ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- שמיטת כספים
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- צדקה והלוואה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
מישאל מכלוף בן אסתר זצוק"ל
בשנת השמיטה אנחנו חייבים לא רק לתת לאדמת ארץ-ישראל מנוחה אלא מצווים גם לקיים שמיטת כספים - מחיקה אוטומטית של הלוואות וחובות פרטיים. התורה מדברת בצורה מפורשת מאד על הדרישה הזאת ואוסרת עלינו להימנע מלהלוות כסף לנזקקים בשנה השישית מחשש שהכסף לא יוחזר לנו לפני שנת השמיטה, שבה החוב מתבטל באופן אוטומטי.
הלל הזקן, שידע שבתקופתו המלווים אכן נמנעו מלתת הלוואות כששנת השמיטה התקרבה, בנה מנגנון הלכתי - פרוזבול - שהופך את ההלוואות הפרטיות להלוואות של בית הדין, הלוואות שאינן כפופות להלכות שמיטת הכספים בשנה השביעית. התקנה הזאת של העברת ההלוואה פרטית לבית הדין וסילוקה מתחום תחולת שמיטת הכספים השיגה את התוצאה המקווה, וזרימת הכסף בין המלווים והלווים לא נפגעה גם כששנת השמיטה התקרבה.
עם זה, במבט ראשון, תקנת הפרוזבול צריכה לעורר תמיהה. מאין להלל הסמכות ליצור מנגנון שנראה, על פניו, כסותר את עצם מטרת הציווי של שמיטת כספים?
הנושא הזה אמנם נידון בהרחבה בתלמוד ובכל הספרות הרבנית שבאה אחריו. בתלמוד עצמו יש שתי דעות בנושא. האחת אומרת שבכל תקופת בית שני לא היה אפשר לקיים את הלכות שמיטה כפי שהן כתובות בתורה. כל הלכות השמיטה אז היו רק מדרבנן - זכר למצוות השמיטה של התורה - והרבנים כלל לא ציוו על שמיטת כספים. לכן כשהלל קבע את תקנת הפרוזבול הוא בעצם ייצר זיכרון למצוות שמיטת הכספים של התורה, זיכרון שילווה את העם היהודי עד ששוב יבוא היום ויהיה אפשר לקיים את מצוות התורה.
לפי דעת התוספות אף אפשר לומר שהשמיטה מהתורה מעולם לא נשמרה כראוי על ידי העם היהודי בארץ ישראל. יהודי בית ראשון הוגלו כי לא קיימו את השמיטה וליהודי בית שני הייתה רק מצווה מדרבנן, לזכר השמיטה.
הדעה השנייה היא שהפרוזבול של הלל לא היה דבר חדש אלא רק פרסום של "פרצה" שכבר הייתה קיימת בהלכה ואפשרה להעביר חוב פרטי לבית הדין. המעשה של הלל היה רק לפרסם את הפרצה כדי לאפשר זרימת חופשית של אשראי גם בשנה שלפני שנת השמיטה. לכן, אפילו כאשר מצוות השמיטה מהתורה תחזור, יימשך השימוש בפרוזבול, שהרי "הפרצה" בהלכה עדיין קיימת.
ברבות השנים היו דיונים רבים בשאלת תקנת הפרוזבול והצורך בה. במשך זמן ארוך יהודים שחיו בתפוצה לא השתמשו בפרוזבול. ההיגיון היה ששמיטה בימינו, אחרי חורבן הבית הראשון, היא רק מדרבנן, לזיכרון, והרבנים מעולם לא פסקו שיש לקיים אותה מחוץ לגבולות ארץ ישראל. כפי שאין שמיטת קרקעות מחוץ לארץ ישראל, אין גם שמיטת כספים. אך היו רבנים גדולים שחלקו על דעה זו ואמרו ששמיטת כספים מחייבת גם מחוץ לארץ ישראל, ולכן יש להשתמש בפרוזבול כדי למנוע ביטול אוטומטי של ההלוואות.
רבנו אשר בן יחיאל, הרא"ש, כאשר התמנה לרב בטולדו אשר בספרד לפני 700 שנה, ניסה להנהיג את השימוש בפרוזבול בקהילה שלו. אבל הוא עצמו כותב בצער שלא עלה בידו לשכנע את יהודי טולדו לשמוע לפסיקתו בעניין זה. ברבות הדורות קנתה לה תקנת הפרוזבול אחיזה בקהילות בתפוצה. רבנים רבים ראו בה עניין של קדושה ושל זיכרון גם אם איננה הכרחית לפי ההלכה, ולכן עודדו את השימוש בה. הפרוזבול הפך לאחת הדרכים לשמר את זיכרון ארץ ישראל בתודעתם של היהודי שחיו באפלת הגולה הרחוקה. לראיית הנולד של הלל הזקן היו תוצאות חיוביות רבות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
