ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
צבי יואל בן משה הלוי
וקשה הן בפסוק נאמר, "ויחנו במדבר ויחן שם ישראל נגד ההר" הרי שגם על חניה זו נאמר ויחנו במדבר בלשון רבים?
אלא, היא הנותנת כיון שנאמר ויחנו במדבר מדוע הוסיפה תורה לומר ויחן שם ישראל נגד ההר, שאפשר היה לקצר ולכתוב ויחנו במדבר נגד ההר. אלא, למדתנו תורה ששתי חניות היו שם. האחת ויחנו במדבר בלשון רבים כי כל אחד חנה באהלו הפרטי ואפילו פתח אוהליהם לא היו מכוונים אחד כנגד פתח חבירו, וכל שכן שלא חנו במקום פרוץ המבטל פרטיות כל אחד ואחד. נוסף לכך היתה חניה נוספת של ויחן שם ישראל נגד ההר שמבחינה נפשית היו כולם כאיש אחד ובלב אחד. שכאשר אדם מתעסק עם עצמו ובצרכיו הפרטיים, הוא חלוק משאר בני האדם, כי כל אחד יש לו צרכים עצמאיים לו. ולכן, כאשר מגמת חייו, סיפוק משאלות גופו, הוא יותר ויותר חלוק מחבירו. ברם, כאשר מטרת חייו, הוצאה לפועל של הרצון האלוקי, הבורא את כל בני האדם, כדי שכולם יחד יחיו ויעבדו את ה' בשלמות, הרי שכמה שיותר אנשים, טוב להם, והם ממלאים את יעודם בעולם, כך מתמלא רצון הבורא באופן יותר נעלה. לפיכך האדם שעובד את הקדוש ברוך הוא באמת, רוצה יותר לעזור לזולתו הן ברוחניות והן בגשמיות, וממילא נופלות המחיצות המפרידות בין איש לרעהו.
זה שאמר הכתוב ויחן שם ישראל נגד ההר נגד ההר, המקום המיועד לנתינת התורה האלוקית לישראל, היו ישראל כאיש אחד בלב אחד. כי התורה אינה יכולה להנתן לעם שמגמת חייו חיים גשמיים, ושאינו יכול להתעלות מצורכי גופו הארציים. ברם, ישראל התעלו לגבהי מרומים, שכל רצונם ותקות חייהם היתה למלא רצון בוראם בשלמות, ולכן כה טבעי היה עבורם לומר נעשה ונשמע הקדימו עשיה לנשמע, כי לא משנה מה יצוה הבורא, שלכן אין צורך לשמוע תחילה, מה הצו, כי נעשה כל דבר שהוא רצון האלוקים.
על כך אמרו במסכת שבת (קמו, א) ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן. ופירש רש"י, וכל שעמדו על הר סיני נתקדשו ונטהרו ונרפאו מכל מום ואף עורים ופסחים שהיו בישראל, כדתניא בספרי. ע"כ.
אין הכונה שבמעמד קבלת התורה פסקה זוהמתן, שהרי בפרשתנו הביא רש"י דברי המכילתא, על הפסוק (כ, טו), וכל העם רואים את הקלות מלמד שלא היה בהם סומא, ומנין שלא היה בהם אלם, תלמוד לומר, ויענו כל העם. ומנין שלא היה בהם חרש תלמוד לומר, נעשה ונשמע. ע"כ. ולפי שנעשה ונשמע אמרו ישראל לפני מתן תורה כמבואר ברש"י לקמן (כד, ד) נמצא שהמעלות להן זכו, שפסקה זוהמתן בעומדם על הר סיני, לפני קבלת התורה היו.
ולאמור, התעלותם הנפשית שהיתה קבלת עול מלכות שמים ומגמת החיים הרוחניים, היא הבסיס, לסילוק זוהמתן של ישראל, מאותה זוהמא שהטיל נחש הקדמוני בחוה אם כל חי, אשר ממנה עברה זוהמא זו לכל צאצאיה אחריה.
ולכן אומות העולם שלא עמדו בהר סיני נמשכת זוהמתן להיות מגמת חייהם, חיי שעה, הנאות הגוף, וממילא ריחוק מבורא עולם שכולו רוחני עליון שאין בו תפיסה כלל.
שכך הסביר אדוני אבי ז"ל מה שאנו אומרים (בהגדה של פסח), כמה מעלות טובות למקום עלינו, אלו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה, דיינו. הרי שיש יתרון בעומדנו על הר סיני, גם אילו לא קבלנו את התורה. שלכאורה מהו יתרון זה. ולאמור, הקדוש ברוך הוא שקרב אותנו לפני הר סיני רומם את ישראל ונתן להם את הכוח הנפשי, להבין מהי מגמת חייהם ולפעול על פיה והיא שהפסיקה את זוהמתן. נוספה עליה מעלה יתרה בקבלת התורה, שמלבד המצות שנצטוו כבני נח ובמרה, קבלנו תריג מצות, שכל מצוה מעלה ומרוממת אבר אחר שבאדם עד שהוא נעשה שלם. ועל ידם זוכים ישראל להוציא לפועל את עבודת ה' השלמה, המביאה אותנו לחיי נצח תחת כנפי השכינה.
