ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חמץ, מצה וכשרות לפסח
- אכילת מצה
במצות לולב נאמר ’ולקחתם לכם’- דהיינו שלכם, שהלולב צריך להיות בבעלותו ואין אדם יוצא בלולב ששאל מחברו, ויש לדון אם גם בפסח המצה צריכה להיות בבעלותו של האדם וקניינו, או שמא ניתן לצאת ידי חובה גם באכילת מצה של אחרים.
דהנה בגמרא (פסחים לח, א) איתא שגם במצה יש דין ’לכם’ כשם שיש בלולב, ולמדים זאת מגזירה שוה, דכתיב: לחם לחם, כתוב במצה ״לחם עוני״, ובחלה כתוב ״והיה באכלכם מלחם הארץ״, מה להלן משלכם, אף כאן משלכם.
ולכן היה נראה לכאורה שכל אדם מחויב לקנות לעצמו מצה, ואלו המוזמנים לליל הסדר יעשו לפני האכילה קנין על המצות המוגשות להם, שאם לא כן המצות נחשבות כשאולות ואין יוצאים בהם ידי חובת מצות אכילת מצה בליל פסח.
אלא שהרא״ש (פסחים פ״ב סי’ יח) והרמב״ם (פ״ו מהל’ מצה ה״ז) למדו גמרא זו באופן אחר, שאין כוונת הפסוק שהמצה תהיה בבעלות האוכל אלא הפסוק רק בא למעט מצה גזולה. וז״ל הרא״ש על דברי הגמרא דלעיל: ״משמע מהכא דאין יוצאין במצה גזולה, דרבנן אית להו שפיר גזירה שוה, דגזירה שוה זו מקובלת...וכן כתב הרמב״ם דאין אדם יוצא במצה גזולה״
והביא הרא״ש את דברי הירושלמי (פ״ק דחלה ה״ט): ״מצה גזולה אסור לברך עליה, אמר רבי אושעיא ע״ש שנאמר ’ובוצע ברך ניאץ ה’...ותו מסיק בה בירושלמי, רבי יונה אומר אין עבירה מצוה וכו’״.
ואם כן למדנו מדבריהם שאין כוונת הגמרא בדין ’לכם’ במצה כדין לכם בלולב שאין יוצאים בשאולה, אלא כוונת הפסוק רק למעט מצה גזולה. והוסבר דבר זה היטב בט״ז (סימן תנד סק״ד) שאין לאסור מצה שאולה, ושונה מצה שאולה מדין לולב השאול, כיון שבדין לולב, הלולב עצמו חוזר לבעליו, וכל זמן שהלולב נמצא ביד השואל אינו נחשב כלולב שלו, אבל מי ששואל מצה מחבירו כוונתו היא לאוכלה ולשלם לו דמים או ליתן לו מצה אחרת במקומה, לכן ודאי שבעת שלוקח את המצה היא נחשבת כשלו ממש. ודימה זאת למי שלוה מעות מחבירו, שכיון שמלוה להוצאה ניתנה לכן אותם מעות הם שלו ויכול הוא להוציאת ולשלם לו מעות אחרות תמורתן.
אולם מאידך ישנם פוסקים שחלקו על דיעה זו ולמדו את הגמרא דלעיל כפשוטו שיש חיוב שהמצות יהיו שייכות לאוכלן, יעויין כן בשפת אמת (סוכה לה ד״ה בגמ’ אתיא) שכתב שצריכים להיזהר במצה של מצוה שתהיה שלו דוקא. וכשמתארח אדם אצל בעל הבית, יש לבעל הבית המארח להקנות לאורחים את המצות לפני החג, ואין מספיק ליתן רשות לאוכלם כיון שהמצות צריכות להיות שלהם ממש על מנת לצאת ידי חובת המצווה, וסיים השפת אמת שאין העולם נזהרין בזה.
והנה נחלקו הראשונים בדין המתארח אצל חבירו אם המאכל המוגש לפניו נחשב כשלו (עד כדי כך שיוכל לקדש בו אשה), או שמא אינו שלו ורק ניתן לו רשות לאוכלו. ובקובץ שיעורים הסביר שחלקו בדין זה רש״י ותוספות (פסחים כט, א ד״ה בדין), שלרש״י אין האורח זוכה במאכל, והתוספות סברו שהאוכל זוכה במאכלים. ונראה שגם הר״ן (נדרים לד, ב ד״ה א״ל) סבר כדעת רש״י מדכתב שהמדיר את חבירו בלשון ’ככרי עליך’, אסור לו לארח אותו כיון שהכיכר שמגיש לחבירו עדיין נשאר ברשותו ונחשב ככיכרו, ונלמד מדבריו שהמאכלים המוגשים לפני האורח נשארים ברשות המארח.
ולדברי רש״י והר״ן שהאורח אינו זוכה במאכלים, איך יצאו האורחים ידי חובת המצוה באכילת מצה בליל פסח. לכן חששו כמה פוסקים לזכות את המצות על ידי קנין עבור האורחים לפני החג (כיון שבחג נמנעים מלעות קנינים).
אולם יש לדעת שמרבית הפוסקים לא חשו לחומרא זאת, וכל שכן במתארח במלון שמשלם עבור הסעודות. ועוד יש סברא להקל בזה משום שישנם כמה דברים שחכמים השאירו בהם את קנין הכסף, כמו שפסק השולחן ערוך (חו״מ סי’ קצט ס״ג), וכתב על זה הפרי מגדים (הובא בביאור הלכה סימן תרנו ד״ה ועיין) שאם נתן מעות לקנות יין לקידוש שבת קנה, דין תורה מעות קונות והעמידו זאת חכמים על דין תורה, והוסיף ע״ז הביאור הלכה שכמו כן אתרוג, ולכן כל דבר מצווה בכלל.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.

בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.

נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי

מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.












