ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
(מתוך ח"ב)
בואנוס איירס, ארגנטינה Buenos Aires, Argentina
סיון, תשנ"א
שו"ת "במראה הבזק" (608)
מתוך העלון חמדת ימים
597 - חישוב זמני השקיעה וצאת-הכוכבים לצורך הלכות שבת
598 - קניית בגדים חדשים במכירת סוף- העונה בימי בין המצרים
599 - טיול ונופש בימי "בין המצרים"
טען עוד
קניית בגדים חדשים במכירת סוף- העונה בימי בין המצרים
שאלה
מקובל בעולם שהחנויות עורכות מכירת סוף- עונה בהנחות גדולות לפעמים עד 50% מן המחיר. בדרום אמריקה חלה מכירה זו בדרך כלל בזמן בימי בין המצרים.
שאלתי: האם מותר אז לקנות בגדים, נעליים ודברים אחרים? האם יש בענין זה הבדל בדין בין שלושת השבועות, לתשעת הימים או לשבוע שחל בו ט' באב? והאם מותר לקנות, האם גם מותר לחדש את הדבר או יש להמתין עד לאחר תשעה באב?
תשובה
א.
בתלמוד לא מצינו דינים מיוחדים לימים שבין י"ז בתמוז לר"ח אב. אמנם יש נוהגים בימי בין המצרים שלא ללבוש בגד חדש כל שאלו היה לובשו בשאר ימות השנה, היה צריך לברך שהחיינו; ובטעם הדבר אמרו: איך נברך "שהחיינו… לזמן הזה" והזמן הינו זמן של פורענות וצער לכלל ישראל1, ולכן טוב להיזהר בדבר2; וכשיש צורך, יש להדר ללבוש הבגד החדש בשבתות שבתוך ימי בין המצרים, ויברך עליו שהחיינו3. ואולם לאחר ר"ח אב, שאז ממעטים בשמחה, אין ללבוש בגדים חדשים אף בשבת4; ולמנהג הספרדים (הנוהגים כדעת מרן המחבר להחמיר בלבישת בגדים נקיים רק בשבוע שחל בו ט' באב5) מותר אף בשבת שלאחר ר"ח אב.
ב. בגדים חדשים שאינם חשובים, כמו גרביים או נעליים, שבלאו הכי אין מברכים עליהם שהחיינו, מותר ללובשם מי"ז בתמוז עד ר"ח אב6 (ולדעת מרן המחבר מותר גם כאן עד שבוע שחל בו ט' באב).
ג. מר"ח אב עד לאחר ט' באב אסור לקנות בגדים או כל דבר חדש הגורם שמחה לרוכש7, אפילו אם מפסידים בכך את ההנחות של מכירות סוף- העונה8, ואולם כשההפסד גדול במיוחד, ניתן לרכוש, ומן הראוי שיעשה על- ידי גוי9.
ב. בגדים חדשים שאינם חשובים, כמו גרביים או נעליים, שבלאו הכי אין מברכים עליהם שהחיינו, מותר ללובשם מי"ז בתמוז עד ר"ח אב6 (ולדעת מרן המחבר מותר גם כאן עד שבוע שחל בו ט' באב).
ג. מר"ח אב עד לאחר ט' באב אסור לקנות בגדים או כל דבר חדש הגורם שמחה לרוכש7, אפילו אם מפסידים בכך את ההנחות של מכירות סוף- העונה8, ואולם כשההפסד גדול במיוחד, ניתן לרכוש, ומן הראוי שיעשה על- ידי גוי9.
^ 1.
"ספר החסידים" (סי' תתמ); והטעם מובא במהרי"ל הל' ט' באב וב"משנה ברורה" (סי' תקנא ס"ק צח).^ 2.
שו"ע (אורח חיים סי' תקנא יז) "משנה ברורה" ס"ק צט "וממילא לא יאכל הפרי (החדש) ולא ילבש הבגד (החדש)".^ 3.
אמנם קיימת מחלוקת בפוסקים, אם מברכים שהחיינו בשבתות שבבין המצרים, ובשעת הצורך פשוט שיש להקל; וע"ע "משנה ברורה" (שם ס"ק צח) המביא ב"שער הציון" (ס"ק צט) דעת המקילים רבים ומכריע לקולא, ועיין בספר "ילקוט יוסף" (ח"ג עמ' תריז).^ 4.
פסק ה"משנה ברורה" (שם ס"ק מה) על- פי המובא ברמ"א (שם סי' תקנא, ו): "וכלים חדשים בין לבנים וכו' אסור ללבוש מר"ח ".^ 5.
שו"ע (אורח חיים שם סעיף ג).^ 6.
"משנה ברורה" : (שם ס"ק מה).^ 7.
7 שו"ע (אורח חיים סי' תקנא, ז) " יש אומרים שאסור לתקן בגדים חדשים ומנעלים חדשים בשבת זה, ויש להחמיר בזה מראש חודש. והוסיף הרמ"א "והוא הדין דאסור לקנותן". וב"משנה ברורה" (ס"ק מט) כתב שאסור אפילו כאשר דעתו שלא ללובשם עד אחר תשעה באב.
