ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- בחוקותי
אחרי הברכות, מגיעות ההשלכות במקרה של אי־קיום החוק: "ואם בחוקותיי תמאסו... אף אני אעשה זאת לכם, והפקדתי עליכם בהלה את השחפת ואת הקדחת מכלות עיניים ומדיבות נפש, וזרעתם לריק זרעכם ואכלוהו אויביכם. ונתתי פניי בכם, וניגפתם לפני אויביכם, ורדו בכם שונאיכם, ונסתם ואין רודף אתכם. ואם עד אלה לא תשמעו לי, ויספתי לייסרה אתכם שבע על חטאתיכם..." (ויקרא שם, יד ואילך). אם עם ישראל יסטה מהחוקיות האלוקית, הוא יושמד כעם, יירדף, יושלך לגלות ויאבד את הצלם האנושי שלו.
החוקיות היא מיסודות תורת ישראל. במאמר חשוב של הרב קוק, שנקרא 'נחמת ישראל' (מאמרי הראיה, עמ' 290), הרב קוק מדבר על הנפש האלילית לעומת הנפש היהודית. הנפש האלילית מואסת בחוקיות. האדם הפראי רוצה לעשות ככל העולה על רוחו. נטייה פראית זו נמצאת בכל אחד מאיתנו, ומתבטאת ברצון להתפרק, לפרוץ גבולות. זה סוג של יצר הרע שבעקבותיו האדם הולך אחר החשק ואינו דוחה סיפוקים, אך יש לזה גם שורש עמוק: רצונו של האדם לפרוץ אל האין־סוף.
נשמת האדם היא חלק א־לוה ממעל, ולכן בכל אדם יש רצון שמוטבע בנשמתו, להיות אין־סופי. להיות משוחרר מכל חוק, לא מוגבל בשום גבול. יש צד בגבולות ובמגבלות שמנוגד לצלם האלוקים שבאדם. ממילא הרבה אנשים חשים שהחוקים מגבילים אותם. בשנות הילדות, שבהן הצדדים החייתיים והפראיים נוכחים יותר, האדם מנסה יותר לפרוק את עול החוקים. בשלב הבגרות הוא מבין שאי אפשר להתנהל על פי דחפים ספונטניים בלבד, אך גם אז הוא מקבל את סד החוק רק בלית ברירה, מפני שמסכת החוקים הכרחית לקיום החברה. את פריצת החוקים הוא מזהה עם כוח ועוצמה, והציות לחוקים נראה בעיניו חיוור וחלש.
פרשת בחוקותיי מלמדת כי מבט זה אינו נכון. העולם פורח ומשגשג דווקא על ידי ההליכה בחוקים, מפני שגם הוא עצמו בנוי על פי חוקיות. במבט ראשוני אפשר לחשוב שהטבע שואף לאי סדר, אבל במבט מעמיק יותר רואים את החוקיות הטבועה בו. אילו העולם היה מתנהל כפי שהאדם האלילי רוצה, בלי דין ובלי דיין, הוא היה מתכלה. בפרספקטיבה רחבה אפשר לראות שיש איזון בטבע. הגשם מרווה את האדמה, האדמה מצמיחה תבואה, התבואה משמשת להכנת לחם להזין את בני האדם, ובני האדם פועלים ומפתחים את העולם. יתרה מזאת, הפרשה מלמדת כי במצב השלם, כאשר עם ישראל הולך לפי החוקים הניתנים לו מהבורא, אפילו הטבע נעשה פראי פחות. "והשבתּי חיה רעה מן הארץ", חיות טרף אינן מסתובבות במקומות היישוב של האנשים.
תמיד אפשר להקשות ולומר שהעולם אינו מתנהל כך. יש מדינות מוסריות שסובלות מבעיות, ולעומתן מדינות מושחתות שזוכות להצלחה ולשגשוג. ואולם בפרספקטיבה היסטורית החוקיות והטוב מנצחים. ברמה הנקודתית, נכון לזמן נתון, ייתכן מצב של "צדיק ורע לו, רשע וטוב לו". לא בכל נקודת זמן הטוב בא עם הצדק, והרע בא עם הרשע. אך פרשת בחוקותיי באה ללמד את העקרונות המטא־היסטוריים והקוסמולוגיים של המציאות. במבט רחב על אומה לאורך זמן, אפשר להבחין שאם היא אינה מתנהגת על פי אמות המוסר, בהמשך היא מתפרקת ויורדת מעל במת ההיסטוריה. זה נכון בנוגע לכל העמים, ונכון במיוחד לעם ישראל, שהחוקיות שלו קשורה באופן הדוק לחוקיות של הקוסמוס. כשהוא הולך בדרך ה', כל הטבע מתיישר לפיו, הים נקרע לשניים והשמש נעצרת בגבעון. כשהוא סוטה מדרך זו, המסגרת הלאומית שלו מתפרקת והוא יוצא לגלות.
