ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- האבילות על החורבן
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אדם אחד הניח את כל כספו במגירה. יום אחד הוא רואה את בנו הקטן משחק ומשליך את שטרות הכסף לתנור. החלו האיש והילד לבכות. כל אחד בכה על מה שציער אותו - האיש בכה על כל כספו, ובנו בכה על הניירות הצבעוניים שמצא ועלו באש. ואנו? על מה אנו מצטערים בשלושת השבועות?
1. שכינתא בגלותא
הרב דניאל שילה שליט"א - קדומים
יעודו של עם ישראל הוא "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש". יעוד זה מתמלא על ידֵי: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם", ממילא חורבן המקדש הוא הפגיעה הקשה ביותר ביעוד זה.
לפיכך אומר רבי יהודה הלוי, שמטרת הקרבת הקרבנות היא - "הכוונה בזה תיקון הסדר כדי
שיחול בו המלך חול גדולה לא חול מקום". בהיות המקדש על כנו היתה שורה נבואה, והנהגת ה' על עמו היתה ניכרת, כניסוחו של הכוזרי במקום אחר: "יעודינו הידבקנו בעניין האלוקי בנבואה, ומה שהוא קרוב לה, והתחבר העניין האלוקי בנו בגדולה ובכבוד ובמופתים". ובחורבנו - "ואנחנו כשימצא פגע את לבנו אשר הוא בית מקדשנו, אבדנו, וכאשר יירפא נרפא אנחנו" (כוזרי א', ק"ט).
כבר בראשית דרכו של עם ישראל, כאשר נאמר לעם כי שכינה מסתלקת מהם אחר
מעשה העגל, הם מגיבים: "וישמע העם את הדבר הרע הזה ויתאבלו ולא שתו איש עדיו עליו". רש"י: "הדבר הרע - שאין השכינה שורה ומהלכת עימם" (שמות ל"ג). האבל הראשון, הוא איפה על סילוקה של שכינה גלויה מקרב ישראל, אשר זהו מקור כל הצרות האחרות .
האבל הנוסף הוא על יציאת ישראל לגלות, ועל כך שרובם עדיין שם. המילה 'גלות' איננה מופיעה בתורה, כנראה מפני שאיננה חריפה דיה. כינויי התורה להימצאות ישראל בארצות אחרות הם: "ארץ לא להם", "ארצות אויביכם", "ארץ אחרת", "הגויים אשר הדיחך ה' אלוקיך שמה". הפעלים אשר בהם מתארת התורה את יציאת ישראל מארצם הם: "אבדן", "הקאה", "השלכה, "הדחה", "הסחה". על פי התורה, מי שנמצא בגלות, הוא מודח ומושלך . הוא יכול להיות שם ראש ממשלה, שר האוצר, שר המלחמה, גביר חשוב, אדמו"ר או רב גדול - את מעמדו האמיתי מתארת התורה, גם אם הוא עצמו איננו חש בכך.
אבל נוסף הוא על אובדן הריבונות היהודית בארץ : "מלכה ושריה בגויים אין תורה", ואבל זה מומתק הרבה בהקמת מדינת ישראל לפחות על חלקה של הארץ. והאבל המתקן את כל זאת הוא האבל על שנאת החינם אשר גרמה לכך.
2. בין המצרים של גוש קטיף
הרב ניסים מזרחי שליט"א - רב הישוב גן אור ת"ו
שלושת השבועות שמשבעה עשר בתמוז עד תשעה באב נקראים 'ימי בין המצרים', על שם הפסוק: "כל רודפיה השיגוה בין המצרים" (איכה א' ג'), וכן על שם הפסוק "מן המצר קראתי יה" (תהילים קי"ח), שבימים אלו בני ישראל נתונים במצר. צרות רבות סבבונו בימים אלה, ובתקופתנו נוסף לרשימת הצרות - החורבן הגדול של ישובי גוש קטיף.
הנביא ירמיהו מקונן ואומר "כל רודפיה השיגוה בין המצרים", ימי בין המצרים של תושבי גוש קטיף לא היו שלושה שבועות, אלא החלו כבר ביום שנפלה החלטה אומללה זו ע"י ממשלת ישראל. "כל רודפיה השיגוה" - התקשורת, חברי הכנסת, "מחנה מאוחד" בהנהגת ראש הממשלה, להשמיד ולהרוס חבל ארץ נפלא, בתי כנסיות ובתי מדרשות, לעקור קהל קדוש מביתו ואדמתו על לא כלום. ממשלת ישראל העמידה צלם בהיכל - צלם "השלום", והבקיעה למענו את גוש קטיף, למרות זעקותינו על תוצאות החורבן, לא נמצאה אוזן קשבת.
יום החורבן קרב והמיצרים נעשו עוד יותר צרים. "בוטל התמיד" - המתח, החרדות, והאיומים, שהושמעו ע"י התקשורת וחברי הממשלה שיבשו לא מעט את חיי השגרה של תושבי הגוש. כשהופיעו המחסומים, והכניסה לגוש הוגבלה רק לתושבי הגוש, "נשתברו הלוחות" , החיילים והשוטרים התייחסו לתושבי הגוש כאל זרים או אויבים. ההרגשה היתה כאילו מתכוננים למלחמה נגדנו.
