ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- תזריע
שני בני הזוג היו שרויים במתח גדול לקראת הלידה המתקרבת, וחוו את קשייה בצורה חזקה.
האישה כרעה ללדת, צירי לידה כואבים פקדו אותה, והיא נאנחה ונאנקה, והתייסרה באריכות על המשבר.
האיש, דאג מאוד לשלום אשתו. הוא המתין בחדר ההמתנה, הצטער לשמע אנחותיה וצעקותיה, והתפלל לשלומה ולשלום הוולד.
הלידה התארכה, הקשיים היו גדולים, אך בסוף הגיע הרגע הגדול.
המיילדת יצאה ובישרה לאב הדואג: "מזל טוב, נולדה לכם בת!"
הדאגה התחלפה באחת באנחת רווחה, והאב פלט: "ברוך ה', שזו בת ולא בן!"
"מדוע"? התפלאה המיילדת, "מה רע בבן?"
"בת", הסביר האב, "לא תצטרך לסבול את מה שסבלתי כאן...".
ובכן, זו בדיחה שנשים אוהבות לספר, כשהן רוצות להמחיש עד כמה גברים לא יכולים להבין את עוצמת הכאבים שאישה חשה בעת לידתה.
ובכל זאת, ברוך ה', נשים יולדות ומוכנות לסבול את עוצמת הכאבים, למען המתנות הגדולות שבאות בעקבותיהם – הילדים. לכן, דרכו של עולם, שהאב והאם הטריים לא מגיבים לבשורת הלידה, כפי הסיפור שהבאתי כאן, שהרי הם לא מתמקדים בכאבים ובקושי שיש בתהליך הלידה, אלא בתוצאה המבורכת של הלידה, בשמחה על הילד שנולד.
ממילא עולה שאלה גדולה על תחילת פרשת תזריע, שלכאורה פותחת ומתמקדת יותר בקשיי הלידה, במקום להדגיש בתחילה את הוולד.
וכך מתחילה הפרשה: "אישה כי תזריע וילדה זכר וטמאה שבעת ימים... וביום השמיני ימול...". כלומר, התורה מקדימה ומצווה על טומאת היולדת, לפני שהיא מצווה על ברית המילה. נמצא שהתורה מקדימה את המצווה הקשורה לחסרון המתלווה ללידה למצווה העוסקת בברית ה' עם הילד הנולד. ונשאלת השאלה – מדוע?
אפשר להידחק ולענות, שהטעם לכך הוא סדר הזמנים, שקודם היולדת זכר טמאה בשבוע הראשון ללידתה, ורק אחר כך מגיע היום השמיני שבו מלים את התינוק, אך עדיין ראוי שנחפש גם הסבר עמוק יותר.
ובנוסף – קושיא זו צפה ועולה בעוד נקודה בפרשייה. התורה גם מצווה על קרבן יולדת. אנו, מסברתנו, היינו מחייבים יולדת להביא קורבן תודה על הילד הנולד, אך התורה מצווה עליה להביא קרבנות עולה וחטאת, "והקריבו לפני ה', וכפר עליה". (וכשמביאה שני עופות, מקדימה את החטאת לעולה).
שאלה זו, מספרת הגמרא (נידה לא:) "שאלו תלמידיו את רבי שמעון בן יוחי: מפני מה אמרה תורה יולדת מביאה קרבן? אמר להן: בשעה שכורעת לילד קופצת ונשבעת שלא תזקק לבעלה, לפיכך אמרה תורה תביא קרבן".
כלומר, התורה מאבחנת, שבתחילה האישה מתמקדת בייסורי הלידה, ורק בהמשך מסוגלת לשמוח בילד, וכיוון שבתחילה מרוב ייסורי הלידה לא רוצה להביא ילדים נוספים, עליה להביא קרבן חטאת.
ובאמת, אפשר להעמיק בעניין ולהבין, שייסורי הלידה הם המבוא והדרך להגיע אל הוולד. וכך המשיכו והעמיקו לנו חז"ל, וסיפרו לנו על האיילה, ש"רחמה צר והיא חביבה על בעלה כל שעה ושעה", אך בעת שמגיעה עת לידתה, אין ביכולתה ללדת שהרי רחמה צר, וה' "מזמין לה נחש שמכישה בבית הרחם, ומתרפה ויולדת" (ילקוט שמעוני תהילים כב/ בבא בתרא טז:).
וכבר למדונו רבותינו, שעניין זה הוא משל לגאולת ישראל, שכנסת ישראל היא חביבה על הקדוש ברוך הוא, אך מגיע עת לידה וזמן גאולה, והרחם צר והגאולה נתקעת ומתעכבת. או אז, ה' מזמן נחש, כוחות רעים שנלחמים בישראל ומנסים לעכב את הגאולה, אך דווקא מתוך הקשיים והמלחמה שלהם, נפתחת הדרך, והגאולה מתקדמת ונולדת.
כך למשל ביאר ה'פני מנחם' (דברים ליל ש"ק תשנ"ה) שזה רמז על הגליות, שכנסת ישראל צר להם מהגוים שבאים ונושכים אותם ומצירים להם, ובפרט בסוף הגלות שמתרבים חבלי משיח, בא נחש ומכישה, ומזה עצמו נולד הגאולה.
ועוד מצאנו רמז בעניין, ש'נחש' הוא אותיות וגימטרייה 'משיח' (עמק המלך, עולם הבריאה פט"ז), וקללת הנחש הקדמוני נתקנת על ידי משיח, שהופך את כל הקשיים לצמיחה, תיקון וגאולה.
ובימים אלה, ימי מלחמה, כשקשיים רבים יש בעולם, עלינו להתחזק בכך שאלו ייסורי לידה, לידת הגאולה. ובשבוע הבא, עת נציין את ימי הזיכרון והעצמאות, נתחזק בכך שמכוח כל הקדושים שעלו בסערה השמיימה על תקומת עם ישראל בארצו, שהם הם ייסורי גאולה, זכינו לעצמאות ישראל בארצו, ובעזרת ה' נזכה גם לראות איך מזימתם של כל הנחשים והמעיקים לשכינה, לא תצלח, והם עצמם ירחיבו את הרחם המוליד ומביא את הגאולה השלימה במהרה בימינו אמן!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.