ההכרח להכניס את החיים למסגרת ברורה ומדויקת, של עשה ולא תעשה, נראה כמנוגד לספונטניות הנפשית של האדם. בוודאי בתקופתנו, שבה נוטים להעצים יותר את האהבה, ההזדהות והחיבור. גם התורה אינה מזניחה את ההזדהות, וקוראת לעבוד את ה' מאהבה, אבל מה שיוצר את המסגרת של דבר ה' הוא החוק. חוקי הטבע מקיימים את המציאות, וחוקי ה' מקיימים את האדם הנתון בה.
ערכים והקדשות
הפרק האחרון של ספר ויקרא עוסק בהקדשות. לאורך הספר עסקנו בהתקרבות לאלוקים סביב עולמו היומיומי של האדם, בנפילות ובשמחות, בימי החול ובמועדים. אולם מעבר למעגל החיים הקבוע, האדם יכול גם להקדיש דברים לבורא מרצונו. הוא יכול להקדיש את ערך השדה שלו, של הרכוש שלו או שלו עצמו, ואת השווי הכספי של ערך זה לתרום לבית המקדש. לכל אדם יש ערך קבוע על פי ה': "והיה ערכך הזכר מבן עשרים שנה ועד בן שישים... ואם מבן חמש שנים ועד בן עשרים שנה והיה ערכך..." (ויקרא כז, ג-ז). במקרים חריגים, כאשר לאדם אין די כסף כדי לשלם את ערכו, הכהן מעריך אותו. "ואם מך הוא מערכך, והעמידו לפני הכהן, והעריך אותו הכהן, על פי אשר תשיג יד הנודר יעריכנו הכהן" (ויקרא שם, ח). אדם אינו יכול להעריך את עצמו, והוא זקוק לגורם חיצוני, איש קודש, שיקבע את ערכו. היום, על פי מדרגתנו הנוכחית, ההדרכה היא שלא לנדור נדרים כאלה, ולהימנע מנדרים בכלל, מחשש שלא נשלם את נדרינו. ואולם באופן עקרוני, התורה נותנת מקום לנדרים. הנדר הוא כבר ביטוי לממד החירות של האדם: לאחר שאדם הולך על פי החוק וממלא את תפקידו, הוא יכול להתנדב וליזום מעבר לחוק.
התורה קוראת לאדם לא להסתפק בחוקים בלבד, אלא ליזום מעשים של קדושה. האדם שהבין את החוק המוטל עליו נקרא להיות יזם, ולעשות יותר ממה שהוא צריך. היוזמות של האדם מעידות היכן נפשו נמצאת, ומה מניע אותו בחיים. אדם שמלא בטהרה וקדושה נעשה יזם של מעשי קודש, מתוך הבנה שדבר ה' הוא חייו. דווקא מפני שהחוק האלוקי טבוע וחקוק בו, הוא מוסיף ועושה מעל ומעבר, "כמעיין המתגבר וכנהר שאינו פוסק" (אבות ו, א).
השאיפה אל מעבר לחוק מתבטאת גם בשני מועדים החלים בסמיכות לפרשת בחוקותיי, ל"ג בעומר ויום ירושלים. ל"ג בעומר הוא יום ההילולה של רבי שמעון בר יוחאי, שלא נכנע לרומאים ושאף ליזום וליצור קדושה מעבר למה שהתאפשר בגבולות המציאות. ירושלים גם היא נמצאת מעבר לחוקים ולגבולות, כפי שמתבטא בניסים שהיו מתרחשים בה: "עומדים צפופים ומשתחווים רווחים... ולא אמר אדם לחברו צר לי המקום שאלין בירושלים" (אבות ה, ה). ירושלים של מטה נמצאת בעולם שלנו, אך היא משקפת את ירושלים של מעלה, זו שמעבר לכל חוקי הטבע והפיזיקה. אנו שואפים לא רק לקיים את החוק, אלא גם להתקדם למדרגה שמעבר לחוק, לקודש האין־סופי.
החתימה של ספר ויקרא מבהירה לאדם שחייו הרוחניים אינם בגדר מותרות, אלא הם הכרחיים לו וחייבים להופיע במציאות, אחרת הוא והמציאות כולה יקרסו. על גבי רובד הכרחי זה, האדם יכול להוסיף ולתת אל הקודש.
ואחרי כל דיני ההקדשות וגאולתם, בא פסוק הסיום: "אלה המצוות אשר ציווה ה' את משה אל בני ישראל בהר סיני" (ויקרא כז, לד). כאן מסתיים למעשה מעמד הר סיני, שהתחיל בפרשת יתרו. עם ישראל קיבל את החוקים שלפיהם מתקרבים לה', וכעת הוא יכול גם להקדיש דברים מעולמו לה', להתנדב ולתת מעבר לחוקים ולגבולות. בזאת מושלם מסלול ההתקרבות לה', ממתן תורה ועד סוף ספר ויקרא. עם הצידה הזאת יכול עם ישראל לצאת להליכה בדרך, בספר במדבר.
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