יום החורבן מגיע, ציבור גדול מגורש מביתו, זעקות השבר של הורים וילדים נופלות על אוזניים ערלות של חיילים ושוטרים, אנשים נשלפים מן הבתים, מי ברגלו מי בראשו, נורא ואיום, ואחרי כן מגיע הרס הבתים, בזה אחר זה ישובים שלמים, בתי כנסיות ובתי מדרשות, נהרסים, נדם קול התורה,"שרף אפוסטומוס את התורה" . כבתה המנורה, ונופץ חבל עזה - "הנר המערבי" ויחד עימו נסתרה השכינה, עולם של חסד, צדקה ואהבה, חולל ונופץ, לא ביישנות ולא רחמנות ולא גמילות חסדים היתה במגרשים ובמחריבים. בעלי גאווה ושררה, הפכו את המנורה - סימלה של המדינה לבעלת מום, "שברו וניפצו לה את הנר המערבי, אותו נר שהעיד על השכינה ששורה בישראל".
אומנם קנה המנורה נופץ, ואותה המנורה שהיא סימלה של מדינת ישראל היא בעלת מום, אך את אור השכינה לא ניתן לכבות. קום יקום הציבור הגדול והקדוש הזה, וימשיך לגלות את השכינה על אפם וחמתם של מתנגדיו, קנה המנורה ייבנה מחדש, ואור חדש על ציון יאיר במהרה בימינו אמן.
3. אהבת ישראל
הרב שלמה בן אליהו שליט"א - רב המועצה האזורית מטה אשר
ימי בין המצרים מזכירים לי תמיד, שאני אוהב כל יהודי , (אגב אינני משתמש מעולם בביטוי 'יהודי חילוני', כי אין יהודי של חול רק יהודי של קודש).
בצעירותי פגשתי בספרי המהר"ל, ונגלה לי עולם קסום והבנה מחודשת במושג "אהבת ישראל".
ואלו דבריו בקצרה: בית ראשון חרב על שלוש העבירות החמורות - עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים, על כך נענשו אבותינו בגלות של שבעים שנה. לעומת זאת בבית שני ששמרו תורה ומצוות ועברו "רק" על שנאת חינם, נענשנו בגלות ארוכה בת אלפיים שנה. אומר על כך התלמוד: "ללמדך ששקולה שנאת חינם כנגד עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים".
אולם המהר"ל בונה נדבך נוסף על דברי הגמרא - הוא מסביר שהגלות היא עונש, ותפקידו של עונש לתקן. בבית ראשון, העבירות החמורות היו עבירות גופניות, לכן בשביל התיקון הספיקה גלות קצרה, שבה יוחלפו דור החוטאים ויבוא דור חדש לארץ. אולם כדי לתקן את חטא שנאת חינם של ימי בית שני עלינו לעבור גלות של שנים רבות, כי שנאה היא חטא שברוח - חטא מוטבע בנפש שעובר בתורשה מדור לדור. החלפת דור אחד לא תרפא את השבר הרוחני של שנאת חינם. ואכן עונש הגלות הארוכה ריפא פצע עמוק זה בנפשנו - בגלות, יהודים מכל העולם נזעקו לעזרת אחיהם: פדו שבויים, גמלו חסדים ומסרו את נפשם להצלת אחיהם, כי "שלושה סימנים באומה זו: רחמנים ... וגומלי חסדים".
ועכשיו אבנה אנוכי הקטן נדבך נוסף על דברי המהר"ל הללו: חזרנו מן הגלות מלאי אהבה. הגלות הארוכה תיקנה את השנאה, שהיתה טבועה בנפשנו. לא אנחנו חזרנו מן הגלות, אלא ריבונו של עולם הוא שהחזיר אותנו, הוא שקבע כי נגמר העונש וממילא זהו הסימן שתוקן החטא.
בימי בין המצרים עלינו להתבונן בתיקון וברפואה - עלינו לפקוח עיניים ולראות את אהבת החינם הקיימת בינינו. אנו תושבי הארץ שהתקבצנו מארבע קצוות תבל אל הארץ לבנות ולנטוע ולהשתתף ב"אתחלתא דגאולה", יש בתוכנו הרבה אהבה, בין במודע ובין שאינו במודע. כואב לנו בכאבו של יהודי, ואנו חשים לעזרת אחינו תמיד הן בממון והן בגוף. לעיתים אהבה זו מוסתרת, לצערנו ולבושתנו, והיא נגלית רק בעיתות משבר וסכנה, אך היא קיימת תמיד.
ויהי רצון שיפוצו מעיינות האהבה חוצה, וייראה לעין כל כי החטא החמור של שנאת חינם חלף מאיתנו כדברי מרן הרב קוק זצ"ל - "אם נחרבנו ונחרב העולם עמנו בשנאת חינם, נשוב להיבנות וייבנה העולם עימנו באהבת חינם".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
