ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- דרכי לימוד
- הדרכות כלליות
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מאמרים נוספים
מובן כי שאלה זו לא הייתה עולה אלמלא תופעות שונות, לעתים קיצוניות ומקוממות, שאנו רואים בשנים האחרונות, ובמרוכז דווקא בליל חג מתן תורה.
התורה פתוחה לכול, ואינה נחלת קבוצה מסוימת בעם ישראל. אדרבא, תורה ניתנה במעמד הר סיני, לעיני כל העם.
אחד האירועים המכוננים בתולדות בית המדרש הוא אותו היום שסילקו את שומר הפתח, וניתנה רשות לתלמידים להיכנס. שלא כפי שנהג רבן גמליאל, שלא נתן לתלמיד שאין תוכו כברו להיכנס לבית המדרש (ברכות כח, א). כלומר, איננו בודקים סתרי לבבו של תלמיד.
יחד עם זאת, מסתבר שגם בתורה, כמו בכל תחום, יש "תנאי קבלה". אדרבא, היה זה מוזר לו לא היו כל תנאי והכנה הכרחיים למי שבא ללמוד דברי אלוקים חיים. אמנם, איש לא יוכל למנוע גם ממי שאינו ראוי ללמוד תורה, אך בוודאי לא ייתן לכך לגיטימציה ועידוד.
הרמב"ם כתב "כתר תורה מונח לכל". אבל הוא עצמו סייג: "אין מלמדין דברי תורה אלא לתלמיד הגון נאה במעשיו, או לתם (מי שאין מעשיו ידועים לנו). אבל אם היה הולך בדרך לא טובה, מחזירין אותו למוטב, ומנהיגין אותו בדרך ישרה, ובודקין אותו; ואחר כך מכניסין אותו לבית המדרש, ומלמדין אותו. אמרו חכמים: כל השונה לתלמיד שאינו הגון, כאילו זרק אבן למרקוליס (עבודה זרה!)" (הלכות תלמוד תורה, ד).
מקורו של הרמב"ם בדברי חז"ל, שאמרו: "לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוות אפילו שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה – בא לשמה" (סנהדרין קה, ב). אלא שכל זה בתנאי "שמקיים המצוות שלומד בתורה, רק שאינו לומד ומקיים לשם שמיים אלא מיראת העונש... אבל אם אינו מקיים מה שלומד נקרא רשע, ועליו אמר הכתוב 'ולרשע אמר אלוקים מה לך לספר חוקי'. וכל תלמיד חכם המזלזל במצוות ואין בו יראת שמיים הרי הוא כקל שבציבור, וגרוע מעמי הארץ... ועליו אמרו חכמים: 'לא זכה - נעשית תורתו לו סם המות'" (שו"ע הרב, הלכות ת"ת, פרק ד).
כלומר, התורה לא ניתנה לשם שעשוע אינטלקטואלי או רגשי, כי אם על מנת לקיימה. לכן, יש להחזיר את התלמיד למוטב ורק אחר כך ללמדו תורה. אפילו תלמיד חכם שלמד הרבה תורה – אם הוא מזלזל במצוות, הרי התורה שלמד הופכת לגורם הרסני.
גם על ההוראה לפתוח את בית המדרש לכל התלמידים, שלא כרבן גמליאל, העיר רבי עובדיה מברטנורה (אבות א, א), שזה בתנאי שלא יהיה ידוע שמעשיו מקולקלים ומידותיו רעות.
לימוד שלא לשמה
אלא שמול כל זה עומדים לכאורה דברי חכמים בפירוש דבר ה' לירמיהו: "ואותי עזבו ואת תורתי לא שמרו – הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו, מתוך שהיו מתעסקין בה המאור שבה היה מחזירן למוטב" (פתיחתא, איכה רבה).
אם כך, האם נפל הסייג של קיום המצוות כתנאי מקדים ללימוד תורה?
לכן, הוסיף הרש"ז מליאדי, שלעולם יעסוק אדם בתורה, גם כשמעשיו אינם לפי רצון ה'. כי מתוך שלא לשמה יוכל לבא לידי לשמה, ללמוד על מנת לעשות. לדעתו, מה שאמרו שלא ללמד תורה לאדם כזה, זו הוראה לרב שאינו צריך ללמד אותו, אבל לא לאדם עצמו, שאין לו מה להפסיד. גם כלפי הרב, ייתכן שהנחיה זו קיימת כל עוד יש אפשרות להחזיר את הלומד למוטב בתחילת דרכו. אך אם אין אפשרות, יש ללמדו במטרה שיתקן את דרכיו בהמשך. על זה נאמר "לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת" (שם, קונטרס אחרון).
ישנה עדות על החזון איש ('מעשה איש', ב, עמ' מח מט), שעל טענה בדבר תלמיד שאינו הגון אמר "דאס מיינט נישט היינט" (אין הכוונה לימינו). זאת מכיוון שפעם עניין לימוד התורה היה קבוע בציבור. היו גם אנשים בעלי אופי רע, שלא רצו להשתתף בלימוד, אלא שנאלצו לא לפרוש מן הציבור, בגלל לחץ הקהילה. אלה הם תלמידים שאינם הגונים, שאסור ללמדם תורה. אבל מי שבאים מעצמם ורוצים בכנות ללמוד, אף שעדיין אינם מקיימים את המצוות, אינם "תלמיד שאינו הגון".
גם המרחיבים ביותר את אפשרות קבלת התלמידים, אינם מתירים ללמד תורה למי שאנו יודעים בו שלומד על מנת לקנטר, שעליו נאמרו דברים חריפים: "נוח לו שנהפכה שליתו על פניו" (ויקרא רבה, לה), וגם שהתורה "נעשית לו סם המוות" (תענית ז, א). הבא ללמוד תורה במטרה לקנטר, או כדי לשנות מהלכותיה, אינו בכלל מי שיש לעודד אותו. אדרבא, ראוי להניאו מללמוד, שכן לימודו יוביל לנזקים לו ולחברה.
יתרה מזו, ישנם לומדים שעצם לימודם חטא חמור הוא, עד שאפילו יום הכיפורים אינו מכפר עליהם! "רבי אומר: על כל עבירות שבתורה, בין עשה תשובה בין לא עשה תשובה - יום הכיפורים מכפר, חוץ מפורק עול ומגלה פנים בתורה... 'כי דבר ה' בָּזָה' - זה הפורק עול ומגלה פנים בתורה". (שבועות יג, א).
מיהו "מגלה פנים בתורה"? זה אדם ש"בא על דברי תורה בחוצפא ובגילוי עזות פניו כגון מנשה שהיה יושב ודורש באגדות של דופי (סנהדרין צט, ב). לא היה למשה לכתוב אלא 'ותמנע היתה פלגש'? 'וילך ראובן בימי קציר חטים'?... וזה בוזה דברי תורה הוא" (רש"י, שם).
מה שאומר, שלא כל דיון שבו מצטטים מדרשים הופך ללימוד תורה, ולא כל פרסום עם מקורות מארון הספרים היהודי הוא אחד משבעים פנים שבהם התורה נדרשת. ייתכן שהוא דווקא דרשה של דופי...
לשמחתנו, רובם של לומדי תורה בישראל חפצים להכיר את דבר ה' המחיה את הפרט והחברה, מתוך הקשבה ורצון להתחבר למורשת הדורות, אשר תמשיך להנחות גם את הדורות הבאים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
