיד למוטב ורק אחר כך ללמדו תורה. אפילו תלמיד חכם שלמד הרבה תורה – אם הוא מזלזל במצוות, הרי התורה שלמד הופכת לגורם הרסני.
גם על ההוראה לפתוח את בית המדרש לכל התלמידים, שלא כרבן גמליאל, העיר רבי עובדיה מברטנורה (אבות א, א), שזה בתנאי שלא יהיה ידוע שמעשיו מקולקלים ומידותיו רעות.
לימוד שלא לשמה
אלא שמול כל זה עומדים לכאורה דברי חכמים בפירוש דבר ה' לירמיהו: "ואותי עזבו ואת תורתי לא שמרו – הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו, מתוך שהיו מתעסקין בה המאור שבה היה מחזירן למוטב" (פתיחתא, איכה רבה).
אם כך, האם נפל הסייג של קיום המצוות כתנאי מקדים ללימוד תורה?
לכן, הוסיף הרש"ז מליאדי, שלעולם יעסוק אדם בתורה, גם כשמעשיו אינם לפי רצון ה'. כי מתוך שלא לשמה יוכל לבא לידי לשמה, ללמוד על מנת לעשות. לדעתו, מה שאמרו שלא ללמד תורה לאדם כזה, זו הוראה לרב שאינו צריך ללמד אותו, אבל לא לאדם עצמו, שאין לו מה להפסיד. גם כלפי הרב, ייתכן שהנחיה זו קיימת כל עוד יש אפשרות להחזיר את הלומד למוטב בתחילת דרכו. אך אם אין אפשרות, יש ללמדו במטרה שיתקן את דרכיו בהמשך. על זה נאמר "לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת" (שם, קונטרס אחרון).
ישנה עדות על החזון איש ('מעשה איש', ב, עמ' מח מט), שעל טענה בדבר תלמיד שאינו הגון אמר "דאס מיינט נישט היינט" (אין הכוונה לימינו). זאת מכיוון שפעם עניין לימוד התורה היה קבוע בציבור. היו גם אנשים בעלי אופי רע, שלא רצו להשתתף בלימוד, אלא שנאלצו לא לפרוש מן הציבור, בגלל לחץ הקהילה. אלה הם תלמידים שאינם הגונים, שאסור ללמדם תורה. אבל מי שבאים מעצמם ורוצים בכנות ללמוד, אף שעדיין אינם מקיימים את המצוות, אינם "תלמיד שאינו הגון".
גם המרחיבים ביותר את אפשרות קבלת התלמידים, אינם מתירים ללמד תורה למי שאנו יודעים בו שלומד על מנת לקנטר, שעליו נאמרו דברים חריפים: "נוח לו שנהפכה שליתו על פניו" (ויקרא רבה, לה), וגם שהתורה "נעשית לו סם המוות" (תענית ז, א). הבא ללמוד תורה במטרה לקנטר, או כדי לשנות מהלכותיה, אינו בכלל מי שיש לעודד אותו. אדרבא, ראוי להניאו מללמוד, שכן לימודו יוביל לנזקים לו ולחברה.
יתרה מזו, ישנם לומדים שעצם לימודם חטא חמור הוא, עד שאפילו יום הכיפורים אינו מכפר עליהם! "רבי אומר: על כל עבירות שבתורה, בין עשה תשובה בין לא עשה תשובה - יום הכיפורים מכפר, חוץ מפורק עול ומגלה פנים בתורה... 'כי דבר ה' בָּזָה' - זה הפורק עול ומגלה פנים בתורה". (שבועות יג, א).
מיהו "מגלה פנים בתורה"? זה אדם ש"בא על דברי תורה בחוצפא ובגילוי עזות פניו כגון מנשה שהיה יושב ודורש באגדות של דופי (סנהדרין צט, ב). לא היה למשה לכתוב אלא 'ותמנע היתה פלגש'? 'וילך ראובן בימי קציר חטים'?... וזה בוזה דברי תורה הוא" (רש"י, שם).
מה שאומר, שלא כל דיון שבו מצטטים מדרשים הופך ללימוד תורה, ולא כל פרסום עם מקורות מארון הספרים היהודי הוא אחד משבעים פנים שבהם התורה נדרשת. ייתכן שהוא דווקא דרשה של דופי...
לשמחתנו, רובם של לומדי תורה בישראל חפצים להכיר את דבר ה' המחיה את הפרט והחברה, מתוך הקשבה ורצון להתחבר למורשת הדורות, אשר תמשיך להנחות גם את הדורות הבאים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








