ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- תזריע
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- שמחות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
"היא שצונו למול את הבן והוא אומרו יתעלה לאברהם, המול לכם כל זכר. וכתיב בתורה, שהוא בכרת מי שבטל מצווה זו". ע"כ.
ואם כן יש לשאול, מדוע נאמרה מצווה זו שוב בפרשת תזריע (שם) שנאמר וביום השמיני ימול בשר ערלתו. ואם נאמר שנתחדש בה, שמלים ביום השמיני אפילו בשבת ואפילו שיש במקום המילה בהרת (כמבואר במסכת שבת קלב,א) אפשר היה לכתוב רבויים אלה בפרשת לך לך כאשר נצטוה אברהם אבינו. ע' באור החיים (ויקרא שם) שעמד על כך וביאר, שאצל אברהם, כיון שלא נצטוה על שבת ולא על קציצת בהרת בודאי שמצות המילה דוחה אותן. ולכן כתבה תורה לאחר מתן תורה, שהמילה דוחה שבת ובהרת, אף על פי שנצטוינו במצות אלו, כי מצות מילה חביבה וקודמת להן. אכן עדיין יש להעיר שמלשון ספר המצות הנזכר לעיל נראה שלאברהם אבינו נאמרה מצות מילה אך עונש כרת נאמר בתורה ומשמע שכוונתו שאיסור כרת נצטוו בו ישראל במתן תורה ולא נאמר לאברהם אבינו ולפיכך כתב הרמב"ם על מצות המילה שנאמר לאברהם וסיים וכתיב בתורה שהוא בכרת, משמע שזה לא נאמר לאברהם. ודו"ק. לפי זה כהמשך לנאמר בתורה עונש כרת אפשר היה לצוות גם על דחיית השבת ואיסור קציצת בהרת מפני מצות מילה.
עוד שאלו רבותינו הקודמים, מדוע מברכים ברכה נוספת למצות המילה (מלבד ברכת וציונו על המילה) להכניסו בבריתו של אברהם אבינו, ומדוע אין נוסח הברכה להכניסו בברית עם הקדוש ברוך הוא, שעמו כורתים ברית. ובאמת במילת גרים ועבדים אין מזכירים ברית אברהם.
אלא שכידוע ברית נערכת בין שני צדדים שמתקשרים בברית. על אחת כמה וכמה אדם שמתקשר בברית עם הקדוש ברוך הוא, שמשמעה הדבקות האדם בבוראו, ואכן אברהם אבינו שחז"ל תיארו אותו כעובד ה' ללא לאות וללא הרף, שכך פירשו את דברי הנביא ירמיהו (יב, ה), ואיך תתחרה את הסוסים, סוסים הוא כינוי לאבות, אברהם יצחק ויעקב, שרצו לפני הקדוש ברוך הוא כסוסים. (סנהדרין צז, א יונתן בן עוזיאל שם) והכוונה, כמו שאומרת הגמ' סוכה (כו, ב) ששינת הסוס ששים נשימות, לומר, שהאבות לא ישנו יותר משינת הסוס ובשאר הזמן היו ערים ונכונים למצות בוראם, במשך כל חייהם. ולפיכך ראוי הוא אברהם אבינו לבוא בברית עם הקדוש ברוך הוא. אך כל אחד מישראל, שלא הגיע לעבודת ה' בכל כוחו, ובודאי לא תינוק שאך עתה עברו עליו שמונת ימים מאז לידתו, שאינו יודע בין ימינו לשמאלו, מה משמעות לכניסתו לברית עם בורא עולם. לפיכך אנו מברכים להכניסו בבריתו של אברהם אבינו, לומר, שבאמת כל תינוק הנימול לשמונה (או אחר כך) נכנס באותה ברית שנכנס בה אברהם אבינו. שאמנם אברהם אבינו זכה להכנס בברית מפני מעלתו וקרבתו לקדוש ברוך הוא, אולם הקדוש ברוך הוא הבטיח לו שהברית נעשית חלק בלתי נפרד ממהותו וחלק מהוייתו העצמית ולפיכך היא עוברת בתורשה גם לזרעו אחריו. משאין כן גרים ועבדים, שלמרות היותם במצות המילה, אין זה דרגת בריתו של אברהם אבינו. ולכן לא מזכירים את בריתו בברכת המילה שלהם.
