ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חמץ, מצה וכשרות לפסח
- אכילת מצה
במצות לולב נאמר ’ולקחתם לכם’- דהיינו שלכם, שהלולב צריך להיות בבעלותו ואין אדם יוצא בלולב ששאל מחברו, ויש לדון אם גם בפסח המצה צריכה להיות בבעלותו של האדם וקניינו, או שמא ניתן לצאת ידי חובה גם באכילת מצה של אחרים.
דהנה בגמרא (פסחים לח, א) איתא שגם במצה יש דין ’לכם’ כשם שיש בלולב, ולמדים זאת מגזירה שוה, דכתיב: לחם לחם, כתוב במצה ״לחם עוני״, ובחלה כתוב ״והיה באכלכם מלחם הארץ״, מה להלן משלכם, אף כאן משלכם.
ולכן היה נראה לכאורה שכל אדם מחויב לקנות לעצמו מצה, ואלו המוזמנים לליל הסדר יעשו לפני האכילה קנין על המצות המוגשות להם, שאם לא כן המצות נחשבות כשאולות ואין יוצאים בהם ידי חובת מצות אכילת מצה בליל פסח.
אלא שהרא״ש (פסחים פ״ב סי’ יח) והרמב״ם (פ״ו מהל’ מצה ה״ז) למדו גמרא זו באופן אחר, שאין כוונת הפסוק שהמצה תהיה בבעלות האוכל אלא הפסוק רק בא למעט מצה גזולה. וז״ל הרא״ש על דברי הגמרא דלעיל: ״משמע מהכא דאין יוצאין במצה גזולה, דרבנן אית להו שפיר גזירה שוה, דגזירה שוה זו מקובלת...וכן כתב הרמב״ם דאין אדם יוצא במצה גזולה״
והביא הרא״ש את דברי הירושלמי (פ״ק דחלה ה״ט): ״מצה גזולה אסור לברך עליה, אמר רבי אושעיא ע״ש שנאמר ’ובוצע ברך ניאץ ה’...ותו מסיק בה בירושלמי, רבי יונה אומר אין עבירה מצוה וכו’״.
ואם כן למדנו מדבריהם שאין כוונת הגמרא בדין ’לכם’ במצה כדין לכם בלולב שאין יוצאים בשאולה, אלא כוונת הפסוק רק למעט מצה גזולה. והוסבר דבר זה היטב בט״ז (סימן תנד סק״ד) שאין לאסור מצה שאולה, ושונה מצה שאולה מדין לולב השאול, כיון שבדין לולב, הלולב עצמו חוזר לבעליו, וכל זמן שהלולב נמצא ביד השואל אינו נחשב כלולב שלו, אבל מי ששואל מצה מחבירו כוונתו היא לאוכלה ולשלם לו דמים או ליתן לו מצה אחרת במקומה, לכן ודאי שבעת שלוקח את המצה היא נחשבת כשלו ממש. ודימה זאת למי שלוה מעות מחבירו, שכיון שמלוה להוצאה ניתנה לכן אותם מעות הם שלו ויכול הוא להוציאת ולשלם לו מעות אחרות תמורתן.
אולם מאידך ישנם פוסקים שחלקו על דיעה זו ולמדו את הגמרא דלעיל כפשוטו שיש חיוב שהמצות יהיו שייכות לאוכלן, יעויין כן בשפת אמת (סוכה לה ד״ה בגמ’ אתיא) שכתב שצריכים להיזהר במצה של מצוה שתהיה שלו דוקא. וכשמתארח אדם אצל בעל הבית, יש לבעל הבית המארח להקנות לאורחים את המצות לפני החג, ואין מספיק ליתן רשות לאוכלם כיון שהמצות צריכות להיות שלהם ממש על מנת לצאת ידי חובת המצווה, וסיים השפת אמת שאין העולם נזהרין בזה.
והנה נחלקו הראשונים בדין המתארח אצל חבירו אם המאכל המוגש לפניו נחשב כשלו (עד כדי כך שיוכל לקדש בו אשה), או שמא אינו שלו ורק ניתן לו רשות לאוכלו. ובקובץ שיעורים הסביר שחלקו בדין זה רש״י ותוספות (פסחים כט, א ד״ה בדין), שלרש״י אין האורח זוכה במאכל, והתוספות סברו שהאוכל זוכה במאכלים. ונראה שגם הר״ן (נדרים לד, ב ד״ה א״ל) סבר כדעת רש״י מדכתב שהמדיר את חבירו בלשון ’ככרי עליך’, אסור לו לארח אותו כיון שהכיכר שמגיש לחבירו עדיין נשאר ברשותו ונחשב ככיכרו, ונלמד מדבריו שהמאכלים המוגשים לפני האורח נשארים ברשות המארח.
ולדברי רש״י והר״ן שהאורח אינו זוכה במאכלים, איך יצאו האורחים ידי חובת המצוה באכילת מצה בליל פסח. לכן חששו כמה פוסקים לזכות את המצות על ידי קנין עבור האורחים לפני החג (כיון שבחג נמנעים מלעות קנינים).
אולם יש לדעת שמרבית הפוסקים לא חשו לחומרא זאת, וכל שכן במתארח במלון שמשלם עבור הסעודות. ועוד יש סברא להקל בזה משום שישנם כמה דברים שחכמים השאירו בהם את קנין הכסף, כמו שפסק השולחן ערוך (חו״מ סי’ קצט ס״ג), וכתב על זה הפרי מגדים (הובא בביאור הלכה סימן תרנו ד״ה ועיין) שאם נתן מעות לקנות יין לקידוש שבת קנה, דין תורה מעות קונות והעמידו זאת חכמים על דין תורה, והוסיף ע״ז הביאור הלכה שכמו כן אתרוג, ולכן כל דבר מצווה בכלל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
