ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מנהגים
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
שבת ראשונה בשכונתי החדשה.
"סלח לי", פניתי לזקן החביב חובש הכומתה שפגשתי ברחוב, "היכן יש באזור בית כנסת אשכנזי"?
הלה חייך והשיב: "כאן בשכונה, יש בית כנסת פרסי, מרוקאי, תימני... אין אשכנזי. אשכנזים יש רק בשכונה הסמוכה, אבל תגיד לי - למה שלא תתפלל אצלנו? כאן בארץ, לא הגיע הזמן שנבטל את חילוקי המנהגים"?
"סלח לי", פניתי לזקן החביב חובש הכומתה שפגשתי ברחוב, "היכן יש באזור בית כנסת אשכנזי"?
הלה חייך והשיב: "כאן בשכונה, יש בית כנסת פרסי, מרוקאי, תימני... אין אשכנזי. אשכנזים יש רק בשכונה הסמוכה, אבל תגיד לי - למה שלא תתפלל אצלנו? כאן בארץ, לא הגיע הזמן שנבטל את חילוקי המנהגים"?
גדול השלום
1. הרב אליקים לבנון שליט"א - רב הישוב אלון מורה וראש הישיבה
בהתייחסות למנהגים יש להדגיש - כי יש מנהגים הנוגעים לפסקי הלכה שונים, ויש מנהגים בסדרי התפילה.
בשני התחומים, מחד - רוח חכמים היא, להמשיך במסורת אבות, אם מחמת "אל תיטוש תורת אמך" ואם מפני ש"י"ב שערים יש בשמים, נגד י"ב שבטים, וכל שבט יש לו שער ומנהג" (מגן אברהם בתחילת סימן ס"ח). מאידך - בעיית "לא תתגודדו" מכוונת אותנו לכאורה לאיחוד המנהגים, כדי שלא יֵראה עם ישראל כאגודות אגודות. הדבר חשוב במיוחד בימינו, עם קיבוץ הגלויות הגדול שזכינו לו, המוביל לעיתים למצב בלתי אפשרי. למשל, חתן אשכנזי הנושא בחורה ספרדיה, אינו יכול להתארח בפסח אצל חותנו, מפני שבביתם אוכלים קטניות. ברור שגם מתקני המנהג לא העלו בדעתם, שמנהג זה יגרום לפירוד בתוך המשפחה.
אם היינו זוכים, היו מתקבצים חכמי ישראל וקובעים כלל יסודי: כל מנהג הנוגע לאדם עצמו, כמו סדר ונוסח התפילה, או מנהג אחר שיחיד או ציבור קיבלוהו, ואינו גורם לריחוק והפרדה בין אדם לחברו ובין ציבור לציבור, יימשך. אבל מנהג העלול לגרום להפרעה בשלום שבין אדם לחברו, או בין ציבור לציבור, יקבעו בו כללים חדשים אשר ימנעו פירוד כזה . מניינים בנוסחים שונים אינם גורמים לפירוד, מפני שכל אחד יכול להתפלל גם במניין בנוסח שונה משלו, והתפילות כולם מתקבלות. מנהגי הסליחות השונים רק מעשירים אותנו בפיוטים המרטיטים את הלב. אבל, כאמור, המנהגים בפסח צריכים להיבדק. אני עצמי מורה היתר לחתנים אשכנזים, לאכול בבית החותן הספרדי בפסח, הכל, חוץ מהקטניות עצמן. למשל, עוף שהתבשל עם קטניות, יאכל העוף ולא הקטניות. אם יוכשר הדבר לפני קיבוץ של גדולי ישראל, יהא בכך תיקון גדול.
כמו בפסיפס
2. הרב מרדכי נגארי שליט"א - רב העיר מעלה אדומים
חורבן בית המקדש וביטול מוסד הסנהדרין, הגלות הקשה והמרה ופיזור עם ישראל בגלויות המרוחקות זו מזו, הביאו לפסיקות הלכה שונות, מנהגים שונים ובוודאי לחני תפילה ופיוט שונים.
מהיות עם ישראל לעם, שבטי ישראל חונים "איש על מחנהו ואיש על דגלו באותות לבית אבותם". כל שבט עם מפה וצבע משלו, גוון משלו, תפקיד ועוד. אין צורך שתהיה אחידות כדי שתהיה אחדות! העיקר הוא שסביב לאוהל מועד יחנו!
עלינו להודות להקב"ה, שעל אף שנות גלותינו הארוכות וניתוק מבית חיינו בהשגחתו יתברך - עדיין כל העם מחזיק באותה מסורת, ביסודות אמונה ברורים ובשמירה על תרי"ג מצוות תורתנו הקדושה. בעיקר העיקרים - בקבלה של תורה שבכתב ותורה שבעל פה, כולנו מאוחדים, אין מחלוקת ואמונתנו אחידה סביב לתורה אחת וא-ל אחד!!
בסוגיות הש"ס והפוסקים, וכן בענייני שאלות ותשובות בעניינים המתחדשים מזמן לזמן, באופן טבעי ומובן ישנם הבדלים בין גדולי הפוסקים שבמקומות השונים, מפני שהם לא ראו זה את זה ולא יכלו להתדיין ולהגיע למסקנה אחת.
