ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- תקיעת שופר
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
מו"ר הרה"ג אברהם אלקנה
בן הענע רייזל שפירא זצ"ל
מצות עשה לשמוע קול שופר בא' בתשרי שהוא ראש השנה, שנאמר: "יום תרועה יהיה לכם" (במדבר כ"ט)
סיפורה של מצוה
השנה, ידעו כל החסידים לספר, בחר הבעל שם טוב בתלמידו הגדול ר' זאב קיציס לשמש כבעל תקיעה בבית מדרשו. ר' זאב בהבינו את גודל האחריות המוטלת על כתפיו, התחיל בהכנות נמרצות ללימוד כל הכוונות הנצרכות לתקיעות. ימים ולילות שקד על לימוד הכוונות, ולקראת ראש השנה כתב סיכום של כל הכוונות על פתק קטן על מנת שיוכל לעיין בו בזמן התקיעות ולהיזכר בהם. אולם הבעש"ט שלא היה מרוצה מדבר זה, גרם לפתק שיאבד. כשהגיע ר' זאב לתיבה, הוציא את שופרו ותר אחר הפתק עם הכוונות. משלא מצא את הפתק נתמלא בבהלה, איך יוכל לתקוע ללא הכוונות המתאימות?! אולם בחוסר ברירה עמד ותקע ללא כל הכוונות אותם תכנן לכוון, כשגרונו חנוק מדמעות צער על אובדן הפתק.
לאחר סיום התפילה אמר הבעש"ט לר' זאב כי בארמון המלך ישנם דלתות ומנעולים רבים, לכל מנעול מפתח משלו. אשרי מי שבידיו כל המפתחות, שהרי הוא יכול להכנס לכל חדר שרוצה. אולם מה יעשה אדם שאין לו את המפתח המתאים? לצורך כך ישנו הגרזן, שעל ידו ניתן לפתוח כל שער. סיים הבעש"ט: "הכוונות הינן המפתחות איתם ניתן לפתוח את השערים הנצרכים, אולם לב נשבר כוחו כגרזן היכול לפתוח את כל השערים. וכך יוצא שפעלת בליבך שנשבר הרבה יותר מאשר הפעולה שהיית פועל בסידור הכוונות".
* * *
בלב נרגש פתח השמש הזקן את הארון בבית הכנסת הראשי במוסקבה, במטרה להוציא את השופר היחיד של הקהילה ולהכינו לקראת ראש השנה המתקרב. אולם כשהוציא את השופר, נחרד לגלות כי השופר סדוק לכל אורכו ופסול לתקיעה לחלוטין. השמש הבין את המשמעות - לקהילה היהודית במוסקבה לא יהיה שופר השנה. הימים ימי הקומוניזם, ולא תהיה שום אפשרות להביא שופר אחר. בבהלה רץ השמש לרב העיר הגאון ר' חיים ברלין וסיפר לו בצער על מצבו של השופר. מיד עם שומעו, נכנס הרב לפעולה. שליחים נשלחו לעיירות מסביב בניסיון לנצל את היומיים שנותרו לחג למציאת שופר. אולם כל הנסיונות לא עלו יפה, ראש השנה הגיע ושופר אין. ליל ראש השנה, על פניו של הרב ניתן היה להבחין היטב בצער הגדול שיש לו על הפסד המצוה היקרה. לאחר הסעודה אמר הרב לבני ביתו, כי אם אין ביכולתו השנה לקיים את מצות שופר, לכל הפחות ישב בלילה וילמד את הלכות תקיעת שופר כולן, כזכר למצוה עצמה. ישב הרב כל הלילה ולמד בעיון רב את כל ההלכות.
בבוקר התנער ממקומו ובלב כבד פסע לכיוון בית הכנסת. כשיצא מביתו ראה ברחוב בסמוך לביתו עגלה מקושטת, כשהתקרב לעגלה הבחין לתדהמתו בשופר תלוי בצידה של העגלה. הוא פנה לעגלון שנבהל מאוד כשראה את הרב מתעניין בשופר. מסתבר כי עגלון זה הינו חובב כלי נגינה, ופעם נכנס לבית הכנסת שבמקום מגוריו וגנב משם את השופר. כעת היה משוכנע כי הרב העומד מולו הוא הרב של אותו בית כנסת ממנו גנב את השופר, לכן מיד הסיר את השופר ונתן אותו לרב תוך בקשת סליחה. הרב הנרגש נטל לידיו את השופר ואמר לסובבים: "אדם חייב לעשות כל שביכולתו לקיים את המצוה. אני שלא היה ביכולתי לקיים את המצוה רציתי לכל הפחות להראות לרבש"ע את חיבתי למצוה על ידי שלמדתי את עניין השופר. בזכות זה, הקב"ה גם זימן לנו אפשרות לקיים את המצוה בפועל".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