זה שאמר הכתוב (שם, ו), ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש. וביאר רבינו בחיי, על דרך הקבלה, ממלכת כהנים, ממלכת משרתים שתעבדוני בעולם הזה. וגוי קדוש, גוי של קדוש לעולם הבא. שהקדוש ברוך הוא נקרא קדוש. ע"כ. שיש בתורה שקבלנו בהר סיני סגולה, שהעוסק בה והמקיימה, עובד את הקדוש ברוך הוא בעולם הזה, ועל ידי כך הוא זוכה לכל הטובה המוכנה לאדם, כדי שיוכל למלא את המוטל עליו. שהרי בהיות ישראל סחופים ודוויים והם צריכים להפנות מאמציהם להתקיים בעולם, אין שעתם פנויה להתעסק בתורה ובמצות. כמו שכתב הרמב"ם (הלכות תשובה פרק ט). לא כן מסגרת שמירת התורה, שמחייבת שיהיו חייהם של ישראל טובים ומלאים ברכה, שזו מסייעת לנו לקיים את התורה ביתר שאת ויתר עוז.
דבקות באלוקים בעולם הזה על ידי שמירת התורה, מרוממת את האדם מגשמיותו, ולכן הוא זוכה לחיי עולם הבא, שהם חיי נצח מתוך התקשרות ודבקות בו יתברך. לכך אמר הכתוב גוי קדוש, שמשמעות קדוש, פרוש ונבדל. שכיוון שאדם זוכה להיות פרוש מענייני גשמיות בעולם הזה, הוא זוכה לחיי עולם הבא.
ועל כך אמר התנא (מסכת אבות, פרק ד משנה כב) התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין. ששתי הכנות יש בעולם הזה. האחת, הכנת האדם את עצמו להיות משרת ה', דבר הנעשה על ידי הבנתו מהי מטרת בריאת האדם בעולם, שזה בגדר המוכנות לעשות. והשניה, הנשמע שהיא קבלת התורה. ואשר משמעות קבלתה, שהקדוש ברוך הוא מאפשר לנו לזכות על ידי עיסוק בתורה וקיום מצותיה התעלות רוחנית שנותנת לנו חיים נצחיים. זכיה שאין יצור אנושי יכול להגיע אליה בלא שהוא מקיים את אשר נצטוה. כי מי שמקיים ולא נצטוה דומה לאדם חולה שנוטל תכשירים המתאימים לבריאים, שאינו מועיל לו ויתכן שאף מזיק לו. לפי שכל ברוא יש לו את האפשרויות והצרכים היחודיים לו, ואם הוא פועל במישורים אחרים, אינו מועיל כלום.
לפי זה יש לבאר מדוע מברכים על קריאת התורה בציבור, שתי ברכות. אחת לפני הקריאה. ואחת, לאחריה. הראשונה, אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו. בחירתו של הקדוש ברוך הוא בעם ישראל, נובעת מהיותנו מוכשרים לקבל את התורה ומהיות התורה מתאימה לנו, יותר מכל אומות העולם. עובדה זו שייכת לעולם הזה, המקום אשר בו יש לקיים את התורה. הברכה השניה, לאחר הקריאה בתורה, אשר נתן לנו את תורתו, וחיי עולם נטע בתוכנו. משמעותה, שנתינת התורה לנו מביאה אותנו לחיי עולם. לומר שעתה בהיותנו בגוף הגשמי ניטעת התורה בנו, והיא עושה פרי בחיי הנצח, לה זוכים ישראל לעולם הבא. נמצאת ברכה ראשונה כנגד, ממלכת כהנים משרתים, בעולם הזה, שעיקרו הכנה, על כל המשתמע מכך. וברכה שניה, כנגד גוי קדוש שהוא לעולם הבא. כלומר, עד שלא קרא בתורה, הוא בגדר הכנה. ולאחר שקרא בה, הוא כביכול נכנס לעולם הבא. זה שאמרו (מסכת פאה פרק א, משנה א) אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא... ותלמוד תורה כנגד כולם. שנטיעת התורה בתוכנו, מועילה ועושה רושם אלוקי כבר בעולם הזה.
_______________
אם אתה חפץ לדעת מה היתה ההכנה המיוחדת שעברו ישראל לקראת קבלת התורה, ומה משמעות הכתוב, "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש". מדוע מברכים על התורה שקוראים בציבור שתי ברכות, אחת לפני הקריאה ואחת לאחריה. מדוע גזר רבי יהודה הנשיא שלא ישנו לתלמידים בשוק, בפרהסיא. כיצד שומעים או רואים את הקב"ה בשעת קבלת התורה. מה הם שלשת הכוחות הבסיסיים המרכיבים את האדם. ועוד ביאורים נפלאים, עיין ב"אבני ברקת" על פרשתנו.
ניתן להשיג את המהדורה הרביעית שיצאה לאור בימים אלו בחניות הספרים.
או בטלפונים : 9972675- 050-7126758, או באימייל: [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