תוצאות הגלות וריחוק חכמי ישראל פיזית הביא לפסיקה של שני בתי דין בעיר אחת. חכמינו במסכת יבמות קבעו, כי אין בזה משום "לא תתגודדו". מותר לכל קהילה לנהוג כפסק בית דינה ואפילו באותו עיר.
הכמיהה לגאולה שלמה ולאיחוד עץ אפרים ועץ יהודה לעץ אחד, הינה כמיהה חיובית ולוואי ונזכה לכך, בינתיים עד שנזכה לסנהדרין גדולה ולהכרעה הלכתית מצווים כולנו להמשיך ולנהוג כמסורת אבות משום "אל תיטוש תורת אמך".
אין זה ראוי שעדה תכפה מנהגיה על העדה השניה, מפני שלכל אחד ואחת נטייה מנטלית שונה וסגנון שונה בעבודת ה', בו הוא מורגל מבית אבא וסבא. רואים אנו כי מנייני תפילה על פי נוסח אבות מקרב ומחבר כל אחד ואחד לפי עניינו. לעומת זאת רצון לנוסח אחיד יצר ניכור אצל חלקים מאחינו שלומי אמוני ישראל, וגרם להם לזנוח את מנהגי אבותיהם, אך גם לא לקבל את מנהג המקום החדש.
יש לראות במנהגים השונים ובפסיקות ההלכה השונות יופי עצום של מגוון צבעים היוצרים פסיפס נאה והמעידים על חיות התורה הממשיכה לזרום ולהילמד בבתי המדרש.
אל תיטוש תורת אמך
3. הרב זכריה בן שלמה שליט"א - רב הגרעין התורני במודיעין
הנחת היסוד בשאלה היא, שבביטול המנהגים יש יותר חיוב מאשר בשימורם, מפני שכך נוסיף אחדות ושלום.
דבר זה הועלה בפני הרב קוק בפרט אחד, אך הרב נזקק אל הנושא בכללותו וכתב: "על דבר הודעתי שלא לקנות בשר מהספרדים, אין זה דבר חדש, וכמו בכל מקום שאחינו אלה שרויים יחד עם האשכנזים, מחולקין המקולין (חנויות הבשר) מפני חילוקי ההוראות, כן הוא גם כאן בארץ הקודש, וכן היה נהוג פה, אלא שבאו יחידים ורצו לפרוץ גדרות עולם הללו, הוכרחתי לעמוד נגדם ולתקן כמה דאפשר. ואין בזה חלילה נגד דרכי שלום ונגד אחדות האומה, כי הכל יודעים שכל אחד חייב להיזהר במנהג אבותיו משום 'אל תיטוש תורת אמך', ואין בעניין זה מה להרהר כלל, ותנוח בזה דעתם של ישרי לב דורשי תורת ה' וחפצים באמת ושלום בכל לבבם..." (אגרות הראי"ה תרי"א).
כך גם לרמב"ם - ראשית, דין "לא תתגודדו" שייך במנהגים אך לא בדינים, כיון שבדינים אסור לאדם לוותר על דעתו ושיטתו, אלא האוסר ינהג איסור והמתיר ינהג היתר, ואין חוששים בזה למחלוקת, שכך היא דרכה של תורה. אף בעניינים של מנהג, האיסור הוא רק ביחיד הבא למקום שנהגו מנהג מסוים, שאסור לו לשנות מפני המחלוקת, אולם מנהגי עדה אין בדבר משום "לא תתגודדו", שהכל יודעים כי כל אחד נוהג כמנהגו, ואדרבא יש בכך משום "ואל תיטוש תורת אמך", וכל זלזול במנהגים העתיקים היסודיים יש בו משום "דור אביו יקלל" (משלי ל'). זאת ועוד, קבלת אבותינו היא קיומה של תורה, לפיכך כל אחת מהעדות חייבת לשַמר את מנהגי אבותיה, בין לקולא בין לחומרא.
ראינו כי יש להקפיד על מנהגים ולשַמר אותם, כל אחד ומנהגו. בתקופת קיבוץ גלויות, ב"ה, מקהילות ועדות שונות, ישנם מפגשים רבים של מנהגים בתוך הקהילות. הדבר מביא לדילמות כיצד יש לנהוג, אף במסגרת המשפחתית, שהרי אנשים ממקומות שונים נוהגים לאכול זה אצל זה, להלוות מוצרי מזון או להשאיל כלים זה לזה, ומול המנהגים השונים - עולה השאלה העקרונית כיצד ינהג המשאיל בתוך ביתו והאם השואל או הלווה מצד עצמם יחששו לבעיות הלכתיות אצל המשאיל או המלווה שמקורן במנהגים שונים.
סוגיא זו יש לה היבט הלכתי-חברתי רחב ומעשי מאוד, וכמובן, הדבר משתנה בין מצב שבו יודעים זה על מנהגו של זה, לבין מצב בו אינם יודעים. פשוט הדבר, שבמקום ציבורי יש להנהיג שהרמה ההלכתית תהיה על פי דרישות כל המנהגים, כלומר, בכל הלכה והלכה יש להחמיר בה כדי לצאת ידי כל הדעות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
