ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
נריה בן אורה יוכבד
מדוע ההתחלות צריכות להיות קשות כל-כך? רבותינו בכל הדורות הרהרו בשאלה זו והגיעו למסקנה יסודית אחת, אם כי, מטבע הדברים, כל אחד הגיע אליה בדרכו וביטא אותה בסגנונו הייחודי. היהדות רואה את בני האדם כבעלי נטייה להתנהגות רעה מיסודם. התורה עצמה אומרת שיצר לב האדם רע מנעוריו. משום כך התקווה היחידה שיש לציוויליזציה, ולמעשה החובה שמוטלת עליה, אם ברצונה להתקיים ולפרוח, היא לחנך את הילדים מגיל צעיר ולפתח בהם תכונות אופי חיוביות של משמעת, כבוד, שיתוף פעולה, סובלנות והתנהגות לא אלימה. גישה חיובית לחיים היא דבר שצריך להנחיל מוקדם ולעתים תכופות, כדי שהרוע שטבוע בנו תמיד לא ישלוט ויקבע את המדיניות ואת המעשים שלנו.
ההתחלות קשות כי אנחנו נולדים נרקיסיסטים, אנוכיים ומרוכזים בעצמנו. האופק שלנו צר. תינוק בוכה ותובע תשומת לב מיידית ולא משנה כמה אמו עייפה או מותשת. איננו מצפים מתינוק או מפעוט להתחשבות. רק כשהתינוק או הפעוט מתבגרים וממשיכים להתנהג בצורה אנוכית מתחילות באמת הבעיות של החברה ושל האנושות בכלל.
התורה מתבססת על ההנחה שיש לאדם חופש בחירה. היהדות איננה מאמינה בגורל שנקבע מראש ואיננה מטיפה לאמונה בו. ברור שדברים רבים יכולים להשפיע על חופש הבחירה.
ההבנה שבני אדם מתחילים מעמדת נחיתות בכל הנוגע לתכונות האופי שלהם ולהתנהגותם מבהירה לנו שיש צורך בשיפור עצמי. כל הרודנים, הרוצחים, הפושעים והרשעים בהיסטוריה ובעולמנו היום, החלו את דרכם כתינוקות חמודים ומתוקים. אנחנו מוכנים לסבול אנוכיות אצל תינוקות, אבל כשאדם מגיע לבגרות בשנים, התנהגות כזאת נחשבת רעה ומסוכנת לחברה.
הערכים והמצוות של התורה באו לעזור לבני אדם לצמוח ולהתבגר מבחינה רוחנית ופסיכולוגית. איך אדם מיישם את לקחי התורה בחייו ובהתנהגותו - גם זאת שאלה של חופש הבחירה. "הרוע המולד" שיש בנו יכול לעוות את התכונות הטובות לכאורה ולהשתמש בהן למטרות הרסניות ואנוכיות. חז"ל תמיד יעצו לנו לא רק לנתח את השגיאות שלנו ולתקן אותן, אלא לבחון גם את מעשינו "הטובים". כפי שתפילות יום הכיפורים מראות לנו, ההתחלה שלנו לא היתה זכה ויצר-הרע מוסיף לארוב עמוק בתוך האופי שלנו.
חז"ל תהו למה צריך בכלל שיהיה בעולם יצר הרע. התלמוד מספר שבתקופת עזרא תפסו חכמים את יצר הרע ועקרו אחת מעיניו. המטפורה ברורה. יצר הרע נחלש, לכן העבודה הזרה שרווחה כל כך בימי בית ראשון פחתה במידה רבה בתקופת בית שני. התלמוד שואל מדוע הם לא עקרו גם את עינו השנייה, אם כך, ומשיב שכאשר הם ניסו לעשות זאת, התרנגולות הפסיקו להטיל ביצים והעולם, כפי שהוא מוכר לנו, הפסיק להתקיים ולתפקד. אפשר להשתמש ביצר הרע למטרות טובות. יש להטיל בו משמעת ולרסן אותו, ואסור להרשות לו לשלוט בהתנהגות שלנו ובחיים שלנו, ועם זה, מאחר שהוא טבוע בנו כל כך, התורה מבקשת לתעל אותו למטרותיה, אך לא להשמיד לחלוטין את נוכחותו בקרבנו.
היהדות מלמדת שאם נזהה את ההתחלה שלנו נזהה גם את המגבלות שלנו ואת הסכנות שאורבות לנו. רק אם נזהה אותן ונודה בקיומן נוכל לנקוט את האמצעים הדרושים להתמודדות עם המגרעות והחולשות שלנו. כל ההתחלות קשות. אך התעלמות מההתחלות האלה והתחמקות מהתמודדות נכונה, נבונה ומהירה איתן תקשה את החיים עוד יותר, עלינו וגם על אנשים אחרים.
עונת החגים שהסתיימה זה עתה מזכירה לנו את ההתחלה שלנו ואת ראשית העולם, כפי שאנחנו מכירים אותה, ומזכירה לנו גם שיש לנו אתגר לתקן את העולם ולתקן גם את מידותינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