אכן אברהם אבינו שלא נצטוה בכל המצות, ואילו בניו עם ישראל, שקיבלו את כל התורה על תריג מצותיה, עוברים בברית שממנה נובעת אחר כך קדושת ישראל במצות, דהיינו שהמצות שהם עושים משפיעות עליהם עצמם ועל כל העולמות (כפי שהאריך בספר נפש החיים, שער ראשון ושני.) כי מי שלא נתקדש בקדושת המצות גם אם הוא עושה מצווה אין מצווה זו משפיעה על מהותו ועל העולם בכלל, כפי שהדבר קורה במי שנצטווה.
ובעוד שבברית שנאמרה לאברהם אבינו מודגש חלקו בברית, שנאמר (בראשית יז, ט), ויאמר אלוקים אל אברהם ואתה את בריתי תשמר ואתה וזרעך אחריך לדרתם. וגו', המול לכם כל זכר. הרי יש צד הברית מהקדוש ברוך הוא, וכמו שנאמר (שם, פסוק ז), והקמתי את בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך לדרתם לברית עולם להיות לך לאלוקים ולזרעך אחריך. ולאחר מתן תורה שנצטוו ישראל לא רק בכריתת הערלה אלא גם בפריעה כמבואר במסכת יבמות (עא,ב) אמר רבה בר יצחק אמר רב, לא ניתנה פריעת מילה לאברהם אבינו. וכתבו תוס' (שם) ד"ה לא ניתנה, ומכל מקום אברהם אבינו פרע מילתן אף על גב דלא נצטווה. והוסיפו, שמצות פריעה היא הלכה למשה מסיני. ע"כ. הרי שעם קבלת התורה ברית המילה היא יותר חזקה ועמוקה (שזו הפריעה, לגלות ראש האבר ולא להשאיר בו ציצין) זוהי ברית הבאה מצד הקדוש ברוך הוא שמכניס בברית תינוק, שאינו מבין דבר ובעצם, הברית נעשית כביכול על ידי הקדוש ברוך הוא ולא על ידי האדם. ולפי שזה עניין אלוקי, הברית דוחה שבת ודוחה צרעת, כמו שמצינו במקדש, שקרבן הקבוע לו זמן דוחה את השבת ואת הטומאה, כי במקום הקדושה העליונה מתבטלות המגבלות והדבקות בה' מתגברת.
ניתן לרכוש כל ארבעת הספרים שיצאו לאור בחנויות הספרים או בטלפונים: 9972675 02. 7507159 050. או באימייל [email protected]
חזרת התורה בפרשת תזריע, ביום השמיני ימול בשר ערלתו היא בעצם מצווה שונה מהברית שנצטוה בה אברהם אבינו, כמבואר, ולכן כאן רמזה תורה שהברית דוחה שבת ובהרת. ולכן מברכים שתי ברכות האחת מצד הברית שהקדוש ברוך הוא כורת עמנו, והאחת מצד הכנסתו בבריתו של אברהם אבינו, שזה מצד הברית שאנו פועלים בה. ולכן תיקנו ברכה זו שיברך אותה אבי הבן שנצטוה למול את בנו, כעין אברהם אבינו שנצטוה למול את עצמו ובני ביתו. (אמנם אם אין אב יברך אחר ברכה זו, מפני שכל ישראל מצווים למול את הערלים שבנינו.) ברכת המילה, אשר קדשנו במצות על המילה, היא ברכה על המצווה שבמעשה כמו כל המצות ורומזת על חלקו של הקדוש ברוך הוא בברית. אך תיקנו ברכה מיוחדת לברך לאחר המילה, אשר קדש ידיד מבטן וגו' שמפרט שהקדוש ברוך הוא נכנס בברית עמנו צאצאי אברהם אבינו.
-----------------------
ניתן לרכוש כל ארבעת הספרים שיצאו לאור בזמן האחרון, בחנויות הספרים. או בטלפונים: 9972675 02. 050-7126758. או באימייל [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