לעניין שהחיינו בשעת קניה או בשעת לבישה עיין שו"ע (אורח חיים סי' רכג, ד) ובאחרונים "מאמר מרדכי" (סי' רכג סק"ה) הו"ד ב"כף החיים" (שם ס"ק ל) ו"בן איש חי" (פרשת ראה אות א), שמנהג העולם לברך ברכת הזמן דווקא בשעת לבישת הבגדים ולא בשעת קנין. לעניין שהחיינו על חפצים חדשים, עיין "מגן אברהם" (סי' רכג ס"ה), דאפשר שמנהג העולם שלא לברך שהחיינו כלל מבוסס על מה שכתבו בתוס' סוכה (מו ע"א ד"ה העושה סוכה לעצמו מברך שהחיינו), שאין מברכים, כיון שאינו בא מזמן לזמן.^ 8.
אמנם בשו"ע (אורח חיים סי' תקנא, יז) מובא "וכן פרי שלא ימצא לאחר ט' באב, מותר לברך ולאוכלו בין המצרים". ועיין ב"ביאור הגר"א " על אתר, שכתב מקור לדין "כמו שכתב בירושלמי, עתיד ליתן את הדין וכו'"; ונראה שדווקא במקרה זה- כשאדם המונע את עצמו מלאכול עתה, יפסיד לגמרי את אמירת שהחיינו על פרי זה- הקלו. אבל בנדון דידן שאפשר לרכוש את הבגדים והחפצים לאחר מכן (אמנם במחיר גבוה יותר), לא.^ 9.
מרן הגר"ש ישראלי, במקרה של הפסד אין זה עניין של שמחה אלא מניעת הפסד, אבל מן הראוי לרכוש על- ידי גוי.
"ספר החסידים" (סי' תתמ); והטעם מובא במהרי"ל הל' ט' באב וב"משנה ברורה" (סי' תקנא ס"ק צח).^ 2.
שו"ע (אורח חיים סי' תקנא יז) "משנה ברורה" ס"ק צט "וממילא לא יאכל הפרי (החדש) ולא ילבש הבגד (החדש)".^ 3.
אמנם קיימת מחלוקת בפוסקים, אם מברכים שהחיינו בשבתות שבבין המצרים, ובשעת הצורך פשוט שיש להקל; וע"ע "משנה ברורה" (שם ס"ק צח) המביא ב"שער הציון" (ס"ק צט) דעת המקילים רבים ומכריע לקולא, ועיין בספר "ילקוט יוסף" (ח"ג עמ' תריז).^ 4.
פסק ה"משנה ברורה" (שם ס"ק מה) על- פי המובא ברמ"א (שם סי' תקנא, ו): "וכלים חדשים בין לבנים וכו' אסור ללבוש מר"ח ".^ 5.
שו"ע (אורח חיים שם סעיף ג).^ 6.
"משנה ברורה" : (שם ס"ק מה).^ 7.
7 שו"ע (אורח חיים סי' תקנא, ז) " יש אומרים שאסור לתקן בגדים חדשים ומנעלים חדשים בשבת זה, ויש להחמיר בזה מראש חודש. והוסיף הרמ"א "והוא הדין דאסור לקנותן". וב"משנה ברורה" (ס"ק מט) כתב שאסור אפילו כאשר דעתו שלא ללובשם עד אחר תשעה באב.
לעניין שהחיינו בשעת קניה או בשעת לבישה עיין שו"ע (אורח חיים סי' רכג, ד) ובאחרונים "מאמר מרדכי" (סי' רכג סק"ה) הו"ד ב"כף החיים" (שם ס"ק ל) ו"בן איש חי" (פרשת ראה אות א), שמנהג העולם לברך ברכת הזמן דווקא בשעת לבישת הבגדים ולא בשעת קנין. לעניין שהחיינו על חפצים חדשים, עיין "מגן אברהם" (סי' רכג ס"ה), דאפשר שמנהג העולם שלא לברך שהחיינו כלל מבוסס על מה שכתבו בתוס' סוכה (מו ע"א ד"ה העושה סוכה לעצמו מברך שהחיינו), שאין מברכים, כיון שאינו בא מזמן לזמן.^ 8.
אמנם בשו"ע (אורח חיים סי' תקנא, יז) מובא "וכן פרי שלא ימצא לאחר ט' באב, מותר לברך ולאוכלו בין המצרים". ועיין ב"ביאור הגר"א " על אתר, שכתב מקור לדין "כמו שכתב בירושלמי, עתיד ליתן את הדין וכו'"; ונראה שדווקא במקרה זה- כשאדם המונע את עצמו מלאכול עתה, יפסיד לגמרי את אמירת שהחיינו על פרי זה- הקלו. אבל בנדון דידן שאפשר לרכוש את הבגדים והחפצים לאחר מכן (אמנם במחיר גבוה יותר), לא.^ 9.
מרן הגר"ש ישראלי, במקרה של הפסד אין זה עניין של שמחה אלא מניעת הפסד, אבל מן הראוי לרכוש על- ידי גוי.
אמנם יש דעות, הובאו ב"משנה ברורה" (שם ס"ק יא) שכל האיסור הוא במשא ומתן של שמחה בלבד, אבל להלכה הוא פוסק שיש למעט בכל משא ומתן, ורק ביריד ששם הוא מוצא בזול, יש להתיר, מטעם פגיעה בפרנסה. ולגבי מי שפרנסתו דחוקה, יש להקל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
