ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- שמיטת כספים
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- צדקה והלוואה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
מישאל מכלוף בן אסתר זצוק"ל
בשנת השמיטה אנחנו חייבים לא רק לתת לאדמת ארץ-ישראל מנוחה אלא מצווים גם לקיים שמיטת כספים - מחיקה אוטומטית של הלוואות וחובות פרטיים. התורה מדברת בצורה מפורשת מאד על הדרישה הזאת ואוסרת עלינו להימנע מלהלוות כסף לנזקקים בשנה השישית מחשש שהכסף לא יוחזר לנו לפני שנת השמיטה, שבה החוב מתבטל באופן אוטומטי.
הלל הזקן, שידע שבתקופתו המלווים אכן נמנעו מלתת הלוואות כששנת השמיטה התקרבה, בנה מנגנון הלכתי - פרוזבול - שהופך את ההלוואות הפרטיות להלוואות של בית הדין, הלוואות שאינן כפופות להלכות שמיטת הכספים בשנה השביעית. התקנה הזאת של העברת ההלוואה פרטית לבית הדין וסילוקה מתחום תחולת שמיטת הכספים השיגה את התוצאה המקווה, וזרימת הכסף בין המלווים והלווים לא נפגעה גם כששנת השמיטה התקרבה.
עם זה, במבט ראשון, תקנת הפרוזבול צריכה לעורר תמיהה. מאין להלל הסמכות ליצור מנגנון שנראה, על פניו, כסותר את עצם מטרת הציווי של שמיטת כספים?
הנושא הזה אמנם נידון בהרחבה בתלמוד ובכל הספרות הרבנית שבאה אחריו. בתלמוד עצמו יש שתי דעות בנושא. האחת אומרת שבכל תקופת בית שני לא היה אפשר לקיים את הלכות שמיטה כפי שהן כתובות בתורה. כל הלכות השמיטה אז היו רק מדרבנן - זכר למצוות השמיטה של התורה - והרבנים כלל לא ציוו על שמיטת כספים. לכן כשהלל קבע את תקנת הפרוזבול הוא בעצם ייצר זיכרון למצוות שמיטת הכספים של התורה, זיכרון שילווה את העם היהודי עד ששוב יבוא היום ויהיה אפשר לקיים את מצוות התורה.
לפי דעת התוספות אף אפשר לומר שהשמיטה מהתורה מעולם לא נשמרה כראוי על ידי העם היהודי בארץ ישראל. יהודי בית ראשון הוגלו כי לא קיימו את השמיטה וליהודי בית שני הייתה רק מצווה מדרבנן, לזכר השמיטה.
הדעה השנייה היא שהפרוזבול של הלל לא היה דבר חדש אלא רק פרסום של "פרצה" שכבר הייתה קיימת בהלכה ואפשרה להעביר חוב פרטי לבית הדין. המעשה של הלל היה רק לפרסם את הפרצה כדי לאפשר זרימת חופשית של אשראי גם בשנה שלפני שנת השמיטה. לכן, אפילו כאשר מצוות השמיטה מהתורה תחזור, יימשך השימוש בפרוזבול, שהרי "הפרצה" בהלכה עדיין קיימת.
ברבות השנים היו דיונים רבים בשאלת תקנת הפרוזבול והצורך בה. במשך זמן ארוך יהודים שחיו בתפוצה לא השתמשו בפרוזבול. ההיגיון היה ששמיטה בימינו, אחרי חורבן הבית הראשון, היא רק מדרבנן, לזיכרון, והרבנים מעולם לא פסקו שיש לקיים אותה מחוץ לגבולות ארץ ישראל. כפי שאין שמיטת קרקעות מחוץ לארץ ישראל, אין גם שמיטת כספים. אך היו רבנים גדולים שחלקו על דעה זו ואמרו ששמיטת כספים מחייבת גם מחוץ לארץ ישראל, ולכן יש להשתמש בפרוזבול כדי למנוע ביטול אוטומטי של ההלוואות.
רבנו אשר בן יחיאל, הרא"ש, כאשר התמנה לרב בטולדו אשר בספרד לפני 700 שנה, ניסה להנהיג את השימוש בפרוזבול בקהילה שלו. אבל הוא עצמו כותב בצער שלא עלה בידו לשכנע את יהודי טולדו לשמוע לפסיקתו בעניין זה. ברבות הדורות קנתה לה תקנת הפרוזבול אחיזה בקהילות בתפוצה. רבנים רבים ראו בה עניין של קדושה ושל זיכרון גם אם איננה הכרחית לפי ההלכה, ולכן עודדו את השימוש בה. הפרוזבול הפך לאחת הדרכים לשמר את זיכרון ארץ ישראל בתודעתם של היהודי שחיו באפלת הגולה הרחוקה. לראיית הנולד של הלל הזקן היו תוצאות חיוביות רבות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
